ממלכות של זדון – אנתלוגיות הממלכות 2 – האוסף הרשע

אנחנו מגיעים לסוף 1994, דצמבר 1994 ליתר דיוק, והמצב ב-TSR לא מראה השתפרות. בריאן תומסן כבר השתלט לחלוטין על העסק. בתקופה הזאת יוצאים כמה ספרים אחרונים של התקופה הקודמת, וב-1995 יתחילו לצאת הספרים החדשים של תומסן, בציפייה לשפר את המכירות של הממלכות. המטרה פשוטה: להציף את השוק בספרים של ממלכות נשכחות, להמשיך במה שלא הולך טוב וכמה שפחות ללכת על סדרות חדשות, אלא אם הן פתוחות כמו ההרפרים. הוא מבקש מאד גרינווד לכתוב יותר, והוא עושה את זה. וממשיך את סדרת ההרפרים עד לסופה הבלתי נמנע. הוא גם יתחיל סדרות חדשות ופתוחות, ינסה להיכנס לתחומים אחרים, חלקם נכונים יותר, חלקם פחות, אבל יעשה הרבה בלגן. התחום שבו בריאן תומסן ראה את הבוננזה שלו זה באנתלוגיות. לא קשה לייצר אנתלוגיות, זה כאב ראש לא קטן, נכון, אבל הן נותנות במה לסופרים חדשים שרוצים להיכנס (ואז מוכנים לקבל שכר קצת מופחת), אפשר להכניס הרבה שמות מוכרים, ואפשר גם להשתמש בהם כדי לקדם ספרים חדשים. וזה בדיוק מה שקרה. ג'יימס לאודר ראה את היתרון הזה באנתלוגיה הראשונה שבה הוא הביא סופרים ידועים ונתן להם לכתוב על הדמויות המעניינות שלהם בממלכות ולרוב נתן להם לכתוב אפילוגים מעניינים או אפילו הקדמות לספרים שלהם. אבל בעוד שהמהדורה הראשונה נועדה לספר על הגיבורים, האנתלוגיה השנייה, וחייב להגיד שהרעיון היה מעולה, הוא להציג את הסיפורים מנקודת המבט של הנבלים של הסיפורים. במקום 11 סיפורים מהוקים בראשון שבו הוא התמקד יותר בסופרים מוכרים ובדמויות מוכרות, הפעם יצאו 16 סיפורים, חלקם של סופרים ידועים, חלקם הרבה פחות. התוצאה? תקראו ותדעו.

מחיר כה גבוה מאת אד גרינווד: הנבלים של הסיפור עם הזנטרים במצודת זנטיל, אשר בפעם הראשונה אנחנו רואים את מאנשון ואת פזול צ'מבריל בתקופה קצת מוקדמת שבה אנחנו רואים כיצד הקוסמים והכוהנים של כוחות הרשע נלחמו זה בזה. העלילה מספרת על אחד מהניסיונות של הכוהנים לקחת את הכוח מהלוחמים באמצעות תרגילי זדון ותככים בעיר הגדולה. למרות שזהו סיפור של אד גרינווד, הוא דווקא סיפור נחמד, קליל וזורם ומציג דמויות חשובות בעולם של הממלכות הנשכחות. לא אגיד שזה פסגת הסיפורים, אבל נהנתי ממנו. מה אגיד. ציון 7.5 מתוך 10 בסולם צפריר.

ככל שהדברים משתנים יותר מאת איליין קנינגהאם. מתחילים בתותחים הכבדים ואיליין קנינגהאם כותבת על איליית' קרולנובר, אחד הנבלים הנהדרים ביותר שאי פעם היו בממלכות הנשכחות. קשה לי לקרוא לסיפור הקצר הזה סיפור מכיוון שחסר בו דבר מרכזי והוא… עלילה. הסיפור מתאר שתי אפיזודות שונות של איליית', הראשונה כאשר הוא נמצא באברמיט ופוגש את מי שמיועדת להיות אשתו (אימה של אריליין), והאפיזודה השנייה שבה אנחנו רואים אותו לאחר שהוא הגלה את עצמו מאברמיט כאשר חרב הירח דחתה אותו והוא מדבר עם קבוצה של פושעים. הקשר בין האפיזודות הוא להראות את השינוי שהתחולל בו ולמה ומנסה להציג אותו באור חיובי, אבל אין פואנטה לסיפור, אלא רק להציג את חייו. למרות הכתיבה הטובה, עדיין לא התחברתי לסיפור. 6 מתוך 10 בסולם צפריר

