באופן מעניין, מכיוון שאני עורך את המסע בצורה כרונולוגית ולא לפי זמן הוצאת הספרים, יהיו מקרים שבהם אכתוב על ספרים שיצאו מאוחר יותר, על אף שהם מתארים אירועים בעבר וחלקם, כביכול, מתקנים טעויות של ספרים קודמים. אחד מהם הוא הספר הבא שהיה ברשימה שלי: מלך היער. הספר עצמו הוא החלק הרביעי והאחרון באחת הסדרות האחרונות ששמה היה "טרייסי היקמן מציג: כבשן הזמן" ובו נוסעים בזמן יוצאים לחקור תקופות מרתקות בזמן כדי לתעד אותן. למעשה, אין קשר בין ספר לספר, וכל ספר נכתב על-ידי סופר אחר. הסופר של הספר הזה הוא אחד מהוותיקים ביותר ברומח הדרקון, והוא פול בי. תומפסון, שכתב יחד עם טוניה קרטר (ולאחר מכן קוק) ספרים רבים, כולל טרילוגיית הברברים, ועוד ספרים רבים המתרחשים דווקא בעבר הרחוק של קרין.
הספר שלנו מתמקד באחת הדמויות השוליות של טרילוגיית הברברים ולמעשה מתפקד כמעין אפילוג של הסדרה וכפרולוג לסדרת ממלכת האלפים, שעליה אכתוב בהמשך (מכיוון שגם היא נכתבה על-ידי תומפסון וקרטר), ומשמש להשלים מאורעות שלא נידונו בשתי הסדרות, ולמעשה בקיומו של באליף, שר הצבא של ממלכת סילבנסטי, יועצו הקרוב של סילבנוס עין הזהב ויריבו המר. אנחנו מגיעים אל ממלכת סילבנוסט בשנת 2,750 לפני החורבן, יותר מאלף שנה לאחר הספר הקודם וכמאה שנה לפני מלחמת הדרקונים השנייה. באליף הוא אציל סילבנסטי אהוד ומפורסם, אשר היה אחד הגורמים לכך שסילבנוס מולך בסילבנסטי ובניצחון במלחמת הדרקונים הראשונה. סילבנוס אינו מרוצה מהאהדה הזאת. שלטונו של סילבנוס תלוי על בלימה, הוא לא מביא יורשים ונראה כי תושבי הממלכה נוטים לבחור בבאליף כממשיכו. לאחר שבאליף מעורב בסקנדל, סילבנוס מאמין כי מצא את ההזדמנות להיפטר סוף כל סוף מאותה בעיה, ושולח את באליף לחקור את ארצות המזרח להתפשטות עתידית של הסילבנסטים. הבעיה שמטרידה את סילבנוס יותר מכל היא לא בני האנוש שמנסים מדי פעם לחדור ממערב, אלא בני גזע חדש ולא מוכר עד עתה, נמוכים אבל לא גמדים, ונראה שהם חסינים מפחד.
הספר עונה על מרבית השאלות שנשאלות לאחר קריאת סדרות הברברים לגבי עתידו של באליף, שהוא אחת הדמויות המוצלחות ביותר של הסדרה, וגם של רומח הדרקון בכלל, וחבל שקוראי העברית כמעט ואינם מודעים לו. בפעמים הראשונות שבאליף מוזכר, נאמר כי היה קנדר וכי הארץ באליפור קרויה על שמו, והספר הזה גם עונה על השאלות כיצד זה אפשרי. מעבר לכך, הספר קריא ביותר, כמו רוב ספריו של פול בי. תומפסון וכיף תמיד לראות את סילבנסטי בימי גדולתה. לרוע המזל, לא יצאו עוד ספרים על באליף ועל אנשיו, ולכן זה הספר האחרון שיש לנו על התקופה הזאת.
למרות זאת, הספר אינו חף מבעיות. כמו ספרים רבים, לא נראה שיש עלילה ברורה בספר. אמנם יש לנו את המסע ואת הגילוי, אבל הם נמצאים ברקע, בעוד שהדגש הוא על הדמויות ועל ההתפתחות שלהם. מי שאוהב ספרים כאלו, יהנה מאוד, אבל למי שחשובה לו עלילה רציפה, לא בטוח שיתחבר אליו. היו מספר הפתעות מעניינות בספר, אבל הקורא הזהיר יוכל לנחש אותן כבר ממרחק קילומטרים. כך שלמעשה, מדובר בספר טוב, אבל שלא יתאים לכל אחד. לי אישית הוא התאים, וגם אהבתי את העובדה שתומפסון מקשר בין הסדרות שלו, רומז על התרחשויות עלילת הברברים וגם קורץ לעתיד לעבר ממלכות האלפים. אני מעניק לו את הציון 7.5 מתוך 10 בסולם צפריר, על כך שהיה ניתן להוסיף בעלילה, אבל כספר נסיעה הוא מעולה והוא קריא מאוד.
בפעם הבאה לא נרחיק יותר מדי, הפעם 60 שנה, אל אחת הסדרות שנחשבות לטובות ביותר, אבל נראה שכמעט ואיש לא קרא אותה.
מסע בקרין 
ספר חמוד מאוד. באליף בהחלט היה דמות משנית משמעותית בטרילוגיית הברברים והשאיר טעם של עוד.
הספר בסה"כ מעניין אבל יש בו כמה חסרונות משמעותיים לדעתי, אחד מהם הוא שבאמת כמו שרשמת, אין באמת קו עלילה מעבר לזה שהם יוצאים להרפתקאה ונתקלים בכל מני דברים. בנוסף לזה, חוץ מבאליף ומהקנדרים, הדמויות היו שטחיות לדעתי. חיסרון אחרון הוא שאחרי הפרולוג, מאוד ציפיתי להתערבות אקטיבית של וודבדסיקה, והתאכזבתי שהוא לא הופיע אפילו פעם אחד מאז. הוא אחת הדמויות המעניינות שנתקלתי בהן ברומח.
מצד שני, הקריאה זורמת, ומאוד שמחתי לדעת מה נהיה מבאליף מאז הברברים. מאוד שמחתי כשהיה חלק שבו באליף סיפר לקנדרים על ניאנקי, שכבר נהיה לי מוזר לקרוא ספר בלעדיה. הקנדרים היו מקסימים כמו תמיד.
דבר אחד שלא הצלחתי להבין ושאני תוהה עוד מ"ילדי המישורים" – מה המשמעות של החזיון שוודבדסיקה הראה לניאנקי? היא היתה בעיר אלפית, נפלה מבניין ובאליף גם היה שם. או שנשאר שם קצה פתוח או שלא הבנתי.
בכל מקרה, אני שמח שקראתי את הספר, והוא משאיר לי טעם של עוד לגבי האלפים.
אהבתיאהבתי
זה אפילוג שנותן הצצה קטנה ונראה שהתכוונו לכתוב עוד, אבל זה גם היה אחד הספרים האחרונים אז לעולם לא נדע מה היה צריך להיות. בכל מקרה, חלק מהדמויות מופיעות בספרים נוספים.
אהבתיאהבתי