גיילן האביר – הגיבורים 2 – מאיגרא רמא

הצעדים הראשונים שלי בעידן הקלאסי של רומח הדרקון היו טובים מאוד. שני ספרים עם ציון של 9 זה לא דבר של מה בכך. אם אני מסתכל במסע העבר, היו ציונים טובים, אבל לא ככה. ולכן, שמח ומאושר קראתי את ספר ההמשך של מזלו של הסמור. ולפני שאספר עליו, קצת הסבר בכלל למה ההמשך הזה יצא. ורמז, זה קשור למה שחשבתי על הספר עצמו.

הגיבורים הייתה הסדרה הראשונה של רומח הדרקון שלא התמקדה בגיבורים ולא הייתה מורכבת מסיפורים קצרים. וכמו כל סדרה טובה, היא הייתה טרילוגייה של סיפורים שאין ביניהם קשר. לאחר שהסדרה הסתיימה, הוציאו ב-TSR את סדרת ההקדמות, שעליה עוד אפרט הרבה מאוד בהמשך. אבל לאחר טרילוגיה, התברר כי היא הצליחה מאוד והם החליטו להוציא טרילוגיה שנייה שנקראה (ברוב מקוריות) "ההקדמות II". בעקבות כך, הוחלט גם להעלות באוב את סדרת הגיבורים ולהוציא את "הגיבורים II", ולהרכיב אותה מסיפורי המשך של הספרים שהיו בטרילוגיה הראשונה. לפי הספר קאז המינוטאור, לא היה ברור אם ההמשך היה מתוכנן או כי הוא היה מאולץ. כך גם במקרה הזה. הסיפור של גיילן מסתיים יפה מאוד ולא נראה שצריך המשך, אבל בכל זאת, צריך להתפרנס ממשהו, לא?

הפעם, אנחנו פוגשים את גיילן כשהוא כבר מבוגר יותר (ארבע שנים בסך הכול), אבל הוא שונה ממה שהכרנו לפני זה. אם גיילן היה פוחז ומצחיק, עכשיו הוא נושא כלים רציני שמתכונן למבחן האבירות שלו. אבל כוחות אפלים לא נחים לרגע בקרין. העקרב, המנוול מהספר הקודם, ניסה לשחד את גיילן באבנים יקרות ונדירות, ומתברר שאותן אבנים הן חלק ממזימה של אנשי המישורים. העובדה שהן נמצאות אצל גיילן, לא עוזרות לו הרבה, במיוחד כשאנשי המישורים מפריעים לו בהכנות לאבירות וחוטפים את אחיו. גיילן נאלץ לצאת כדי לחלץ את אחיו ולהבין את המזימה מאחורי אבני החן.

קודם כל, חשוב להזכיר, זה לא ספר מצחיק. בעוד שהראשון היה מצחיק מאוד, השני הוא ספר סולידי ואפילו רציני מאוד. כתוצאה מכך, חצי מהקסם שלו אובד. הדמויות הן כמעט ולא אותן הדמויות, מלבד השמות המוכרים, כל דמות מתנהגת באופן אחר לגמרי ולא הגיוני. גיילן, במקום להיות מצחיק ותחמן, הוא רציני וכבד ראש. באיארד, במקום להיות השקול והרציני, הופך להיות מטומטם, וכהנה וכהנה. וכמיטב המסורת, צריך גם להכניס גם את המסורת של רומנטיקה, אז בוא ונביא עוד מישהו ונשדך אותה לגיילן, כי אפשר.

כתוצאה מכך, הקסם של הספר הראשון נעלמת ואנחנו מקבלים המשכון סטנדרטי ואפילו משעמם. העלילה לא מחדשת כלום, לא משפיעה על העולם, ולמעשה, הספר הזה מיותר מאוד. בדומה לקאז המינוטאור, אפשר לוותר בקלות על הספר הזה. בכלל, סדרות "הגיבורים II" מסתמנת כאחת הסדרות החלשות ביותר ברומח הדרקון, וזה מפתיע, כי זאת הייתה תקופת השיא שלהם. הספר מקבל אצלי את הציון 5 מתוך 10 בסולם צפריר. בספר הבא, אנחנו מתחילים סוף כל סוף לגעת בגיבורי הרומח, אבל עדיין רק בקרובי המשפחה שלהם.