נפילה – טרילוגיית דהאמון 1 – תחילתה של סאגה

השם המקורי של הסדרה הוא "סאגת דהאמון" ולא טרילוגיית דהאמון. כשביררתי בדיוק מה המשמעות של המילה סאגה, מדובר בסיפורים הנורדיים העתיקים של האלים. אז קודם כל, בוא ונסגור דבר אחד: זאת לא סאגה. זה סיפור ארוך, ואפילו ארוך מאוד, אבל מדובר בסיפור הרחוק מאוד מענייני האלים, ומדבר על נפש האדם. אולי זוהי אכן סאגה, אבל כזאת המתרחשת בנפש האדם.

זהו הספר הראשון המתרחש לאחר דרקוני העידן החדש וממשיך אותו ישירות. אנחנו מסיימים את דרקוני העידן החדש בניצחון חלקי מאוד של גיבורי הלב, בתקווה לכך שיש עכשיו אנשים שעומדים להילחם נגד דרקוני העל, אבל הסדרה הזאת, מתחילה שנה לאחר מכן אבל במצב הרבה יותר גרוע. בעוד שדהאמון לקח על עצמו את הנהגת המאבק נגד הדרקונים, אנחנו מוצאים אותו במצב אחר לחלוטין. במיטב המסורת של האנטי-גיבור, דהאמון הדרדר לחיי פשע, כשהוא מלווה בדמויות מפוקפקות של גנבים ושודדים, כשהוא מנסה להשיג אוצר מהשליט של בלודן, מלך העוגים. דהאמון מתרחק מהעבר שלו כגיבור לאחר שהוא מבין שאין יכולת לנצח את הדרקונים וכי הוא לא מסוגל לעשות זאת. אבל דבר נוסף עדיין מטריד אותו. הקשקש של מאליס שהודבק על רגלו על-ידי האביר המרושע בספר ליל הסערה, גורם לו לצרות צרורות. הכאב שנובע מאותו הקשקש גורם לו להתקפים שבהם הוא משותק עד שדהאמון יעשה כל מה שניתן על מנת להסיר את הקשקש, כולל לבגוד בכל חבריו, אוהביו ובכל מי שינסה לעצור אותו. ובזמן שדהאמון עושה זאת, כוחות נסתרים עובדים מאחורי הקלעים כדי להכין אותו למטרה נסתרת, כאשר הרמז היחידי של דהאמון היא ילדה קטנה בעל שיער מתולתל שנראית הרבה יותר מסוכנת מכפי שהיא.

זהו אחד הספרים הארוכים של רומח הדרקון, להוציא את המפלצות של וייס והיקמן, והוא מגיע ל-450 עמודים. למרות כל זאת, העלילה לרוב חוזרת על עצמה. דהאמון עושה משהו שלא בסדר, צריך לקרוא 100 עמודים איך הוא יוצא מזה. הוא נח, מאבד את הבגדים שלו (זה קורה הרבה), ואז עוד פעם מסתבך וחוזר חלילה. למרות זאת, העלילה כתובה בצורה נהדרת והיא חושפת את המהלכים שלה לאט לאט, בצורה ממש ממש טובה ומקצועית. אבל כפי שאמרתי, יש דגשים רבים מדי והקריאה לפעמים איטית מאוד ולא זורמת. כמו כן, בניגוד לסדרה הקודמת של ג'ין רייב, שבה ביקרנו בהמון מקומות חדשים וראינו את כל הדרקונים, פה ההתרחשות היא מאוד מצומצמת, מעט מאוד גיבורים ודגש עצום על דהאמון. אבל בעוד הוא הופך לדמות עגולה ואולי גם דמות או שתיים, שאר הדמויות מרגיזות מאוד ומעצבנות. עדיין, נראה שהסדרה יודעת להיכן היא הולכת והטוויסט שבסוף הספר, על אף שנראה שהוא ברור מאוד, מגיע ממש בהפוכה ומתוחכם מאוד.

עדיין, כשלוקחים את השקלול של כל הגורמים ביחד, זוכרים יותר את העייפות של הסיפור, ולכן הוא מקבל אצלי את הציון 7.5 מתוך 10 בסולם צפריר. הספר כבד מאוד, אין מה להגיד. אין לו כמעט רגעים קומיים, ורובם קודרים. הספר אמנם כתוב טוב, ומתאים למי שמחפש ספר רומח דרקון כבד, מכיוון שאין כמעט כאלו. מעבר לכך, הוא ממשיך את עלילת דרקוני העידן החדש, כך שהוא סדרת חובה.