איי הדרקונים – סדרת הצמתים 4 – הרפתקה מהסוג הישן

במהלך קריאת הספרים של רומח הדרקון, שאלה אחת עולה לי שוב ושוב במהלך הקריאה והיא כמה הסופרים באמת רוצים לתת יצירה ספרותית טובה וכמה פשוט כותבים כי זאת העבודה שלהם, ובאותה המידה הם יכולים לכתוב ספרים על עולמות אחרים ועם דמויות אחרות. האם הם באמת אוהבים את רומח הדרקון? האם יש בהם את התשוקה לכתוב בעולם הזה, או מצידם, תתנו להם לכתוב במייפל סטורי וזה יהיה אותו הדבר עבורם? במקרה של הספר שלפנינו, מראה שיש אנשים שבאמת אוהבים את רומח הדרקון, ממש ממש אוהבים, אבל האם זה אומר שגם הספר יהיה טוב? הסופר שלנו, סטפן סוליבן, עד אותו הספר, היה הקרטוגרף של רומח הדרקון. הוא צייר את כל המפות של הספרים וגם היה אחראי למפות של קרין במהלך העידן החמישי. הוא ביקש פעמים רבות לכתוב ספר בעולם של רומח הדרקון, ואז וייס והיקמן, שהיו מאוד מרוצים ממנו, אמרו ל-WOTC שכדאי שהוא יכתוב ספר. ולכן הוא קיבל ספר זניח בסדרה שהפכה להיות זניחה לאחר שהסתיימה מלחמת הנשמות, וזה הניסיון הטוב ביותר שלו לכתוב סיפור בעולם הזה.

ברצף הכרונולוגי, אנחנו עדיין לפני מלחמת הנשמות, בשנת 420 (מלחמת הנשמות מתרחשת בשנת 421), ואנחנו מגיעים לאחד האיזורים הכי מסתוריים שיש בקרין, איי הדרקונים. למי ששכח, איי הדרקונים זה המסתור של הדרקונים הטובים, שאליהם הם הגיעו לאחר סוף מלחמת הדרקונים השלישית, כאשר גם דרקוני טאיקיזיס נאלצו לעזוב לתוך בטן האדמה, והם היו צריכים לנטוש את אנסאלון כדי לשמור על האיזון. האיים הללו הם מצפון לאנסאלון, בלב אוקיינוס טורבידוס, ואם מישהו לא יודע איך להגיע לשם, הוא לא יצליח. הדרקונים העלו הגנה מסביב לאיי הדרקונים שנקראת הרעלה, והיא לא מאפשרת לאיש להתקרב לאיים באמצעות אשליות וקסמים. רבים ניסו להיכנס לאיי הדרקונים כדי למצוא אוצרות אבודים, אבל איש לא הצליח לעשות זאת. מאז גניבת הביצים של הדרקונים הטובים על-ידי המרושעים, ההגנות רק התחזקו.

כל זה הסתיים עם העידן החמישי. דרקוני העל התחילו להשתלט על העולם ומעט הדרקונים הטובים שעוד נשארו, נמלטו למקום לא ידוע. מעט מאוד נשארו באיי הדרקונים כדי לשמור על המקום, ודרקונית ים אכזרית בשם סערה מנסה לפלוש לתוך האיים כמה עשרות שנים. עכשיו כמה בני אנוש יוצאים למסע כדי להגיע אל איי הדרקונים ולהקים נתיב סחר עם הציוויליזציה שמתגוררת שם. נסיכת סחר עשירה סוחרת את הקברניט מיקאל וארדן כדי להגיע אל האיים האבודים, אבל היא לא יודעת כי הוא נחשף לנבואה שמגלה היכן נמצא המיקום של איי הדרקונים והמפתח הראשון לאוצר. במהלך הספר, וארדן יצטרך להתמודד עם יצורי ים נוראים, אלפית ים פתיינית, וכמובן, הרבה דרקונים, טובים ורעים וכאלו שכבר איבדו מזמן את הנטייה שלהם.

אז כפי שאתם שמים לב, מדובר בהרפתקה, ויש לזכור שבמהותו, העולם של רומח הדרקון הוא הרפתקת מו"ד. אמנם, אחרי שווייס והיקמן התבגרו כסופרים וגם התחילו לכתוב ספרים שלאו דווקא עוסקים במשחקי תפקידים, ישנם כמה אנשים, במיוחד בצמרת הוצאת הספרים, שעדיין חושבים שכל ספר צריך להיקרא בעצמו, מבלי שצריך לקרוא את הספרים הקודמים. בא לך לקרוא הרפתקה מעניינת עם דרקונים? בבקשה, הרי לך ספר, ואפילו לא צריך לקרוא מאה ומשהו ספרים כדי להבין מה קורה שם. וזה נכון. את הספר הזה אפשר לקרוא אם אפילו לא קראתם ספר אחד של רומח הדרקון, אתם לא יודעים מי זה רייסטלין ולא מעניינים אתכם המהלכים המדוקדקים של מלחמת טבח השארים. כאן היתרון שלו, אבל גם החסרון שלו. אין כל ייחוד לספר הזה בקרב ספרי רומח הדרקון, ואני אישית חושב שאפילו אפשר היה לשנות את המיקום מאיי הדרקונים לאברמיט, אי האלפים החשאי בממלכות הנשכחות, ואנשים לא היו שמים לב שיש הבדל. עד כדי כך. מעבר לכך, הספר הוא הרפתקה, ולכן אין מה לדבר על פיתוח דמויות. לב לבו של הספר הוא ההרפתקה. אני חושב שאם הייתי משחק את ההרפתקה הזאת עם חברים, היינו נהנים מאוד, כי יש בהרפתקה הזאת הכול, החל ממקומות מרהיבים וכתב חידה ומפלצות טובות והכול טוב שם, אבל הבעיה שהכול עובר נורא מהר. בספר קופצים ממקום למקום, מופיע כתב החידה ומיד הפתרון שלו, ואין באמת תעלומה, אלא תחושה חפוזה. בעמוד 150 אמרתי לעצמי, אוקיי, הבנתי מה קורה פה, אפשר להמשיך לספר הבא, אבל הבטחתי שאקרא את כל הספר, אז זה מה שעשיתי. גם צדקתי בסוף ולא היו טוויסטים בכלל. אז אמנם, הסופר מאוד אוהב את רומח הדרקון, אבל הספר שכתב היה די שבלוני ולא מייחד את עצמו.

עקב כך, אני נותן לספר את הציון 6.5 מתוך 10 בסולם צפריר. בהתחלה חשבתי לתת לו שבע, כי הוא לא היה ממש נורא, אבל כשראיתי את הספרים האחרים שקיבלו 7, הבנתי שממש לא נהנתי ממנו כמו מהספרים האחרים, והציון ירד עוד יותר. זה לא שסבלתי, אבל הוא פשוט ספר, ואני בטוח שלקראת סוף הסדרה, גם לא אזכור מה היה שם, ואצטרך לקרוא את הפוסט הזה כדי להיזכר בעלילה.