לורד טודי – הרשעים 5 – הספר שאנחנו צריכים

בסדרת הרשעים, השבלונה עבדה באותה הצורה כל הזמן. מספרים קצת על הרשע התורן, נותנים תמונה מהעבר שלו, ואז עוברים למאורע חשוב שהתרחש בחייו וצירף אותו למלכת האופל. זה הלך ככה באותו האופן במשך כל הספרים, מלפני המסכה על קטב מרירי ועד לקיסר אנסאלון על אריאקס, ראינו את זה. אמנם, מלכת האופל היה שונה במהות שלו, אבל הוא היה ספר אחר וממש נראה שלא שייך לסדרה הזאת. מה יכול להיות מעניין בשבלונה הזאת עם שר המעט טודי. מי שלא זוכר, שר המעט הוא ההובגובלין המעצבן שנתקלים בו בתחילת סדרת הרשומות ומותו נמסר לנו ב"דרקונים של שחר האביב" מצד שלישי, אנחנו אפילו לא זוכים לחזות במותו. אז מה יהיה לנו עכשיו? החיים של טודי כהובגובלין צעיר? ולמה לכל הרוחות זאת הכריכה הכי מכוערת שעשו אי פעם לספר של רומח הדרקון? איך אפשר להציג ספר כזה למכירה?

אבל כבר מההתחלה, אנחנו למדים שפה מתרחש משהו אחר. הסופר של הספר הזה הוא ג'ף גראב, שאולי לא מוכר לרבים מכם, אבל הוא אחד מהסופרים של הספר הנפלא "קורמיר" מסדרת הממלכות הנשכחות והוא גם כתב יחד עם קייט נובאק את סדרת "אבן פיינדר" ועוד ספרים רבים ונהדרים בממלכות הנשכחות וגם היה המוח מאחורי המסעות בין הממדים של המבוכים ודרקונים והרוח החיה מאחורי עולם ה-Planescape המרהיב. ולכן, אין סיכוי שנקבל עוד ספר משעמם. בעוד ששאר הספרים מתחילים בעבר הרחוק, הספר הזה מתרחש לאחר תום מלחמת הרומח ובטריק ספרותי מבריק, אותו טודי מעצבן ונרגן מוחזר לחיים על-ידי שני יצירי אופל מהתהום שרוצים לערוך מבחן על נשמות תושבי קרין. הם בוחרים את היצור הנאלח, האנוכי והמרגיז ביותר ובודקים האם הוא מסוגל לחיות באצולה. ולכן, טודי יעשה כל מה שביכולתו על מנת להיות אציל.

הבעיה, מעבר לכך שכולם לא מבינים איך טודי שרד, הוא שלא פשוט להיות אציל, במיוחד לטודי, שמנסה להיות אציל עקב דחף לא מובן, אבל זה לא מונע ממנו לנסות ולהמשיך לתחמן, לבגוד ולעשות צרות לכולם. במהלך הספר הוא יסתבך עם קנדרים ויתמודד נגד האימה של קריאת שירה, הפיכה לאייקון דתי, מאבק נגד צפרדע ענקית, העובדה שמנסים להרוג אותו שוב ושוב ושלא לדבר על כוחות השאול שמבינים כי הניסוי שהם ערכו בורח להם מבין הידיים.

בקיצור, זה ספר כיפי במיוחד. בעוד שאפשר היה להפיל את הספר. גראב הוא כותב מחונן והספר קולח ומצחיק ונראה כאילו טרי פראצ'ט הלך וכתב ספר בעולם של רומח הדרקון. נראה שספרים מצחיקים שלא לוקחים את עצמם ברצינות הם הטובים ביותר והספר הזה הוא אחד מהטובים ביותר בעולם רומח הדרקון. מכיוון שפתאום הספר הסתיים לי ורציתי עוד, עוד הרבה. ואין עוד ספרים של ג'ף גראב, וזאת אולי הטעות הגדולה ביותר של רומח הדרקון. היינו צריכים עוד הרבה כאלו.

כפי שהבנתם, הציון הוא גבוה, אולי יפתיע כמה מכם, אבל בפעם הראשונה, אני מעניק את הציון 10 מתוך 10 (!!) בסולם צפריר. כן, זהו ספר מעולה, ללא שום קשר לרומח הדרקון. הוא קריא וכיף טהור בכל המובנים. נהניתי ממנו בעבר ובקריאה השנייה, אני מבין כמה הוא כתוב נהדר וכמה הוא ציני ומושלם. ממליץ לכל מי שיכול להשיג אותו, לקרוא אותו מיד. למזלי, זה היה אקורד הסיום של סדרת הרשעים, ואני חייב להגיד, שיחסית זאת סדרה לא טובה. בעוד שהספר הזה מעלה את הממוצע ויש גם את מלכת האופל הנחמד, מדובר בסדרה של 6.5. כמו שכתבתי, יש כמה פנינים ברומח הדרקון וזה אחד מהם. אז על אף שגם בסדרות הלוחמים היו ספרים נוראים מלבד הנגיד סות' המעולה, כך גם לורד טודי מראה שיש נקודות אור בחושך.