משמעות הידע מאת בארב הנדי. אולי לא שמעתם, אבל בארב הנדי, יחד עם בעלה, כותבים מזה עשרים שנה סיפורים על ערפדים שממש ממש מצליחים בארה"ב. בממלכות, היא פחות הצליחה. הסיפור מדבר על כוהן אוגמה צעיר שמנסה להשיג גישה לארכיון סודי של מידע שאותו הוא יוכל לגנוב. כאשר הוא נכנס עמוק יותר ויותר לתוך הספרייה, הוא מתחיל לאבד את שפיות דעתו. והנה הדבר שהכי מפריע לי באוסף הזה והוא שאפשר היה לשים את הסיפור הזה בכל עולם, ולאו דווקא בממלכות. הסיפור בסדר, לא משהו, אבל כתיבה טובה. 7 מתוך 10 בסולם צפריר.

ביצת העורב מאת איליין ברגסטרום. סופרת של רייבנלופט בממלכות הנשכחות? אם כריסטי גולדן יכולה, אז למה לא איליין. הפעם סיפור מקורי על לורד שארבן מאספר שבממלכת קורמיר. לאחר שהוא עובר לסמביה, הוא מכניס את עצמו לעולם התחתון ועושה רווחים לא קטנים. כאשר הוא נאלץ לחזור חזרה לאספר, הוא מביא איתו את אשתו החדשה ואת הקוסם עורב שמלווה אותה מגיל ילדות. לאחר זמן קצר, שארבן מגלה שהשכן מתעניין קצת יותר מדי באשתו אבל לשארבן ולקוסם יש דרך לגלות האם היא נאמנה או לא. סיפור שהיה יכול להיות באותה מידע ברייבנלופט או בכל מקום אחר. סיפור נחמד, אבל איפה הממלכתיות שלו? ציון7 מתוך 10 בסולם צפריר.

הדרגה השלישית מאת ר. א. סלבטורה. אם אנחנו רואים סלבטורה ומדברים על נבלים, אז בוודאי שהסיפור יהיה על ארטמיס אנטררי, אחד מהנבלים הטובים ביותר של הממלכות. הפעם, אנחנו חוזרים לחייו הצעירים של אנטררי, אשר מטיל אימתו על שכונת עוני. כאשר גילדת הגנבים מחליטה לאסוף אותו אליה, הוא צריך להשתמש בכל מה שלמד ברחוב על מנת לשרוד כנגד ראשי הגילדה. סיפור טוב, אבל כמו הסיפור של איליין קנינגהאם, נראה שהוא מכיל אפיזודות של סיפור ופחות סיפור שלם. יש משהו בסוף שמאחד את הכול, אבל עדיין, היה יכול להיות הרבה יותר טוב. המדהים הוא שבסיפור הזה סלטורה שותל רמזים לספר שאותו יכתוב בעתיד, יותר נכון לאחר ארבע שנים.

ספורט הדמים מאת כריסטי גולדן. סיפור המשך ל"משקה אחד אחרון" והפעם הכרישה, ציידת ערפדים, יוצאת לחסל את ג'נדר סנסטר שמגיע למי מצולות ומתגורר שם כצורף פשוט. הכרישה צריכה להתמודד עם האפשרות שג'נדר הוא לא כמו כל הערפדים שהיא מכירה, וגם עם הידיעה שיש סיכוי שהיא לא תצליח לסיים בהצלחה את המשימה הזאת. סיפור נחמד, אבל עם סוף לא משביע רצון ונראה שהיא לא ידעה לאיפה לקחת את הסיפור הזה. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר

יום הגרדום מאת דיוויד קוק. פינץ' וחבורת הנוכלים שלו צריכים לשחרר את אחד מחבריהם שנתפס בכלא וצריך לשחרר אותו. מעבר לכך, פינץ' מגלה כי אחד מבני החבורה שלו הוא בוגד שהסגיר את חבריהם. חבורת הגנבים צריכה לעשות תוכנית מתוחכמת כדי לחלץ את השבוי ולחסל את הבוגד במכה אחת. זהו סיפור מקדים לספר המלך פינץ' שיהיה הסנונית הראשונה בסדרת האצילים שתצא במהלך שנת 1995. דיוויד קוק הוא סופר אמין ופה הוא מספר על חבורת גנבים כמו אושן 11, אבל הסיפור לא מתוחכם כמו שהוא, ומקווה שהספר יהיה הרבה יותר טוב מהסיפור. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר.

