הדריק התיאוקרט – הרשעים 1 – שורשיו של הרוע

לאחר שראינו כיצד מתחילה להתגבש חבורת גיבורי הרומח, מהצד השני התחילה להתגבש חבורה אחרת ועוד יותר מסוכנת, האנשים שירכיבו את צבאות האופל ושרי הדרקונים של המלכה האפלה. סדרת הרשעים (או הנבלים, כפי שכמה קוראים לה), מספרת על הדמויות המרושעות של מלחמת הרומח, אבל בעיקרון לרוב מתמקדת דווקא ברשעים של הספר הראשון, "דרקונים של דמדומי הסתיו". הספר הראשון שאסקור כאן הוא למעשה הספר הרביעי בסדרה, המתאר את קורותיו של התיאוקרט הנעלה הדריק. כשאנחנו פוגשים את הדריק בפעם הראשונה בסדרת הרשומות, אנחנו מגלים כי הוא אחד מכוהני המחפשים, אשר טוען כי סהר-פז היא כופרת, נופל לתוך הלהבות ואז מתרפא על-ידי מטה הבדולח הכחול. מעבר לכך, כמעט ולא ידוע עליו דבר. הוא דמות שולית מאוד, שמופיע בספר הראשון ולאחר מכן מוחלף במהירות על-ידי אליסטן. מצד אחד, מה מעניין לכתוב על דמות כזאת, במקום על דמויות חשובות אחרות? מצד שני, יש אפשרות להרחיב על העולם של קרין מנקודת המבט של המחפשים ולעשות מזה מטעמים. העבודה הופקדה בידיה של סופרת אלמונית בשם אלן דודג' סברסון, שמעבר לספר הזה לא כתבה אפילו ספר אחד נוסף ואין כמעט מידע עליה בכלל ברשת.

הספר הזה מתאר שתי תקופות חיים של הדריק. בפעם הראשונה שפוגשים אותו, הוא ילד מפוחד בין שתים-עשרה, אשר ניצל ביער על-ידי אחד מכוהני המחפשים, אשר לוקח אותו תחת חסותו. אמו של הדריק היא שרלטנית הטוענת שהיא נביאה ושולטת ביד ברזל ובפוריטניות בכפר קטן. בפעם השנייה שנתקלים בו, הדריק הוא תיאוקרט נעלה מזה זמן רב והוא מתכוון להפוך את מרגוע לאחד המרכזים הגדולים ביותר של דת המחפשים, בעוד שהכוהן שהביא אותו לכהונה מכיר בקיום האלים האמיתיים ומנסה לעצור אותו.

כמו מרבית הספרים המתארים דמויות מהעבר, יש מעין שבלונה מוכרת וסגורה, ולפי עניות דעתי, מאוסה ביותר, שבה אנחנו מקבלים נקודות שונות בחיי הדמות הראשית, ובכך אמורים להכיר אותה. אין כמעט אמירה בספרים, מלבד להראות כיצד אותו האדם הגיע לנקודה, וזה חוזר כמעט בכל הספרים שיצאו בתקופה העגומה הזאת. העובדה שגם הספר ניתן לסופרת מתחילה, לא גורם לו לפרוח. הספר אמנם כן נכנס עמוק לדת המחפשים ולתקופה העתיקה יותר של מרגוע, אבל מלבד הדריק, רוב הדמויות קרטוניות וחסרות מעוף ונראה שהן אמורות לתת לו רקע ולא יותר מזה. הכתיבה אמנם זורמת והחלק הראשון הרבה יותר מעניין מהשני, ואולי היה שווה להתמקד רק בהפיכתו של הדריק למי שהוא היה, מעין הירידה אל הרוע, אבל במקרה הזה, החלק השני והארוך יותר על הקמת המקדש הגדול נתקלת ברגעים מאוד משעממים. ושוב, מה לכל הרוחות היא הכריכה המכוערת הזאת. ומה זה היצור הזה? הוא לא מופיע בכלל בספר. אם מדובר בגובלין ימי, אז הוא מופיע לשלוש שניות וזהו. הכריכות של הסדרה הזאת נעים מהטובים מאוד לזוועתיים ביותר, ומראים את הסימנים הקשים של TSR באותם הימים.

אז אם מישהו מחפש להכיר את הדריק יותר לעומק, לדעת יותר על דת המחפשים, אז זה הספר בשבילו. אם אתם מחפשים עומק של דמויות, עלילה מרתקת, אז חפשו ספרים אחרים. ההדרדרות של TSR נראית בצורה מחרידה בספר הזה ובכלל בסדרות של 1994-1996. העריכה מתרופפת, העלילות הופכות לפשוטות מאוד ונראה שהמטרה היא רק למכור ספרים. אני נותן לספר את הציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר. בפעם הבאה, אנחנו מגיעים לרשע מרושע, שאמנם לא היה אתנו הרבה זמן, אבל הוא נזכר היטב בזכרוננו.