הלהק השחור – הרשעים 3 – בתוך מוחה של דרקונית

אנחנו ממשיכים במרץ במעלה השנים והגענו לשנת 325 לחורבן. בשנה הזאת מתרחשים שני מאורעות חשובים מאוד לעולם רומח הדרקון. בראשון מביניהם נדון בפוסט הזה, המאורע הזה יידון בהרחבה בפוסט הבא. מלחמת הרומח עומדת להתחיל, טאקיזיס כבר מצאה נקודת אחיזה בעולם והיא אוספת את כוחותיה. בינתיים, קטב מרירי הצטרף אליה וממתין לצבאות הדרקונים ועכשיו אנחנו ניגשים לדרקונים עצמם. לאחר מלחמת הדרקונים השלישית שהתרחשה כ-1,000 שנה לפני החורבן, טאקיזיס והדרקונים שלה עזבו את העולם והדרקונים הטובים עזבו אף הם כדי לשמור על האיזון. לאחר החורבן, שבועתה של טאקיזיס כבר אינה תופסת והיא מתחילה להעיר את הדרקונים שלה כדי להקים את צבאותיה, אבל אחת מהן מתעוררת באופן שונה.

זה הסיפור של קיסנת', הדרקונית השחורה, שהייתה האויב הרציני הראשון של חבורת הרומח והספיקה להחזיר את נשמתה לאלים עוד לפני שהסתיימה המחצית הראשונה של דמדומי הסתיו. הסיפור הזה, כמו רוב סיפורי הרשעים, מתאר את המקור של קיסנת', החל מההתעוררות שלה בעידן הנוכחי ועד לתחילת מלחמת הרומח. בשנת 325 לחורבן, קיסנת' התעוררה באופן לא טבעי. בעוד ששאר הדרקונים של טאקיזיס מקיצים בתקופות אחרות וחלקן מוקדמות יותר, קיסנת' נזנחה בתוך מאורה קטנה עם סוף מלחמת הדרקונים השלישית. כשהיא מתעוררת, היא מגלה כי היא גדולה מדי למאורה הקטנה שבה הייתה פעם וגם כי טאקיזיס בחרה שלא להעיר אותה. קיסנת' זוכה ליקיצה משני יצורי פיות המגייסים אותה למצוא את הנקבה האחרונה מבני מינם העומד בפני כליה. באופן הזה קיסנת' לומדת את הכישוף העתיק של העולם, בשונה מכישופיה של טאקיזיס וגם מה התחושה להיות מין שעומד בפני הכחדה ואת כוחה האמיתי.

בדומה לספרי הרשעים, גם הספר הזה מתחלק לשלושה חלקים. החלק הראשון, המתאר את היקיצה של קיסנת' ואת המאורעות עם הפיות. החלק השני מתאר את ההתחנכות של קיסנת' עם דרקון שחור ומבוגר והתקופה השלישית היא התקופה שבה הייתה הדרקונית המובילה את הלהק השחור תחת פיקודו של שר הדרקונים מלדיב. כפי ששמתם לב, העלילה שתיארתי תקפה רק לחלק הראשון, ולמעשה זה החלק היחידי שהיה שווה משהו בספר. ההתחלה שלו מבטיחה מאוד ומעלה נושאים חשובים ומעניינים מאוד, אבל לקראת השליש השני, נראה שהסיפור מאבד מהנפח, עד השליש האחרון שהוא כבר מיותר לחלוטין ומתאר יותר את מאבקי שרי הדרקונים מאשר את הדרקונית ולא תורם לסיפור שלה דבר. היה מוטב לו הספר היה נובלה בת 100 עמודים, ואז היה כיף ומקבל ציונים טובים. ועכשיו, הספר מרגיש נמרח, חסר אחידות וללא עורך טוב. המפתיע הוא שאת הספר כתבה מרי קירצ'וף שהייתה עורכת מצוינת בזמנה, אבל ככל הנראה ללא עורכים טובים, שהועזבו לפני שהסדרה הזאת כלל עלתה, והעובדה שמוסר התשלומים התחיל להידרדר, כפי שחשף לאחרונה ג'יימס לאודר, נתנה שמות באיכות של המוצר.

לכן, הספר מקבל אצלי את הציון 6 מתוך 10, בגלל שאני לא אוהב שמזלזלים בי. אני לא חושב שהסופרת עשתה את זה בכוונה, אבל זה מה שקורה שהופכים סיפור קצר לסיפור ארוך ומרוח לעייפה. הסדרה הזאת נותנת את אותותיה כאחת הסדרות החלשות ביותר של רומח הדרקון, יחד עם סדרות הלוחמים, שאולי מסמלות יותר מכל את נפילת האיכות של הפרנצ'ייז ואת השם הגרוע שקיבל רומח הדרקון. בפעם הבאה, ניפגש למאורע חשוב אחר שהתרחש בשנת 325 לאחר החורבן, שמביאה לעולם שני תאומים.