דרקונים של כוכב אבוד – מלחמת הנשמות 2 – הטוויסט הגדול מכולם

ישנם סיפורים שקיימים רק בגלל הטוויסט שבהם. הם מעניינים פחות או יותר, אבל עדיין נשארים על אש נמוכה, הכול על מנת לתת את הטוויסט ברגעים האחרונים של הסיפור. ישנם תסריטאים שבו קריירה שלמה על העניין הזה (מ. נייט שמאליאן), והייתה תקופה ארוכה מאמצע סוף שנות ה-90 ועד תחילת ה-2000, שסרטים רק נבנו על כך. החל מה"חשוד המיידי" וקייזר סוזה שלו, ועד "מועדון קרב" וטיילר דרדן שלו, לכל הסרטים האלו הייתה הפתעה בסוף והיו רואים את הסרט רק בשביל לראות את ההפתעה. זה מזכיר גם את ספרות הבלשים של אגתה כריסטי שבה ההפתעה הייתה לגלות מי הרוצח ואיך הוא עשה את זה. גם בספר הזה יש טוויסט, והוא באמת טוויסט לא קטן, וכשהוא הופיע לראשונה בשנת 2001, הוא הדהים המון אנשים, שלא ראו את זה מגיע. היום לדבר על כך הוא כמו להגיד שרוזבאד היא המזחלת ב"האזרח קיין", ואם לא ראיתם, לא נורא, עדיין סרט טוב. אז ככל הנראה נגיע להפתעה הגדולה, כי אי אפשר לדבר על המשך קרין בלי לחשוף את ההפתעה, אבל את זה אספר בביקורת הבאה.

בפעם האחרונה שעזבנו את הגיבורים שלנו, מינה מובילה עוד ועוד כוחות צבא אדירים, ונראה שלא ניתן לעצור אותם. בממלכות האלפים, המצב קשה מאוד, סילבנסטי אינה מוגנת עוד יותר מהמגן שעטף אותם וכעת הצבא של אבירי האופל ומינה נכנס לתוך הממלכה, וסילבנושיי מתאהב בה את כלות נשמתו. בצד השני של העולם, בממלכת קוואלינסטי, בריל הדרקונית מחליטה לתקוף בכל הכוח ולגלות מה הסיבה לגוויעת הקסם. גדילן ופאלין, שהפך להיות אדם שבור בעקבות העינויים שעבר לאחר המתקפה של בריל על אקדמיית הכישוף, ממשיכים לחפש אף הם את הסיבה לגוויעת הקסם בעולם ומוצאים בן ברית משונה ביותר, דאלאמר האפל, אשר הצליח להערים על כל העולם, ומגלה את הסיבה מדוע הקסם נעלם, דבר שמוביל לקרע בין עולם החיים לעולם המתים. כל המאורעות האלו יתקבצו בסופו של דבר לקרב ענק ואפי, אולי מהגדולים שאי פעם היו ברומח הדרקון.

קשה. קשה מאוד לתת ביקורת לספר הזה מבלי לתת לו ספוליירים, ואני משתדל, באמת שמשתדל, אבל אין מה לעשות, אי אפשר להבין את הספרים הבאים בסדרה מבלי להבין את המאורעות של הספר הזה, ולכן, אם מישהו לא קרא את מלחמת הנשמות ומתכוון לעשות זאת בעתיד, להפסיק ולקרוא כאן. אבל אם אחרי עשרים שנה עדיין לא קראתם, אז נו נו נו לכם.

למעשה, הספר הזה הוא, לפי דעתי, הספר שמבדיל בין הדור הישן של רומח הדרקון, לבין הדור החדש. על אף שמרבית הספרים לא עסקו בגיבורי הרומח, הם תמיד היו שם ברקע. בספר הזה, נעשה החתך הקשה והקר, שבו העולם הישן של מלחמת הרומח מסתיים סופית, יחד עם העידן החמישי הישן, ומתחיל העידן החמישי החדש, שהוא הרבה יותר מעניין. זה גם הרטקון הגדול, ובו אנחנו מתחילים לקבל תיקונים לגבי העלילות הקודמות והעלילות הסותרות, אשר מנסות ליישב אותן לנרטיב אחד הגיוני, ולמרבה הפלא, הוא עובד טוב. לא מספיק שג'יין רייב מספיק סבלה בכתיבת ספרי דרקוני העידן החדש, מתברר כי עכשיו וייס והיקמן משנים לה חלק מהעלילה, אמנם מאחורי הקלעים, אבל די משנים את הכיוון שלה, כדי להתאים אותו לטוויסט הגדול שהם מכינים. כמו כן, ההכנות לפינוי קוואלינסטי, אחד המאורעות הגדולים של הספר, נרמז כבר בספר הלביאה, והוא למעשה הפך להיות הפריקוול הרשמי של הטרילוגייה, או לפחות, של הספר הזה.

בדומה לספר הקודם, מדובר ביצירת מופת, שאמנם מבצעת טיפול 10,000 בקאנון, אבל מיישרת אותו וקובעת אותו מחדש. זהו הספר האחרון שבו מקבלים סתירות ומעכשיו הרצועה חזקה, כל ספר עובר טיפול, ונראה ששוב רומח הדרקון עולה על הגל. אין פלא שהספר הפך להיות רב מכר והזניק את רומח הדרקון לתקופת דור זהב שנייה, שתימשך הפעם עשר שנים עד שהסברו, חברת המשחקים הגדולה, שקנתה את WOTC, תחליט שהיא מתמקדת יותר באספקט המשחקים, ולאחר ויכוח לא קטן עם וייס והיקמן, יחליטו לסגור את ליין הספרים.

אני מעניק גם לספר הזה את הציון 10 מתוך 10 בסולם צפריר, גם בגלל הטוויסט המרהיב, אבל גם בגלל התחושה החדשה שהעניקו לי שהכול יכול לקרות ברומח הדרקון, שאף דמות אינה חסינה, שמותר לעשות הכול ולמעשה שוברים את הסטטוס קוו לאלפי רסיסים קטנים. זהו ספר אמיץ מאוד, שרק וייס והיקמן יכלו לכתוב.