יש סופרים שלא אכפת להם שיש מתרגמים שצריכים לתרגם את הספרים שלהם. תחשבו למשל על וייס והיקמן, שהיו צריכים לתת שם כזה נוראי לספר שבעברית תורגם כ"דרקונים של שחקי שרת הדרקונים", כאילו באמת. אז עכשיו מגיע סלבטורה ונותן את השם הארוך והנוראי הזה. אבל עכשיו נחזור לעיקר, הספר האחרון של בקעת רוח-כפור, והספר שגרם לאנשי TSR להבין שיש להם תרנגולת שמטילה ביצי זהב. בעוד שרסיס הקריסטל היה ספר שהצליח יפה מאוד, נהרות של כסף עשה את העבודה האמיתית והשמועה עברה מפה לאוזן שיש דמות בשם דריזט והיא נלחמת נגד ארטמיס אנטררי וחובה לקרוא את זה. הספר השלישי היה הספר הראשון של סלבטורה שהגיע לרשימת רבי המכר. זה היה הספר הראשון של הממלכות הנשכחות שעשה את זה (וכמעט היחיד), שמלבדו רק וייס והיקמן מרומח הדרקון עשו את זה. בשעתו הוא הגיע למקום ה-12 ברשימה, שזה מכובד מאוד וסימן את סלבטורה כהבטחה הגדולה הבאה. מאז ועד היום, נמכרו למעלה מ-10 מיליון ספרים של סלבטורה בעולם כולו, וכמעט כל ספר שלו יגיע לצמרת רבי המכר.
אבל מה בנוגע לעלילה? בפעם האחרונה שעזבנו את החברים, הם היו במצב ביש. ברונור זינק על גבו של דרקון צללים וצנח אתו כשהוא בוער לקרקעית אולם מית'ריל, שעדיין מלא בגמדי אופל. וולפגאר ודריזט יצאו במרדף אחרי רג'יס, שנחטף יחד עם גווניבר על-ידי ארטמיס אנטררי בדרכם אל קאלימשן ופשה הפוק הרצחני. דריזט עוטה על עצמו מסכה שגורמת לכולם לראות אותו כמו אלף רגיל והוא מסוגל להתהלך על היבשה, אבל עכשיו צריך למצוא את רג'יס ואת גווניבר. ברונור מצליח להתאושש מהמלחמה שלו נגד הדרקון ומתאחד יחד עם קטי-ברי ויחדיו הם יוצאים על גבי כרכרה בוערת (כן, קראתם נכון), לעבר דריזט וולפגאר שתופסים טרמפ על ספינה כדי לרדוף אחרי ארטמיס.
אחרי מרדפים ימיים, החבורה מגיעה לקאלימפורט ושם מתחיל החלק האחרון של הסיפור שלנו, שבו יתרחשו כל הדברים שחשבנו שיתרחשו. פשה פוק מפיל את החברים למלכודת ונועל אותם במישור טרטרוס, לא לפני שדריזט ואנטררי יילחמו קרב אחד אחרון על החיים ועל המוות. אבל כפי שאתם מבינים, יש עוד יותר משלושים ספרים, אז ברור שהכול יתרחש לטובה. אבל כמה דברים חשובים מתרחשים בספר, כמו הכרת הדמויות שיחזרו עוד הרבה בספרים הבאים, כמו למשל קפטן דודרמונט והמכשף רובילארד שעוד יחזרו בהרבה מהסיפורים העתידיים וגם אנחנו רואים בסוף הספר את הצבא האדיר של בני האנוש והגמדים שיוצא לכבוש מחדש את אולם המית'ריל עבור ברונור ידידנו שהופך להיות המלך של אולם מית'ריל והכול בא על מקומו בשלום.
הסוף של הסדרה הוא די סגור. למרות שברגעים האחרונים רואים את רג'יס מתנהג באופן מוזר ומבינים שכנראה הוא הסתבך בעוד בעיה כלשהי, נראה שהכול מתנהל על מי מנוחות. ברונור מלך וכולם מתאספים לרגל החתונה של וולפגאר וקטי-ברי. ואת הסוף הזה פחות אהבתי. אני אוהב סוף טוב, אבל שונא סופים שהכול פתאום מסתדר ונוח לו. כמו כן, חייבים תמיד חתונה כדי לסמל סוף טוב? הספר הזה מכיל הרבה קטעי אקשן, אבל הוא ספר הרפתקה סטנדרטי, שקופץ ממקום למקום, ובסופו של דבר לא מספק לטעמי את הסחורה. הספר יורד באיכותו מהספר השני, על אף שהוא עדיין קריא ועדיין מהנה.
אני מעניק לספר הזה את הציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר. זה לא ספר נוראי, אבל יש הרבה יותר טובים ממנו. בנוגע לסדרה כולה, היא מקבלת אצלי את הציון 7 מתוך 10 וזה כי אני נדיב מאוד וכי הספר השני מציל את הסדרה כולה. שאר הספרים לא מיוחדים ומאוד רגילים, אבל הכתיבה הזורמת של סלבטורה עוזרת לבלוע את הגלולה המרה, במיוחד של הספר הראשון והנוראי. בעיקרון, חובה לקרוא את הסדרה הזאת לפני שממשיכים הלאה, כי הכול מתבסס עליה.
בביקורות הבאות, במקום לקפוץ ישירות למורשת, נעשה גיחה צדדית כדי להכיר שתי דמויות שמופיעות אמנם מאוחר יותר, אבל חשוב להכיר אותם, כי הם משחקים תפקיד חשוב מאוד בעלילה. מדובר בקאדרלי ודאניקה, שמככבים בסדרת חמישיית הכוהנים, סדרה צדדית שכתב סלבטורה, לאחר שנמאס לו מדריזט, ואז החליט להלחים אותה חזרה. אז נתראה בפעם הבאה בין הרי פתיתי השלג ובספרייה גדולה המסתתרת שם.
מסע בקרין 