דרקונים של ליל החורף – רשומות רומח הדרקון 2 – רמה אחת מעל

חשבתי הרבה לפני שכתבתי את הפוסטים על הרשומות. מתברר שלהרבה מאוד אנשים יש מטען על הסדרה, והיא אכן, הנוסטלגיה בהתהוותה, אבל אני נברתי קצת יותר עמוק, כדי להבין מה מקור הנוסטלגיה ולמה אנשים כל-כך התחברו לרומח הדרקון. האם באמת היא היתה סדרה כה מצוינת? האם זה בגלל שזה ספר הפנטזיה הראשון שהם קראו. ואז הגעתי למסקנה. אנשים זוכרים את רומח הדרקון לטובה, בגלל הספר הזה.

החוק השני של ברנדון סנדרסון לכתיבת ספרות פנטזיה קובע כי ספר ההמשך צריך להרחיב את העולם מבחינת עומק ולחקור אותו יותר. ספר ראשון בדרך כלל קובע את גבולות הגזרה, וספר ההמשך מעמיק את ההבנה שלנו בעולם. הסדרות הטובות באמת שאנחנו זוכרים, אכן עושות את זה בצורה טובה מאוד. הספר השני הוא הנקודה שבדרך כלל ספרים שמבוססים על העולמות הטולקינאים יוצאים ופורצים החוצה, ואז הם נזכרים שנים לאחר מכן. כישור הזמן עשה את זה ב״מצוד הגדול״, שאנארה עשה את זה ב״אבני האלפים של שאנארה״ וגם רומח הדרקון עושה את זה בספר הזה, ובו הוא תופס לעצמו מקום של כבוד ביציע הפנטזיה.

לאחר הנצחון של חבורת הפונדק כנגד שר הדרקונים קטב מרירי, הם מגלים כי ישנם חפצים קסומים רבי עוצמה בשם בועות הדרקון, אשר מאפשרות למשתמשים בהם לשלוט בדרקונים. בעקבות מסעות הכיבוש של צבאות הדרקונים, החבורה מתפצלת וכך חלק אחד יוצא לממלכת האלפים שנפלה תחת חלום הבלהות של מלכה והחלק השני יוצאת למסע אל הקוטב הדרומי יחד עם אבירי סולאמניה כדי למצוא את בועת הדרקון האגדית. 

מה שאני הולך להגיד עכשיו ייראה מוזר, אבל אם תחשבו עליו קצת זמן, תבינו שאני צודק: כל מה שאנחנו זוכרים ברומח הדרקון שאהבנו הגיע מהספר הזה. אם בספר הראשון פיתוח הדמויות היה מינורי, הוא תופס במה מרכזית בספר הזה, במיוחד הדמויות של לאורנה, תניס ומערכת היחסים בין קרמון ורייסטלין. הקרבות הגדולים ביותר נמצאים בספר הזה. הסצינות המצחיקות ביותר הן בספר הזה, והטוויסטים הגדולים ביותר הם בספר הזה. כן, זהו ספר רומח הדרקון האולטמיטיבי, אבל הוא גם השני וצריך לעבור את הראשון כדי באמת להעריך אותו. האגדה על רומח הדרקון נולדת בספר הזה. בעוד שבספר הראשון, גדילן היה מעצבן, פה הדמות שלו מתעצבת והופכת להיות מצחיקה וגם אנושית מאוד. סער, שבספר הראשון היה נאד נפוח, מקבל המון אישיות. למעשה, אם חושבים על זה, כל ספרי רומח הדרקון מאז ועד סופם, ניסו למצוא את הקסם של הספר הזה ולמעשה היו חיקויים שלו. 

באופן לא מפתיע, הספר מקבל את הציון 10 מתוך 10 בסולם צפריר. זה היה הרגע שבו מבינים שאנחנו ברמה אחת מעל. אבל מתברר שהספר הזה היה אולי גאונות חד פעמית, כי בספר הבא, יש ירידה דרסטית.