שחר של עידן חדש – דרקוני העידן החדש 1 – תחילתו של העידן החמישי

אנחנו בעידן החמישי!! מי האמין שנגיע עד לכאן. קודם כל, אם אתם אלו שעוקבים אחריי עוד מעידני העבר, עכשיו הגענו אל מה שאני מכנה אותו, העתיד. תמיד העידן החמישי היה קצת ממלכה לא ידועה. בתקופה שבו התחילו בעידן החמישי כבר כמעט ולא הביאו ספרי רומח דרקון וממלכות נשכחות לחנויות הספרים ונאלצתי לעשות הזמנות באמאזון או ממש לנסוע אל לונדון ולקנות שם (כמו במקרה של הסדרה הזאת). אבל אי אפשר היה ממש לעקוב באדיקות והאינטרנט היה בחיתולי, אז לכן תמיד יש ערפול כלשהו לגבי התקופה, ואני מתכוון לפוגג את כל הערפל הזה. 

גם לקרוא את הספרים באופן כרונולוגי קצת קשה, מכיוון שכבר בספר הראשון יש קפיצה של 30 שנה ואז יש סדרות שמשלימות את החסר. כמו כן, יש המון סדרות שמתרחשות במקביל לסדרות אחרות ולא אקפוץ מאחת לשנייה. ולכן, הפעם אני עובד על פי סדרות, כאשר אני קובע את הכרונולוגיה לפי הספר הראשון בסדרה. כמובן שגם אתחיל בסדרה הראשונה שיצאה אי פעם בעידן החמישי, והיא סדרת דרקוני העידן החדש. בפעם הראשונה, וייס והיקמן לא כתבו את המשך הסדרה. לאחר היציאה שלהם מרומח הדרקון עם דרקוני להבת קיץ, נאלצו אנשי TSR למצוא כותבים אחרים והפור נפל על ג'יין רייב. ג'יין רייב מעולם לא הייתה סופרת רומח דרקון מובהקת והקרדיט היחיד של רומח הדרקון עד כאן היה שהיא סייעה לטינה דניאל לכתוב את מקווסטה קאר-תון, ספר נשכח בסדרה שלא זכתה לביקורות גבוהות. מעבר לכך, ג'יין רייב כתבה את קסם אדום בסדרת ההרפרים ועוד כמה מודולים בגרייהוק, ככה שהבחירה הייתה תמוהה בלשון המעטה, במקום להעניק את הכתיבה לסופרים מיומנים וותיקים כמו דאגלס נילס או אפילו ריצ'ארד נאק. והתגובה של הקוראים לא אחרה להגיע.

הביקורות הראשונות היו פושרות במקרה הטוב וקוטלות במקרה הרע. ג'יין רייב קיבלה משימה כמעט בלתי אפשרית והיא להעביר את שלושים השנים הראשונות של העידן החמישי וגם לכתוב עלילת ספר עם דמויות חדשות וכמעט שלא להסתמך על הגיבורים הישנים, שיופיעו רק בתפקידי אורח. המעריצים, שעדיין ניסו להתאושש ממה שקרה בדרקוני להבת קיץ, קיבלו מהלומה שנייה. לא רק שאין יותר קסם בעולם, אלא מספר דרקונים מהקצה השני של הים מנצלים את היעלמות האלים על מנת להפוך את אנסאלון למגרש המשחקים שלהם. במשך עשרות שנים, הם טורפים דרקונים אחרים וסופגים את אנרגיות הקסם שלהם, כך שבסופו של דבר נותר מספר מועט של דרקונים, אבל כל דרקון הוא בגודל עצום של מאות מטרים. הדרקונים מסוגלים לעוות את העולם כרצונם וכך הם עושים. העולם עובר תהפוכות נוראות ואת כל זה צריך לתאר בספר הראשון.  אני מודה, שבפעם הראשונה שקראתי את הספר, הייתי בצד שלא אהב אותו. בלשון המעטה. מעבר לכך שלקחו את אחד הצבעים הנוראים ביותר לכריכה (מעין צהוב חולני), הציורים הפנימיים היו נוראים וילדותיים וההתחלה של הספר היא אכן הקשות וחסרות התכלית שיש. הפעם נשמתי עמוק, והתעמקתי יותר בספר, במיוחד כשאני חמוש עם כל הידע שלי מהספרים הישנים והרבה סבלנות שלא הייתה לי פעם. הפעם לא סבלתי קשות. לא אגיד שהשתוללתי בשמחה, אבל זכרתי את זה הרבה יותר גרוע.

