בריכת הזוהר – הבריכות 1 – העיבוד הראשון

שנת הוצאה: 1989

שנת הספר: 1340 לספירת העמקים

אז מה באמת ההבדל בין מודול משחק לבין ספר? האם יש בכלל הבדל? זאת השאלה שבה נתקלו אנשי טי. אס. אר. במהלך קבלת ההחלטות שלהם. שנה לפני כן, הם החליטו להיכנס לתחום משחקי המחשב והוציאו מספר משחקים, והם הצליחו יפה מאוד. משחק שמאוד הצליח היה הראשון שהם הוציאו והוא ״בריכת הזוהר״. עכשיו, הם אמרו, אנחנו רוצים להפוך את משחק המחשב לספר ולמודול משחק. האם תהייה בעיה? השאלה הגדולה היא האם באמת ניתן להעביר את העלילה ממדיום אחד למדיום אחר ולא להרגיש את זה. התשובה בקצרה היא ממש לא. התשובה הארוכה היא הפוסט הזה.

שאל היא שוליית קוסמים שיוצאת אל העיר פלאן כדי לבדוק מה קרה לאדון שלה, שככל הנראה נרצח. טארל הוא כוהן טיר שיוצא עם קבוצת הכוהנים שלו מוואסה כדי להעביר את פטיש טיר למקדש החדש שנחנך בפלאן, אבל הם נתקלים בכוחות אל-מתים וכמעט כל החבורה נהרגת. רן הוא נוכל מקסים ממי-מצולות שמגיע לפלאן ומסתבך בצרות, ועובר מעט מאוד זמן עד שהשלושה מסתבכים יחדיו בתגרה באחד הפונדקים ונשלחים על-ידי אחד מחברי המועצה למשימות שונות ומשונות, כשברקע אורב היצור טירנותרקסוס, ששולט על כולם מאחורי הקלעים.

דבר ראשון שצריך לשים אליו לב הוא השמות של הדמויות: שאל, טראל, רן. הברה אחת, וזה בדיוק העומק שמקבלת כל דמות. אנחנו מבינים מדוע כל דמות פועלת כפי שהיא פועלת, אבל הלוגיקה שלהם בעייתית. למעשה, הספר כולו הוא סדרה של הרפתקאות שעוברות שלוש הדמויות, וכמובן שיש משולש רומנטי, או לפחות שני גברים שמתאהבים בבחורה אחת והשאלה במי היא תבחר (כן, עשו את זה הרבה לפני דמדומים), ובכל פעם ההרפתקה הופכת להיות קשה יותר. מהבחינה הזאת, הספר הזה הוא מעין נספח למשחק המחשב או למודות ההרפתקאות שנקרא ״חורבות של הרפתקה״ שמתרחש באיזור ים הירח, אבל אין לו ערך ספרותי. ההרפתקאות מהנות במידת מה, אבל זה בדיוק מה שהוא, ספר קליל כמו נוצה, שנועד לתת הרפתקאות. כמו כן, לספר אין כמעט גם סוף. היצור היה חזק מדי, אבל פשוט הוא הולך וזהו. אין הרגשה של סיום, אלא של הגעתי לכמות העמודים הנחוצה, מעכשיו, אני אוסף את הצ׳ק. וזה מוזר, מכיוון שמי שכתב את הספר הוא ג׳ים וורד, אחד מהחזקים בתחום של משחקי התפקידים. אבל כמו אד גרינווד, שיודע לכתוב מודולים מדהימים, כנראה כתיבה היא לא הצד החזק שלו.

אני מעניק לספר את הציון 6 מתוך 10 בסולם צפריר. ספר לא חשוב, די סתמי, מיועד לבעלי הנוסטלגיה ששיחקו לפני עשרות שנים במשחק המחשב ורוצים אולי להיזכר באיזו הרפתקה אחת או שתיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s