גלימת הצללים – צללי מלחמת האלים 2 – כשהסופר לא בדיוק יודע מה לכתוב

אד גרינווד הוא טעם נרכש. ללא ספק. לפעמים יש לו סיפורים מוזרים, לפעמים סוטים, לפעמים סיפורים שהיו צריכים להיות סיפורים קצרים והורחבו באופן מלאכותי, או מה שבדרך כלל מרגיש אצלו וזה מעין הלחם לא תקני ובריא של הרבה מאוד סיפורים קצרים לספר אחד. זה מה שקרה בספר של אלמינסטר, שניסה לתת חזות של ספר אחיד במקום לתת סיפורים קצרים על חייו של אלמינסטר (שאולי היה עובד טוב יותר). ככה גם במקרה של הספר הזה, שנראה שמורכב מאפיזודות חולפות ועלילה מרכזית אחת, ולא בטוח מה מהן המרכזית ומה לא.

אנחנו מגיעים לימים הראשונים של מלחמת האלים. לאחר נפילת מיסטרה אל הממלכות, אלמינסטר מקבל שוב את היכולת להשתמש בקסם, אבל הוא נשלח במצוותו של אבי האלים להרבה מאוד משימות שנועדו להגן על הממלכות בזמן הצרות הללו, מת'אי הרחוקה ועד לארצות הלב. מעבר לכך, בזמן המלחמה, המאלאוגרים, אותם אנשי צללים שנמצאים תמיד מאחורי הקלעים, מבינים כי המצב של אלמינסטר חלש ומחליטים לתקוף ובחוזקה. שלושת הסיירים שהכרנו בספר הקודם: אית'ר, בלקראם ושרנטיר, יוצאים במשימה מורכבת אל המעוז של טירת הצללים על מנת לוודא האם האיום על אלמינסטר קשה ומה הצללים רוצים מבני האנוש.

כפי שקראתם, לא נראה שאד ידע בדיוק מי הגיבור המרכזי. האם זה אלמינסטר, שמדי פעם מקבל פרקים או חלקי פרקים ועוזר בכל מיני צרות בממלכות, מהתחזות לאורקים ועד לחשיפת קונספירציה רחבת היקף בת'אי. בצד השני יש לנו את שליטי הצללים ששולחים עוד ועוד כוחות נגד אלמינסטר וחבריו (מה שמזכיר לנו מאוד את הספרים הקודמים שלו, ולרעה). ומאמצע הספר, פתאום הכול משתנה ואנחנו חוזרים לשלושת הסיירים וכמעט לא שומעים מאלמינסטר. קשה מאוד לקרוא ספר כזה, במיוחד כשהוא מציין כל שלוש פסקאות היכן העלילה מתרחשת כולל אם היא זזה מקום במהלך הטקסט. קצב המאורעות מסחרר וזה לא עושה טוב לספר. בעוד שאנחנו מנסים להבין מי הגיבורים ומי הרעים, אנחנו מצליחים להבין בערך מה קורה, אבל בסופו של דבר, העלילה גם לא הכי מעניינת. הדבר הכי מעניין הוא שלפעמים גרינווד מעלה דילמות באמת מעניינות ומרתקות והייתי רוצה לראות איך הוא פוטר אותן, אבל בשבילו זה רק זוטות שזורקים בין הקרבות וזה חבל, כי הוא מעלה כמה סוגיות מדהימות על תפקיד האלים ובני האדם במולטיוורס הענקי וזה סתם נזרק הצידה.

עוד ספר "גרינוודי" טיפוסי, לטוב ולרע. אני מעניק לו את הציון 5 מתוך 10 בסולם צפריר. ספר בינוני מינוס שממש לא חובה לקרוא. מקווה שלפחות הספר האחרון בסדרה יהיה טוב יותר. נו, אנחנו יודעים מה יקרה שם, אבל מותר לקוות, לא?

כתיבת תגובה