הירושה- הקלאסיקות 1 – הספר שהקדים את זמנו

השנה היא 1999 ואנחנו מספר שנים לאחר ההרס של דרקוני להבת קיץ ופרויקט העידן החמישי, שעליו אדון עוד בהרחבה רבה יותר בשלב השלישי של המסע ומיותר לציין שלא כל הקוראים אהבו את הכיוון החדש שאליו פנה רומח הדרקון. המכירות התרסקו בהתאמה. כדי לנסות ולהציל משהו, Wizards היו מוכנים לעשות הכול כדי להחזיר עטרה ליושנה, כולל להחזיר את מרגרט וייס ולאחר מכן גם את טרייסי היקמן, שבינתיים נחלו רק אכזבות מהפרויקטים השונים והחדשים שלהם, לעולם הראשון שלהם. אחת הדרכים למכור יותר ספרים היה לנסות ולחזור אל התקופות הישנות והטובות של רומח הדרקון. הסדרה שנבחרה להוביל את הדרך הייתה סדרת "הקלאסיקות", שתתמקד באירועים יוצאי דופן מהעידן הרביעי. עקב הסדר הכרונולוגי של הקריאה, הספר הראשון שאסקור בסדרת הקלאסיקות, היה דווקא הספר הרביעי והאחרון שיצא בסדרה, במאי 2001.

תניס הוא אחת הדמויות המוכרות ביותר בעולם של רומח הדרקון, מנהיג חבורת הרומח, ושני רק לרייסטלין וקרמון בסדר החשיבות בחבורה עצמה ובפופולריות. סיפור חייו של תניס חוזר בספרים פעמים רבות, ובמיוחד בספרים שאסקור בזמן הקרוב. מוצאו חצי האלפי של תניס היה נושא מאוד טעון בפעם הראשונה שהוא הובא לציבור, אי אז בשנת 1984, כאשר רומח הדרקון, שנחשב לספר נוער וילדים באותה התקופה, הציג דמות שנולדה כתוצאה מאונס, דבר שלא סייע לנסות ולשכנע את ההורים שמבוכים ודרקונים הוא באמת לא עבודת השטן, ולא משנה כמה תום הנקס ינסה לשכנע אותם. אה, אתם לא יודעים על מה אני מדבר? אם יש לכם זמן, תצפו בסרט הנוראי הזה, ותבינו מה היינו צריכים לעבור בשנות ה-80.
https://www.youtube.com/watch?v=FpcL-fQNPfQ

נחזור לענייננו. מעט מאוד ידוע עם הוריו של תניס, מלבד העובדה שאמו הייתה אלפית, אשתו של אחי דובר השמשות, שנאנסה על-ידי פורע חוק אנושי. הפעם, אנחנו מקבלים את הסיפור המלא של אלנסה, המרפאה האלפית, ובראנד, פורע החוק האנושי. בראנד הוא חלק מקבוצת פושעים שאורב לשיירה של אלנסה כדי לחטוף אותה ולדרוש ממנה כופר נפש. אך מה שמתחיל כמעשה פשע פשוט, מסתבך מאוד כאשר קת'רנאן, בעלה של אלנסה, ואחיו של סולוסטרן, יוצא למלחמת חורמה נגד בני האנוש.

הספר עורר סערה כשהוא יצא משתי סיבות מרכזיות. הראשונה, הסיפור אינו מחדש דבר. כלומר, אנחנו יודעים כיצד הוא מתחיל וכיצד הוא מסתיים, אז מדוע שנקרא אותו? דבר שני, נאמר הרבה על סינדרום שטוקהולם בספר ההוא, כיצד אלנסה בסופו של דבר התאהבה בשובה האנושי שלה, וכיצד תניס למעשה היה ילד של אהבה ולא של אונס, בניסיון לתקן את העובדה שתניס, אחד הגיבורים הגדולים, נולד כתוצאה ממעשה של שנאה. אז הקשו לי כאן לתקן מיד את הדברים הללו. צריך לקרוא את הספר הזה בעת הנוכחית ולהבין כי טוב לקרוא אותו ממרחק של 18 שנה.

דבר ראשון, הספר כן חשוב, ולאו דווקא בגלל הסיפור של תניס, אלא בגלל הנקודה של נשים בפנטזיה, ובמיוחד נשים שמקבלות פסיק בספר ההיסטוריה. שמה של אלנסה לא מוזכר כלל ברשומות ותפקידה היחידי היה להביא את תניס ולמות. הספר הזה מגיע להראות מי הייתה אותה אלפית אמיצה שנאלצה להתמודד עם אפשרויות נוראות. דבר שני, אין סינדרום שטוקהולם בכלל בספר, וכל אלו שאומרים זאת או שלא קראו את הספר, או שהסתמכו על דברים אחרים. הספר מתאר את המצב הריאליסטי ביותר של נשים בתקופות שונות ואלימות וגם שאלה קשה מאוד שלא שואלים בדרך כלל בספרות שנחשבת לנחותה: כיצד מרגישה קורבן אונס? הבחירות שאלנסה עושה בספר הן הגיוניות והיא נתקלת בחומות אדישות מכל הצדדים, גם מהמתעללים האנושיים וגם מהאלפים שאינם מוכנים לקבל את העובדה שאלפית טומאה על-ידי בני האנוש. השאלה של חיים מול מוות, של הישרדות מול ייאוש, ולא פחות, שאלות על גזענות משני הצדדים.

אני מודה ומתוודה שבפעם הראשונה שקראתי את הספר לפני כמה וכמה שנים, הוא לא עניין אותי והפסקתי אותו באמצע, אבל אני מודה למסע הזה, שנתן לי לחזור לאותם ספרים ישנים והכרחתי את עצמי להמשיך הלאה, כי אחרת הייתי יכול להפסיד את אחד הספרים המשמעותיים ביותר של הסדרה, שמעז לגעת בנושאים שהם טאבו, ואולי בגלל זה, הוא נכשל. למרות זאת, יש לציין כי יש בעיות בספר עצמו, על אף שהוא אחד הספרים הקצרים ביותר, יש הרגשה כי הוא קצת נמרח ויש כמה קטעים שלא קשורים לספר ופוגעים במסר עצמו, אבל הוא שווה קריאה, במיוחד לתקופה שלנו. הציון שלי הוא 8 מתוך 10 בסולם צפריר. ואם אני עוסק בתניס, בספר הבא, אנחנו פוגשים אותו לראשונה, זורקים מאחור את הדמויות הלא מוכרות, ומתחילים להתמקד בכל הדמויות ובסיפורים שלהם, שיובילו בסופו של דבר אל דרקונים של דמדומי הסתיו.