עניין של קוצים מאת ג'יימס מ. וורד. לאחר מותו של המלך, הנסיך החדש מחליט לפטר לאלתר את שומר הגנים, וכשהוא מסרב, הוא הורג אותו בשוגג. כתוצאה מכך, קללה גורמת לכך שהוורדים המקסימים בגן מתחילים להשתלט עליו ולפתח מודעות. האם מישהו יהיה מסוגל לחסל את הצמח לפני שישתלט על הממלכה כולה? זה היה סיפור מטופש שהזכיר לי יותר את חנות קטנה ומטריפה במקום סיפור אימה. גם לא הייתה לו הרגשה של סיפור בממלכות והסוף המטופש שלו הורס הכול. ציון 6 מתוך 10 בסולם צפריר.

לחשים גנובים מאת דניס ויטולה. דניס ויטולה הייתה סופרת שכתבה ספר בשם half light בסדרת המקור של TSR. היא לא הצליחה יותר מעבר לכך, אבל היא עדיין כותבת וזה נחמד. בסיפור שלנו עכשיו, גנב לחשים יוצא בשליחות סוחר ערמומי למצוא את הסוד לחיי נצח. לאחר שהסוחר בוגד בגנב, הנקמה תהייה מתוקה ביותר. סיפור נחמד, לא יותר מזה, ושוב, לא מרגישים את הממלכות בספרים. זאת ממש רעה חולה של האוסף הזה. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר.

הגיבור הגדול ביותר שאי פעם מת מאת ג'. רוברט קינג. עוד סופר רייבנלופטי, אבל שגם יחצה ויגיע לרומח הדרקון ולממלכות הנשכחות. איש מעוות מספר סיפור במסבאה על רציחות ותככים בחצר המלכות ועל אביר טהור. בזמן שהשומעים במסבאה מרותקים לסיפור, קשה להבין מי הנבל ומי הגיבור בסיפור. זה לגמרי סיפור של רייבנלופט ונראה לי שהוא נלקח משם והתאימו את השמות לממלכות. סיפור נחמד שמשנה את הדעה שלך מספר פעמים אבל השורות האחרונות כל-כך מטופשות שהציון הדרדר מאוד לאחר מכן. ציון 6 מתוך 10 בסולם צפריר

דמדומים מאת טרוי דנינג. לא, זה לא הספר על הערפדים, אלא למעשה פרולוג רחוק של סדרת ענקי הדמדומים. הפעם אנחנו מתוודעים לאגדת הענקים של האלים ועל אימפריית הענקית העתיקה אוסטוריה. בתחילת היקום, אבי הענקים עוזב את העולם כדי שבת זוגו לא תהרוג את מושיע הענקים שנמצא ברחמה. כתוצאה מכך, חורף אדיר משתלט על אימפריית אסטוריה וגזעי הענקים מנסים למצוא פתרון שיכול לגרום לתוצאות הרות גורל. סיפור קצת לא מובן, שילוב של אגדה ומיתולוגיה וקצת מכל דבר. ציון 6 מתוך 10 בסולם צפריר

חומות חצות מאת מארק אנתוני. פרולוג נוסף לספר "קברו של מלך הצללים", אבל הפעם מתמקדים בדמות של הנבלה בספר רבנדס. כאשר רבנדס רוצה להתקבל לזנטרים, הם שולחים אותה למשימת התאבדות, לטפס על חומות החצות של טירה אבודה ולגלות את האוצר שנמצא בתוכה. היא מתחברת עם קוסם אחר שיש לו קיבעון עם הטירה ויחדיו הם ינסו למצוא את האוצר. סיפור נחמד, קצת מרחיב על הדמות של רבנדס וקצת יותר מסביר את המניעים, מה שנותן לנו להבין קצת מה עבר לה בראש. פשוט, אבל יעיל. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר

כיווץ הידיים מאת ג'יין קופר הונג. סיפור הפעם של סופרת המשנה של ג'יימס וורד והפעם על שוליית מתנקש שעוסק ברעלים. הוא מתאר את הרציחות של אדונו כפוי הטובה וכיצד הוא מחסל את מטרותיו. לאחר שהגיבור מתאהב בנערה והמתנקש מקבל חוזה לחסל אותה, הוא צריך להחליט במי הוא תומך. סיפור שכתוב טוב מאוד, אבל קצת ארוך יותר ממה שהיה צריך להיות. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר

