רצח בטרסיס – הקלאסיקות 3 – הרעיון טוב, הביצוע…

אני חובב סיפורים בלשיים. מתברר שאני לא היחידי, כי מישהו ב-TSR הציע כנראה את הרעיון הזה בשנת 1995. "למה שלא נכתוב סיפורים בלשיים בעולמות הפנטזיה שלנו?" עכשיו, מדובר בחרב פיפיות לא קטנה. ישנם אנשים שאוהבים שילוב בין ז'אנרים (אני למשל) ויש כאלו שממש שונאים שמשחקים להם עם הז'אנרים. יש לכם פנטזיה? יופי, תישארו עם זה. אבל תמיד יהיו אלו שינסו לכתוב ספרים של שילובי ז'אנרים כמו מותחן משפטי עם חייזרים (קיים באמת, ודווקא לא רע) ויש כאלו שיחטאו לכל הכיוונים. הספר הראשון שנכתב היה למעשה "רצח בקורמיר", והוא התחיל את סדרת "התעלומות" בממלכות נשכחות, וטרסיס הייתה התשובה של רומח הדרקון.

בעיר טרסיס המעטירה, שהייתה ידועה לפני החורבן כעיר נמל מפוארת עם ספינותיה בעלות המפרשים הצחורים סבלה קשה מאוד במשך שלוש מאות וחמישים השנים האחרונות. רעידות האדמה של החורבן סילקו את הים וכעת היא הייתה עיר נמל ללא ים, כאשר מאות ספינות נחות על הקרקעית היבשה שפעם הייתה ים. עיר בעלת עבר מפואר ומרכז מסחרי הפכה בין רגע לפוטנציאל אמיתי לעיר רפאים. אבל ראשי העיר לא יתנו לזה לקרות והם מנסים בכל דרך להחיות את העיר. ולכן, כאשר מתברר כי השבטים במישורי האבק התאחדו מאחורי מנהיג כריזמטי שמתכוון לכבוש את העיר, הם מנסים כל מה שניתן על מנת לרצות אותו, כולל לארח בכבוד רב את השגריר החדש שנשלח אליהם. לרוע המזל, השגריר מוצא את מותו במרכז העיר, מתחת לפסל המרכזי, וכדי לפתור את התעלומה, נשכרים שני בלשים (ולמעשה, נוכלים), שיצטרכו להבין כי הרבה יותר מונח על הכף מאשר צדק ופתרון התעלומה.

לכאורה, סיפור בלשי נחמד, אבל הביצוע בעייתי מאוד. הסופר, ג'ון מדוקס רוברטס, שעד אותו הזמן היה ידוע כסופר של סדרת קונן הברברי, החליט שהתעלומה צריכה להיות העלילה המשנית של הספר ולא הראשית ובכך פוגע בו מאוד. בזמן הקריאה בספר, שאלתי את עצמי אם מתישהו תתחיל כבר התעלומה, וכן, יש אקספוזיציה ארוכה מאוד של חמישים עמודים לפני שאנחנו נתקלים בכלל ברצח ולהוסיף חטא על פשע, התעלומה נפתרת בגלל פיסת מידע שמובאת לנו, הקוראים, עשרה עמודים לפני פתרון התעלומה. מבחינת כתיבה בלשית, הספר נכשל בכל הפרמטרים, מכיוון שהוא לא הוגן ולא נותן לקוראים הזדמנות לפתור בעצמם את התעלומה. בנוסף לכך, אין שום הצדקה לרצח הזה בעולם פנטזיה, ולמעשה, היה יכול להתרחש גם בכל מקום, ולכן יש פה אכזבה רבתי. אמנם, הספר לא גרוע כמו תעלומת רצח אחרת שכתבתי עליה בעבר, אבל היא לא מוצלחת במיוחד.

צריך תמיד להגיד משהו טוב, אז אודה שהכתיבה זורמת והספר מסתיים מהר, אבל משאיר טעם רע מאוד גם מכיוון שהספר לא הצליח לאתגר וגם על כך שמתישהו היה צריך לכתוב ספר תעלומת רצח טוב ברומח הדרקון, וחבל מאוד שלא עשו את זה. הספר מקבל אצלי את הציון 6.5 מתוך 10 ולמעשה סוגר את סדרת הקלאסיקות ואת כל הספרים שנכתבו בין החורבן לבין מלחמת הכאוס וכאן, למעשה, מגיע לסיומו העידן הרביעי. לסיכום, סדרת הקלאסיקות הייתה רעיון קצת אווילי לנסות ולמשוך עוד זמן על העבר מבלי לחדש משהו, משהו שסדרת סדן הזמן עשתה בצורה יוצאת מהרגיל. היו כמה טובים, כמה פחות, אבל יחסית ממוצעת. הציון הממוצע של הספרים היה 7, וזה בערך גם הציון שמקבל דאלאמר האפל (אולי אפילו קצת פחות). מי שרוצה קצת להכיר את העידן הרביעי, יהנה אולי מכמה ספרים, אבל עדיף לשאר לחפש דברים יותר.