אנתלוגיות זה לא עניין חדש. כבר ראינו אנתלוגיות ברומח הדרקון ואנחנו גם נראה אנתלוגייה ברייבנלופט, אבל עדיין, הממלכות הנשכחות נכתבו על טהרת הספרים. בעוד שברומח הדרקון, הספר השביעי כבר היה אנתלוגיה, פה היינו צריכים לחכות 36 ספרים לפני שהאנתלוגיה הראשונה נכתבה. בעוד שהראשונות נכתבו אכן עם נושאים, כמו כל אנתלוגיה, לאחר כמה אנתלוגיה אנחנו נראה אבולוציה שלהן, מה שמעולם לא קרה ברומח הדרקון, אבל יש עוד זמן עד שבריאן תומסן יבצע את ההחלטה הזאת (שלאו דווקא הייתה רעה), אבל כאן ג'יימס לאודר מראה את הגאוניות שלו בכך שהוא יודע מה אנשים רוצים לקרוא. ומה שהוא עושה הוא לקבץ את כל הגיבורים מכל הסדרה השונות ולהעניק פרולוגים להרבה סדרות ודמויות וגם הקדמות לסדרות עתידיות, וזה בדיוק מה שצריך לעשות, כי זה מביא את הקוראים הישנים וגם מבטיח שקוראים חדשים יבדקו את הסדרות הישנות יותר. ותראו איזה מגוון סופרים הוא הביא, ובכך מבדיל בין רומח הדרקון שעדיין ניסה להתמודד עם הדמויות הראשיות גם באנתלוגיה הראשונה, אבל בשנייה התחילה להתנתק וזה רק עשה לו טוב.
הלורד של לוהיל מאת דאגלס נילס – סיפור שמתרחש בין שתי הטרילוגיות של מונשיי ומספר על פאולדו בן המחצית שיוצא להביא מתנה לטריסטן קנדריק, ויוצא להרפתקה בטירת הגולגולות של נקרומנסר ידוע. סיפור קטן ונחמד ולא מעיק באופן מפתיע ואפילו הרפתקה חביבה ביותר. מתנת פרידה לפאולדו הנחמד אשר החזיר את נשמתו לבורא בספר "ממלכת האלמוגים", שיצא בדיוק כמה חודשים לפני הספר הזה. ציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר.
אלמינסטר ביריד הקוסמים מאת אד גרינווד – אולי הסיפור הראשון על אלמינסטר שמתאר קצת יותר את החכם האניגמטי של הממלכות, שעשה כמה ביקורים קצרים בסדרות אבן פיינדר ומלחמות האלים כעת מקבל סיפור על עצמו ועל עברו. אלמינטסר וסערה יוצאים ליריד הקוסמים שנערך פעם בשנה ואויב ותיק של אלמינסטר מנצל אותו על מנת להשיג גישה לחפץ רב עוצמה. אתם בוודאי יודעים מה אני חושב על הכתיבה של אד גרינווד, אבל הפעם הסיפור נחמד מאוד, יש את הקטעים המעצבנים של גרינווד שלא מבינים מה קורה ועוד כמה שטויות כאלו, אבל קריא ביותר. ציון 7.5 מתוך 10 בסולם צפריר.
משקה אחד אחרון מאת כריסטי גולדן – כריסטי גולדן, שמוכרת יותר בתור הסופרת של ערפד הערפילים, חוזרת אל ג'אנדר סנסטאר, הגיבור של הספר, כדי להתחקות אחר עברו בעולם של הממלכות הנשכחות. ג'אנדר מגיע לפונדק שבו נערכת תחרות טרובדורים ומסתבך כאשר אדון הערפדים שלו רוצה לחסל את העיירה שג'אנדר למד לאהוב. סיפור גאוני, אין מה להגיד. היכולת לתת פרולוג לערפד הערפילים דווקא בעולם של הממלכות הנשכחות מראה את הכוח לשלב בין העולמות האלו. כריסטי גולדן כמובן מצויינת. הסיפור הטוב ביותר באנתלוגיה. ציון 9 מתוך 10 בסולם צפריר.