נחזור לספר עצמו. העלילה מתחילה עם ירידתו של פאלין לתהום. באותו הזמן, שחק, דרקונה של קיטיארה, חוזר ממסע בין ממדים, כשהוא הזדקן במאה שנים, בחיפוש אחר נשמתה של קיטיארה. הוא מוצא את נשמתה בממד מוזר בשם "האפור" והוא מתכנן להביא את נשמתה לגוף חדש. הוא מייצר יצורי אופל בשם נצרים שהם שילוב של בני אדם ודרגונים וקסם אפל ומתכוון לאכלס את קיטיארה בגוף שכזה. אבל שחק לא לוקח בחשבון את מלחמת הכאוס וכאשר הוא מתכוון לחזור אל האפור, השער נסגר. ואז מגיעים הדרקונים האחרים. הדרקונית הגדולה, מליס, אדומה ונפוחה ועצומה, משתלטת על האזור של קנדרמור ובאליפור ומאלצת את שחק להפוך לכלנדרוס, הסערה מעל קרין, ולייצר לעצמו ממלכה ליד פאלאנתס. דרקונים נוספים משתלטים על איזורים והופכים את חייהם של בני האדם לסיוט מתמשך. היחידים שעוד מתכננים לעשות משהו נגד הדרקונים הם מה שנותר ממסדר הכישוף הנעלה, קרי, שלושה מכשפים, פאלין, שליט הצריח של ווירת,' דמות מסתורית ומכשף הצללים, דמות מסתורית עוד יותר. כדי להשלים את משימתם, הם פונים לסהר-פז, שתעזור להם לגייס גיבורים שיילחמו כנגדם. אחד מהם זה דהאמון גרימוולף, אשר מגיע לקבר הגיבורים האחרונים ומקבל של חזיון של סהר-פז הקורא לו לבוא אל האי שלסי, שבו היא מתגוררת. דהאמון מקבל חיזוק בדמות שני קנדרים, קברניט ספינה וחברתו ואלפית קאגונסטית שביתה הוחרב על-ידי הדרקון הלבן הענק שהשתלט על ארגות' הדרומית. במהלך הספר הם יצטרכו למצוא את פאלין מאז'ר על מנת שיוכלו להרכיב מחדש את הנשק היחיד שבעזרתו יהיה ניתן להתמודד מול הדרקונים: רומח הדרקון.

משהו חדש שאני הולך לעשות בביקורות הוא לדבר על הספר, גם לספלייר אותו, כי דוגרי, מי עוד יקרא את הספרים האלו חוץ ממני והוא נועד לתת ממש מדריך מסודר לעידן החמישי ולחסוך מכם 57 ספרים. הבעיות של הספר הזה הם חורי העלילה הענקיים שיש בו. סהר-פז מגייסת את דהאמון בכך שהיא נותנת לו את הדגל שהתנפנף על ידית הרומח. ידית הרומח נמצאת אצל פאלין והרומח עצמו נמצא אצל קרמון וטיקה. החבורה צריכה לעשות מסע לא קצר מפאלאנתס אל מקום שנקרא המקלט הבודד כדי למצוא את פאלין והם מסתכנים מאוד, בעוד שפאלין יכול להעתיק את עצמו בכוחות קסם ממקום למקום. ולכן, המסע שתופס חלק ניכר מהספר, הוא מיותר לגמרי. דבר השני, הפתיחה של הספר מיותרת. יש קטעים ארוכים של שחזור קטעים מדרקוני להבת קיץ, ולמעשה, אין טעם. בפרולוג פאלין יורד לתהום. וזהו. אין שום סיבה למה זה הפרולוג. הוא מחדש לנו משהו? לא. בפרק השני ממשיכים את העלילה. זה ממש לא מובן ונראה כאילו מדובר בטיוטה לא גמורה. במהלך הספר, הגיבורים מצליחים להרכיב מחדש את רומח הדרקון של סער בהיר-להב. עכשיו, למיטב זיכרוני, לסער לא היה רומח דרקון והוא מעולם לא יצא בקרב דרקונים. היו רומחי דרקון בקרב על צריח הכהונה הראשי בדרקונים של ליל חורף, אבל לא זוכר שהיה לו רומח אישי. תתקנו אותי אם אני טועה, אבל זה עוד דבר שנועד כביכול לקרוץ לספרי עבר, אבל מעצבן את מי שמכיר היטב את הספרים.

