ג'ף גראב וקייט נובאק היו בין הסופרים האהובים ביותר של הממלכות הנשכחות, עוד מימי ה-Azure Bonds העליזים וההמשך המצליח של "נשף המסכות". אבל ג'ף גראב תמיד התעניין בעולמות אחרים. בשנים האלו תמיד ניסו למצוא דרך לשלב בין כל העולמות הרבים של TSR, מעין קרוסאובר מושלם, כך שיהיה ניתן לבצע קרב מכשפים בין רייסטלין לאלמינסטר או לתת לתניס חצי-שדון להסתובב במדבריות אתאס ולשלוח את הנגיד סות' לרייבנלופט… אה, עשו את זה. בכל מקרה, היו מספר ניסיונות, כשהידועים מביניהם הם רייבנלופט, שהיה מעין ממד בין ממדים, שאליו כולם היו יכולים להגיע, היה את הספלג'אמר, שהיה מו"ד בחלל, ואהבה אישית וסוטה שלי, שאני קראתי את כל הספרים של הסדרה, ואפילו איליין קנינגהם, שכתבה את הספר הרביעי, אמרה לי, "אה, זה אתה!". ג'ף גראב עסק בכל זה, אבל העולם שלו, שהיה בבת עינו היה, ללא ספק ה-planescape. בעולם הזה, ג'ף גראב הכניס את כל אהבתו ויצר את המלחמות בין הממדים השונים בין העולמות. באופן הזה, היה ניתן לדלג בין עולמות וגם העולם שבין הממדים, סיגיל, היה אחד העולמות המוזרים ביותר והמדהימים ביותר שאי פעם נוצרו. לא מאמינים. תשחקו במשחק המחשב Torment, אפילו עשרים שנה אחרי, הוא עדיין מדהים. ולכן, כאשר ניגשו אל גראב ונובאק לכתוב ספר נוסף, שעלול להיות טרילוגייה חדשה, הם הציעו משהו חדש לגמרי. טרילוגייה בין עולמות. הספר הראשון יתרחש בממלכות הנשכחות, השני ברומח הדרקון והשלישי ישלב בין הדמויות. וכאילו הם שכחו שהם כבר ניסו את זה בספלג'אמר (הספר הראשון היה בקרין, השני בטוריל וכל השאר בין העולמות ובחלל), וכאילו הם לא למדו, הוחלט לכתוב אותו ולהפוך אותו למעין המשכון לספרים הקודמים, אבל גם כאלו שלא דרש קריאה מוקדמת. נשמעים מבולבלים. גם אנחנו. ברוכים הבאים ל"צרתו של פינדר".
ג'ואל הוא כוהן בעייתי. כלומר, הוא לא כוהן כפי שאנחנו מכירים, הוא מורד ולא צייתן כפי שאנחנו מכירים. הוא גם כוהן של אל חדש ולא מוכר בשם פינדר, שהיה עד לא מזמן בן אנוש, והוא הפטרון של הטרובדורים ושל נשמות אבודות בכלל. כאשר מתגלה כי האל המרושע ביין רוצה לחזור לעולם (בפעם המי יודע כמה), ג'ואל נאלץ לשתף פעולה עם דמויות מוזרות, לחצות ממדים, לטוס על ספינת ספלג'אמר ועוד הרבה הרפתקאות אחרות.
הרעיון של הספר מקסים וחמוד והמשחק בין הממדים מגניב, אבל בסדרה הזאת ניכרת העייפות של הפורמט. הניסיון להפוך את העולם למגניב, הופך להיות קצת משעמם. הספר מיועד להרדקוריסטים של הממלכות ושל משחקי התפקידים, ומי שלא מכיר את עולם האלים וכל הממדים, ילך שם לאיבוד. באופן מעניין, כמו כן, זהו הספר הראשון בטרילוגיית "האלים האבודים", שההמשך שלו הוא הספר "פיסטנדנטילוס שנולד מחדש" (עדיין לא נקרא ונמצא ברשימת הקריאה שלי של הממלכות. לא לשכוח ולקרוא גם את התגית #מסע_בקרין) והשלישי היה "מזלה של טימורה". הסדרה לא הצליחה כל-כך והרעיון של מעבר בין העולמות נגנז לגמרי. הספר הזה, דווקא הוא, תורגם לעברית. אני אמנם לא תרגמתי אותו, אבל ערכתי אותו לגבי מושגים של הממלכות, אחרת זה היה נראה זוועתי ביותר. כאשר שאלתי למה דווקא תרגמו את הספר הזה, נאמר לי כי הוא הומלץ על-ידי האנשים של Wizards, מכיוון שעוד ספר שהומלץ היה "דאלאמר האפל", פה חשדתי. הספר מקבל אצלי את הציון 6 מתוך 10, כי הוא נחמד, אבל ממש לחובבי הז'אנר, וגם יש הרגשה שכאילו מתאמצים יותר מדי.
עכשיו אנחנו ב-1997 ועומד לצאת עוד ספר, Rise of the blade, שהסופר כבר סיים אותו, אבל אז הוא מקבל הודעה כי ההוצאה אינה מתכוונת להוציא את הספר ואיליין קנינגהם נשלחת לכתוב את הספר האחרון בסדרה, שיצא שנה לאחר מכן, אגב, מי שרוצה לקרוא את הספר, יכול לקרוא אותו בחינם, באתר של הסופר. באוגוסט 1998. וכעת אנחנו עשרים שנה אחרי, חוגגים את סוף סדרת ההרפרים המופלאה, שהתחילה בשנת 1991 ונמשכה 7 שנים ו-16 ספרים. בפוסט הבא נחגוג את סיום הסדרה המופלאה הזאת שליוותה את נערותי. נותר לנו עוד ספר אחד.
מסע בקרין 
1 Comments