העסקה מאת איליין קנינגהאם – ארילין ודאנילו יוצאים להזהיר את הפאשה בטת'יר מפני ניסיונות רצח חוזרים ונשנים, ולשם כך הם צריכים לחדור לאחת הגילדות. בעוד שדאנילו מנסה לעשות זאת, ארילין מבינה שמישהו עוקב אחריהם ומנסה להרוג אותם. האם הם יכולים להפוך את המצב הזה לטובתם? איליין קנינגהאם בשיאה, כותבת סיפור קטן וחמוד שמלא בדאנילו המצחיק וארילין המגניבה בסיפור שממשיך את עלילת צלל-אלף ונותן פרולוג לספר שיר-אלף, שמסביר הרבה פרטים שהיו חסרים ולמעשה צריך לקרוא אותו בין הספרים. ציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר.
פטרונות מאת דיוויד קוק – אפילוג לסדרת האימפריות. קוג'ה, הכתב של יאמון קאהאן מנסה למצוא את דרכו בעולם של הממלכות לאחר שמבין שלא יוכל לחזור למולדתו. הוא מנסה לכתוב סיפור אמיתי על המלחמה, אבל אנשים לא מתעניינים בספר היסטוריה משעמם ורוצים יותר קסמים וחרבות ונסים. קוג'ה מחפש פטרון שיהיה מוכן לחלוק את הספר עם העולם ולא לממן אותו לעצמו ומגלה אישה מסתורית שאולי תוכל לעזור לו במשימה. סיפור כבד משום מה, עוסק בנושאים כבדים כמו אומנות לעומת היסטוריה, והרצון לעסוק באומנות חופשית לעומת פטרונות של בעלי הממון והרצון לשנות את ההיסטוריה כדי שתתאים לנרטיב חיצוני. למרות זאת, עדיין הסוף קצת בעייתי ולא ממש פותר את הבעיה. ציון 7.5 מתוך 10 בסולם צפריר.
כמה מעלות טובות מאת סקוט סיינסין – סיפור בכיכובה של מיירמין להאל, שידועה מסדרת מלחמות האלים וכמובן מהספר תהלוכת הלילה, והפעם מתרחש לפני תהלוכת הלילה אבל אחרי מלחמות האלים ומראה לנו את הקשיים שבהם מיירמין נתקלה במהלך שלטונה בעיר אראבל. מיירמין מקבלת לחצר המלוכה גזע של אנשי חתול בעוד שמתחילות רציחות אצלה בעיר. המזימות משתלבות להן יחדיו בצורה מפתיעה. תעלומה לא הכי מעניינת, אבל כמובן תמיד כיף לקרוא על מיירמין. עדיין, הסיפור החלש ביותר באנתלוגיה. ציון 6 מתוך 10 בסולם צפריר.
דמעת המלך מאת מארק אנתוני– ובפעם הראשונה, הקדמה לספר שעדיין לא יצא לאור, הרי הוא "קברו של מלך הצללים" שייצא בעוד מספר חודשים. אנחנו מתוודעים לדמות טייבריס, לוחם לשעבר שהופך להיות כוהן, אבל מתקשה להתמודד עם השינוי בעולמו. לאחר שאחת מדמעות המלך נעלמות מהמנזר שלו, הוא צריך לצאת ולמצוא אותו. אכן, סיפור קצר קטן וחביב על אחת הדמויות המשניות בספר החדש, שמעורר תאבון לקרוא את הספר. אכן, לאודר חשב היטב. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר
העסק המשפחתי מאת ג'יימס לאודר – ג'יימס לאודר עושה זאת שוב באמצעות הקרוסאובר הגדול. ארטוס קימבר הוא בנו של נץ הלילה, גנב מפורסם ואכזרי, כאשר הם נתקלים באציל צעיר, הם מחליטים לשדוד אותו, אבל מסתבכים עם יצורים מעוותים. ארטוס נאלץ לשתף פעולה עם האציל שמתברר כלא פחות מאשר נסיך הכתר, אזון הרביעי. שילוב מעולה בין שתי דמויות שג'יימס כתב, הראשונה ארטוס קימבר מטבעת החורף והשנייה המלך אזון מסדרה האימפריות וכיף לראות את הדמויות משתפות פעולה. למרות זאת, הסיפור היה יכול להיות טוב יותר. גם האויב טיפשי וגם הסיפור לא מתקדם יותר מדי. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר.