בסוף הספר אנחנו זוכים לכמה הפתעות. הראשונה, דהאמון גרימוולף, שמסתיר כל הספר את זהותו מתגלה כאביר טאקיזיס שחזר בתשובה וזנח מאחור את האבירות. לא רק זה, אלא סערה, הסגן של כלנדרוס שהורג את אחת הדמויות הראשיות של החבורה, היה הדרקון שעליו דהאמון רכב. בסופו של דבר, שניהם נלחמים וטובעים באגם. ומה מעצבן, שהכריכה החדש של הספר המופיעה בעמוד הזה (אני לא מוכן להציג את הכריכה הנוראית הראשונה), מראה את דהאמון בבירור כאביר טאקיזיס, מה שהורס את ה"הפתעה" של הספר. מזכיר את העובדה שבכריכות עתידיות מראים בבירור כי קיטיארה היא שרת דרקונים, עובדה שהוסתרה ביד אומן בכריכות המקוריות של ליל החורף.

בסיכומו של דבר, לא ספר ממש טוב, אבל לא ספר ממש גרוע. כספר קריאה של העידן החמישי הוא בסדר, אבל כספר ליבה, הוא לא עושה את העבודה שלו. הוא מקבל אצלי את הציון 6.5 מתוך 10 בסולם צפריר. בעיקרון חשבתי שיהיה נמוך יותר, והופתעתי שפתאום גיליתי שסיימתי אותו. לרוע המזל, זהו ספר חובה למי שרוצה להתקדם ברומח הדרקון. הוא מסביר על שלושים השנים שעברו למי שלא מכיר. זאת יכולה להיות גם הבעיה שהרבה מאלו שקראו את מלחמת הנשמות לא הבינו מי אלו הדרקונים, מאיפה הם הגיעו וניסו לחבר אחד ועוד אחד והגיעו לתוצאות אחרות. למרבה המזל, יש את אתר הביקורת הזה שיחסוך מכם הרבה סבל. 

9 Comments

  1. אני זוכר שבקרב של צריח הכהונה הראשי סער יצא החוצה להרוויח זמן ללאורנה שתפעיל את בועת הדרקון. היא הציעה לו רומח דרקון, אבל הוא וויתר כי הוא מעולם לא למד להילחם איתו או משהו כזה. הוא נשאר עם החרב של אבא שלו. זה ממש הוסיף לרגע, כי זה גם הראה כמה הוא התבגר מהחלומות שלו להיות כמו הומה.
    אז לא, לא היה לו רומח דרקון מעולם…

    אהבתי

    1. תודה רבה! שמח לדעת שהזיכרון שלי עדיין עובד. וזאת רק עוד דוגמה איך מנסים להביא שמות של דמויות מבלי לבדוק פרטים. זה בדיוק מה שהיה חובבני בשנים האלו

      אהבתי

  2. סער מעולם לא נלחם עם רומח הדרקון.
    בצריח הכהונה הראשי הוא יצא להרוויח זמן בשביל שלאורנה תהיה מוכנה עם בועת הדרקון. כשהיא הציעה לו לקחת איתו רומח דרקון הוא סירב כי הוא אף פעם לא למד להילחם איתו. זה היה משמעותי כי זה גם הראה את תהליך ההתבגרות שלו מהחלום הילדותי של להיות כמו הומה.

    אהבתי

  3. תביא היה רומח,איתו הוא דקר את שחק..ואז קיטיארה לוקחת אותו ואז זורקת אותו ללאורנה..
    ותודה רבה

    אהבתי

כתיבת תגובה