האחים מאז׳ר – ההקדמות 4 – מה באמת קרה אחרי המבחן?

ללא כל צל של ספק, הדמויות האהובות ביותר ברומח הדרקון הן רייסטלין וקרמון, או יותר נכון, רייסטלין. כל ספר עם רייסטלין זכה לביקורות טובות ולמכירות נאות, ולכן, כאשר כתבו את סדרת ההקדמות, היה ברור שנקבל גם מה קרה לקרמון ורייסטלין אחרי שהחבורה התפצלה. אבל מה לעשות כאשר קיים יותר מספר אחד בנוגע למאורע הזה? האם ניתן לשלב את הספרים האלו בקאנון? על זאת ועוד בביקורת הבאה.

לאחר המבחן הקשה של רייסטלין בצריח הכישוף הנעלה בווירת׳, שני האחים מנסים למצוא מזור בעיר מרקלר, שנמצאת בפאתי יער ווירת׳. כבר מהרגע הראשון נראה שמשהו אינו כשורה בעיר. לדוגמה, החתולים בעיר נעלמים בקצב מפחיד וזה גורם לעיר להיכנס לפאניקה ולהאמין לנבואה עתיקה שבה סוף העולם מגיע. רייסטלין הציני מבין שיש כאן תעלומה ומחליט לפתור אותה, תוך כדי שהוא מסתייע בכוחו של קרמון ובעורמתו של אוזנן, קנדר שמצטרף אליהם למסע. במהלך החקירה מתגלים סודות רבים בנוגע לעולם, כולל העתיד והעבר של רייסטלין וקרמון והעולם קרין עצמו.

את הספר הזה קראתי מספר פעמים. פעם ראשונה בתחילת שנות התשעים, זמן קצר לאחר שיצא, וחשבתי שהוא אחד הספרים המדהימים ביותר שאי פעם נכתבו ברומח הדרקון ופעם שנייה כאשר תרגמתי את הספר כמה עשרות שנים לאחר מכן והבנתי שהוא ספר נחמד מאוד, אבל לא יצירת המופת שזכרתי. זה קורה פעמים רבות, שקוראים ספרים במהלך תקופות חיים שונות, וכאשר אתה בן נוער שקורא ספרים לבני הנעורים, הם מנגנים על אקורד מאוד מיוחד שמתאים לך וכאשר אתה מתבגר, המיתרים מאוד גסים והאקורד נשמע צורם, ואולי זאת הבעיה של רומח הדרקון לאנשים שעוברים גיל מסוים. אולי המשמעות של כבוד, או ההתגברות על הקשיים של רייסטלין קשורים מאוד לגיל מסוים או לתפיסת עולם מסוימת, שבמאה ה-21, אי אפשר כל כך למצוא אותה.

אני אישית אוהב את הסיפור על מרקלר הרבה יותר מהסיפור של כבשן הנשמה, שהוא נחשב לסיפור הקאנוני על רייסטלין שמספר על המבחן ועל מה שקרה לו לאחר מכן, ודווקא אהבתי את האווירה הלאבקראפטית שבספר הזה, את חיזוי העתיד והקריצות לספרי העבר, דבר שממש טוב לעשות בספר שאנחנו כבר יודעים די את סופו. התעלומה פשוטה יחסית, אבל הדבר המעניין יותר הוא ההתפתחות של רייסטלין והיכולת שלו ללמוד ולהכיר את עצמו במצב החדש שבו הוא נמצא וגם את האופל שמקנן בתוכו.

אני מעניק לספר את הציון 7.5 מתוך 10 בסולם צפריר. קריאה מהנה וכיפית על רייסטלין וקרמון, אבל לפעמים ספר קצת מוגזם. אני מאוד אוהב את המטא-ספר שיש בו, את העובדה שהספר מודע לקיומו כספר, כולל רפרנסים בספר לספר שאתם קוראים (זה הגיוני במסגרת העלילה), וחבל שלא חקרו יותר את הנושא הזה. כותב הספר קווין שטיין כתב רק ספר אחד ובודד ברומח הדרקון וחבל מאוד, מכיוון שאם זאת הקליעה הראשונה שלו, מה עוד הוא היה יכול לכתוב. הוא המשיך לכתוב עוד סיפורים קצרים בעולם של רומח הדרקון וחבל מאוד שלא המשיך הלאה.