הצעצועים של סבא מאת ג'יין רייב – פרולוג ישן לספר קסם אדום של ג'יין מסדרת ההרפרים. הוא אמנם לא קשור בכלל לזולקירים, אבל כן מביא לנו הרפתקה מוקדמת של גאלבין, הגיבור של הספר. הפעם, גאלבין יוצא למגדל של אספן חפצים קסומים כדי למצוא את הנכדה שלו שנעלמה. מתברר שהיא מצאה צעצוע שלא מתאים לגילה ויצאה למסעות טבח בעולמות התת-מימיים של האלפים. סיפור קצת סוריאליסטי, אבל סביר. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר.
הקללה של טגיאה מאת טרוי דנינג – אפילוג רחוק לסדרת מלחמות האלים עם דמות שאנחנו לא נחזור אליה עוד, והיא אדון, כוהן סוני שהפך להיות כוהן מיסטרה. אדון והמתלמדת שלו מגיעים לעיירה בשם טגיאה כדי לבדוק מדוע כל הנשים בכפר הפכו להיות מכוערות והוא צריך להתמודד עם חוסר היכולת שלו להשתמש בקסמי הכהונה ואולי אפילו לקבל פעם אחת ולתמיד את הצלקת שנחתכה על פניו במהלך מלחמות האלים. סיפור טוב על מהות האמונה ועל הקבלה. ציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר.
מראה אפלה מאת ר. א. סלבטורה – סיפור שמובא מנקודת המבט של דריזט בגוף ראשון, שלפי ידיעתי זאת פעם יחידה. סלבטורה מספיק אפילו לכתוב סיפור קצר בתוך תקופה ממש לא פשוטה ועושה עבודה מעניינת ביותר. זמן קצר לפני תחילת מאורעות המורשת, דריזט מגיע לעיירה שהותקפה על-ידי אורקים וגובלינים. לאחר שדריזט שובה את אחד הגובלינים, מתגלה כי הוא לא גובלין מרושע, ומנסה לצאת ממעגל הרשע. האם תהיה לו אותה תקווה שהייתה לדריזט? סיפור שמעלה הרבה מאוד שאלות, בנוגע למהות הרוע של יצורים מסוימים. דריזט עצמו נאלץ לבדוק את הגזענות שלו כאשר הוא מבין שהוא לא יותר טוב מאלו שהוקיעו אותו בשעתו. מעניין יותר הוא שסלבטורה ייקח את הרעיון הזה כמה צעדים קדימה, כשעשר שנים לאחר מכן. ציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר.
מעבר לכך, יש גם סיומת של ג'ף גראב שנותן הסבר כיצד נוצר העולם של הממלכות הנשכחות והקשר שלו לממלכות, מאמר מעניין מאוד. אבל אי אפשר לתת לו ציון, אבל חובה לקריאת כל חובב של הממלכות. בסיכומו של דבר, אין לי מה להגיד, אלא שזאת האנתלוגיה שהיה צריך באותה הנקודה. אנתלוגיה חכמה וכושר עריכה מעולה של ג'יימס לאודר שהצליח לאסוף כמות מכובדת מאוד של אייקונים בממלכות שיתרמו סיפורים, כולל כאלו שכבר עברו לעולמות אחרים ומקושרים אליהם. מה שמראה כמה המחלקה הייתה מסודרת שם. הסטטיסטיקות היבשות מראות כי אם לוקחים את הממוצע של הסיפורים מקבלים 7.5, אבל אני חושב שהמכלול עולה על סכום חלקיו ולכן אני מעניק לאנתלוגיה את הציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר. גם התמונה האייקונית של כל הדמויות היא פשוט מצויינת. וכמה באמת הייתי רוצה ספר עם ארילין, דריזט ואלמינסטר. אולי יום אחד, מי יודע.
מסע בקרין 