כבוד של גנבים מאת מארי הרברט. מארי הרברט שכתבה את סדרת הסוסים עבור TSR ולאחר מכן תעשה סוויץ' חזק מאוד לרומח הדרקון, כותבת סיפור על גנבת צעירה שגונבת סוס, אבל הוא למעשה יצור קסום שמוביל אותה לאחת המכשפות של ראשמן, שמגייסת אותה למשימה שבה רב הנסתר על הגלוי. סוף כל סוף סיפור על הממלכות ועל איזור שאנחנו לא מכירים הרבה ועל המכשפות של ראשמן. אמנם לא מקבלים הרבה מידע, והסיפור קצר מדי יחסית ושטחי רוב הזמן, אבל הרברט מגלה ניצנים של כישרון. ציון7 מתוך 10 בסולם צפריר.

הצחוק בלהבות מאת ג'יימס לאודר. לאודר חוזר לכתוב על הנבל הגדול ביותר בכל הזמנים בממלכות, האל סייריק. הפעם אנחנו חוזרים אל מועדון ההרפתקנים הנועזים של קורמיר. אחד ההרפתקנים הנועזים גוער במשרת אות'ר, אשר בעקבות תאונה הפך להיראות כמו שד, וטוען כי הוא מרושע כולו. בתמורה, אות'ר מגלה לו דרך סודית שבה אפשר להיכנס אל עולם המתים ולבקש בקשה מסייריק, שלא יכול לפגוע בבני תמותה שמבקשים זאת ממנו. רעיון נחמד, אבל ביצוע די חלש, אפילו שיש דגש מאוד חזק של הממלכות בסיפור הזה. ציון 6 מתוך 10 בסולם צפריר.

חזיון מאת רוג'ר אי. מור. הישר מרומח הדרקון, רוג'ר מגיע לממלכות הנשכחות ומדבר על הגובלינים. חוברת קרב גולינית יוצאת למסע קטל בחרבי דורפאר, כאשר חצי גובלין מנסה ללמד את מנהיג הקרב הגובלינים את המשמעות בין טוב ורוע. אין מה להגיד, הסיפור הזה הכה בי חזק והפתיע אותי. סיפור ברמה גבוהה מאוד שבוחן את הדקויות של הטוב והרע ושואל את השאלה, מדוע הגובלינים הם רעים? כאשר סלבטורה שאל את זה ב"מראה אפלה" באנתלוגיה הקודמת זה היה מעניין, אבל עכשיו זה סופר מעניין. אילו ג'ין רייב הייתה קוראת את הסיפור הזה, אולי טרילוגיית הגובלינים שלה הייתה טובה יותר. ביצוע כמעט מושלם לסיפור שיגרום לכם לחשוב הרבה זמן אחרי שתסיימו אותו. ציון 9 מתוך 10 בסולם צפריר.

זהו, הגענו לסיכום. 16 סיפורים, רובם בינוניים מינוס, עם כמה הבלחות מוצלחות, אבל בעיקרון, אוסף די סתמי. באותה שנה בדיוק יצאה האסופה "סיפורי רייבנלופט", ונראה שחלק מהסיפורים היו חלק מהאנתלוגיה ההיא ונזרקו לכאן, כי אי אפשר להסביר למה לרוב הסיפורים אין כמעט הרגשה של הממלכות, כאילו רק זרקו את השמות של המקומות כדי לתת לזה נופך של הממלכות, אבל העלילה לא שם. הרי כשאני קורא ספר שבממלכות, אני רוצה שתהייה לו את האווירה של המקום, אחרת אני יכול לקרוא ספר פנטזיה אחר שמתרחש בכל מקום אחר. פה יש להגדיש כי כשרוצים לכתוב בממלכות, לא מספיק רק לתת שמות של מקומות ושל מאורעות, אלא לצרוב את הסיפור בעולם עצמו. סלבטורה עושה את זה מעולה, גם איליין קנינגהאם, הסופרים החדשים צריכים ללמוד מהם.

לסיכום, אני מעניק לאנתלוגייה את הציון 6.5 מתוך 10 בסולם צפריר. החישוב עצמו הוא 6.8, אבל הרגשתי שצריך לתת לו קצת פחות ולא לעגל מעלה ל-7. אנתלוגייה שמתחילה להראות כיצד הממלכות מאבדות את המהות שלהם והופכות להיות עוד עולם מערכה ג'נרי וחסר ייחוד.

כתיבת תגובה