מתברר שככל שאני קורא עוד ועוד ספרים, העולם של הגמדים נראה לי המעניין ביותר מכל גזעי קרין. בני האנוש זה אותו הסיפור המוכר והישן, האלפים גם ייחודיים אבל בעיקרון אין הרבה מעבר לסילבנסטי ולקואלינסטי, אבל לגמדים יש ממש תרבות שלמה של שבטים והיתקלויות וממלכה תת-קרקעית וממש כל טוב. דן פרקינסון, הבחור שכתב את ממלכות הגמדים (שמתחילה בספר ברית הכבשן) כותב שוב על הגמדים, אבל הפעם לא בעבר הרחוק, אלא 12 שנה לפני תחילת מלחמת הרומח. השנה היא 340 לחורבן וזה הסיפור על צ'יין פלדסטון.
צ'יין פלדסטון הוא גמד צעיר ואמיץ שמסתבך עם הבחורה הלא נכונה. כלומר, הבחורה נכונה, הבעיה היא האבא שלה, סוחר אמיד מאוד מתורבארדין שמחליט שצ'יין לא מתאים לה בגלל שהוא רואה חזיונות, שולח בריונים שמכים ומגרשים אותו מתורבארדין. צ'יין נאלץ להתמודד עם הסכנות מחוץ לתורבארדין ומגיע לעמק דארגות', שהוחרב לחלוטין בעקבות הלחש של פיסטנדנטילוס לאחר מלחמת הגמדים. צ'יין פוגש שם אירדה עתיקה שמספרת לו את הפירוש לחזיונות שלו. מתברר שצ'יין הוא הצאצא האחרון של גראלן, בנו של דאנקן, המלך של תורבארדין במהלך מלחמת הגמדים וכעת הוא צריך למצוא את הקסדה שלו. וכך צ'יין יוצא ביחד עם גנום רכוב על מכונת תעופה שלא מסוגלת לנחות, שכיר חרב אנושי והקסם האחרון של פיסטנדנטילוס שנכלא ומנסה להשתחרר לחפש את הקסדה.
ממבט ראשון, נראה שמדובר בספר נחמד, בהרפתקה קלילה כזאת, אבל הספר ממש לא כזה. דבר ראשון, הוא כבד מאוד. הפרוזה שלו מסורבלת וגם לאחר שמבינים את העלילה, נראה שלפרקינסון יש חיבה להכניס עוד ועוד קווי עלילה שמסתבכים והופכים (כמובן) למלחמה אחת גדולה. האמת זה צריך? ממש לא, זה רק מסרבל את הספר והופך אותו לנשכח מאוד. כשבאתי לכתוב את הביקורת, הייתי צריך לעיין שוב בספר כדי לוודא שאכן אני זוכר אותו כראוי, וסיימתי לקרוא אותו לא מזמן. זה אומר משהו לגביו.
כתוצאה מכך, אני נותן לספר את הציון 6.5 מתוך 10 בסולם צפריר. זהו ספר נשכח, מסורבל שקשה להבין מה קורה בו. זהו גם הספר האחרון שאני סוקר בסדרת הגיבורים, מכיוון שאני לא סוקר את חרב הסער וזה גם ספר גרוע, אז כמה מילות סיום. זוהי הסדרה הראשונה שנכתבה לאחר אגדות רומח הדרקון ונראה שהיה קשה לסופרים החדשים למצוא את הקול שלהם. בעוד שהחלק הראשון של הגיבורים היה דווקא די טוב (האגדה על הומה ומזלו של הסמור), החלק השני נכתב ככל הנראה ללא מחשבה מראש והוא נראה כך. ממוצע הציונים של הראשון הוא 8.5 (אני בכוונה לא מחשיב את חרב הסער, כי זה היה מוריד את הציון בהרבה) ואילו הממוצע לגיבורים 2 הוא 5.5. זאת בינתיים הופכת להיות הסדרה הגרועה ביותר של רומח הדרקון, וכן, למי שלא קורא את כל הספרים, ממליץ להימנע ממנה. בשבוע הבא ניפרד מעוד שתי סדרות ונתחיל לעשות את המסע שלנו לקראת סוף החלק השני.
מסע בקרין 