הים הזר – סדרת האלופים 2 – מתחת לפני הים

אחת הבעיות של רומח הדרקון הוא שבגלל שהם מוציאים כל-כך הרבה ספרים, הם מקדישים כמות לא נורמלית של דפים לדמויות לא מוכרות ואז מרחיבים אותן. האם יש סיבה להרחיב אותן, לפעמים כן ולפעמים לא. בסדרת הגיבורים, זה היה מאוד נראה לעין, כשהיו ספרים טובים פחות וכמה ספרים טובים יותר. כמו כן, כדי להציג את העולם של רומח הדרקון לקוראים חדשים (שמתברר שזה מה שעניין את WOTC, ולא הקוראים הקיימים), הם צריכים להציג מקומות חדשים, נופים אחרים ולקשר את זה באופן רופף לסאגה הגדולה של רומח הדרקון. ראינו את זה בצורה הנוראית ביותר שאפשר להעלות על הדעת, כשתולשים מאתנו את האשלייה שמדובר בספר ולא ב"חבר את הנקודות". כתוצאה מכך, סופרים חדשים קיבלו הזדמנויות לכתוב הרפתקאות כאלו. ראינו את זה בצורה לא מרשימה בספר אחד, ועכשיו השאלה מה יקרה בספר הזה.

אפולטה, למי שלא זוכר, היא הדארגונסטי שמצילה את תניס, קרמון ושאר החברים לאחר שהם שוקעים בים הדם של איסטר. אנחנו מוצאים את אפולטה האלפית יחד עם זבולה, המג האדום שמתלווה אליה, במשך שניים או שלושה פרקים, ואז הם נעלמים ולא ידוע עליהם יותר מאז. עד עכשיו, 70 שנה לאחר אותו המפגש. למזלנו, אפולטה היא אלפית, אז היא עדיין אתנו. זבולה, כך מתברר, כבר לא נמצא שם, ומתברר שהוא נעלם תחת נסיבות מסתוריות. לאחר החורבן השני, תהום אדירה נפערה בקרקעית האוקיינוס ומתוכה יוצאים רק דברים רעים, בעיקר לבה ואל-מתים. הדבר הגרוע מזה, הוא שהתהום רק נפערת יותר ויותר ומתחילה להסיט את זרמי הים הישנים. אפולטה מכנסת ישיבה בדימרנוסט, יחד עם האלפים של המים הרדודים, שלא מזמן יצאו מעול דרקונית המים הענקית מלח, שעשתה להם טרור. במהלך הפגישה, אל-מתים תוקפים את דימרנוסט ואפולטה מבינה שאין מנוס אלא לצאת אל תהום העולם ולנסות לסגור אותה. וכמובן שאי אפשר לעשות את זה בלי חברים טובים, ומצטרפים אליה מכל הבא ליד, מכוהן דימרנסטי שאיבד את אמונתו והחזיר אותה שוב, לדבר הכי באמת מגניב, שזה דארגונסטי, אבל שוויתר על שינוי הצורה ונשאר רק בצורת דולפין קרב, והוא לובש שריון קוצים ונלחם כמו גדול.

כמו כל הרפתקה טובה, החבורה יוצאת לכל המקומות שצריך לעבור בהם כשעושים הרפתקה תת-מימית, וזה לבקר את הגזעים השונים של קרין, לעבור בממלכת הדארגונסטי הגדולה ווטרמר וגם להגיע אל תהום העולם. השמות של הפרקים לא במיוחד עוזרים למתח, מכיוון שכל פרק פשוט מספר היכן הוא מתרחש וגם מה בדיוק הולך לקרות. שם פרק כמו "הקרב נגד האל-מתים", בפרק שמתחיל שקט, לא בדיוק מסייע למתח, נכון? אבל מעבר לכך, יש עלילה שנייה שהיא מספרת על חזרת האלים ועל הניסיונות של זבואים לתפוס שליטה מחודשת על העולם התת-מימי, עד כדי כך, שהספר נגמר למעשה בקליפהאנגר, המרמז על קרב ענקי מתחת לים, כשהאלפים עומדים להילחם בסאהואגין, הגזע התת-מימי אולי המוכר ביותר. לרוע המזל, הסופר לוסיאן סולבן כתב רק עוד ספר אחד בעולם רומח הדרקון, המגים העריקים, וגם שם הוא רמז על קליפהאנגר, אבל הליין של רומח הדרקון נסגר והסיפורים האלו לעולם לא יסופרו. על אף שהספר לא ממריא גבוה והוא שבלוני ביותר, הוא כתוב לא רע, ומי שאוהב הרפתקאות מתחת לים, יהנה מאוד, מי שלא, יכיר קצת יותר את העולם של קרין, את הגזעים התת-מימיים ואולי יקבל רעיונות להרפתקאות במקום הזה, וזה בדיוק למה שמיועד הספר הזה.

לרוע מזלו של הספר, אני מחפש עניין לא רק בהכרת מקומות חדשים, אלא בערך ספרותי, והספר הזה לא מעניק אותו כמעט. אני הענקתי לו את הציון 6.5 מתוך 10 בסולם צפריר. אני לא אוהב שעושים סיבוב על הקוראים וזאת הדבר שצריך להחליט עליו. או שעושים ספרים עבור ציבור הקוראים שרוצה המשכים של עלילה או כדי למכור מודולים. זאת בדיוק הסיבה שבגללה הספרים זכו לשם רע, וכמה לא כיף לראות את WOTC עושה את זה בימיה האחרונים, דבר שכנראה תרם לירידה במכירות ולהפסקת הליין.