לפני שאנחנו בכלל נדבר על הסדרה, אנחנו צריכים לענות על שאלה, שבתקווה עם הספר האחרון נוכל לענות עליה, והשאלה היא, האם הסדרה הזאת כלל מצדיקה את קיומה. יבואו רבים ויגידו שאין צידוק לקיום של הרבה ספרים בסדרה, ואני יכול להבין ואפילו להצדיק אותם במספר מקומות, אבל פה מדובר על וייס והיקמן, ולא סתם, אלא זה היה צריך להיות הקאמבק הגדול שלהם לאחר הכישלונות הרבים שלהם.
בשביל להבין את הסדרה הזאת, צריך להבין תחילה מי היו וייס והיקמן בשנות ה-80 וה-90 ומי הם היו בשנות ה-2000. בעוד שבהתחלה, השמות וייס והיקמן יכלו למכור אפילו מכונית ללא גלגלים והיו שם נרדף לפנטזיה מצויינת, והם אפילו הראו את זה מעבר בעזרת מחזור שער המוות, לאחר שהם עזבו את רומח הדרקון סופית ב-1996 עם דרקוני להבת קיץ, התחילו קצת המעידות. בעוד שמרגרט וייס החליטה לכתוב סדרת מדע בדיוני, שגנבה, סליחה, שאבה הרבה מאוד השראה ממלחמת הכוכבים ולאחר מכן המשיכה לכתוב סדרת המשך עם בעלה לשעבר דון פרין (אז היה בעלה, היום הוא לשעבר), טרייסי היקמן הלך על דברים הרבה יותר גדולים, אבל לרוע המזל, הקדים את זמנו בהרבה מאוד שנים. הוא ניסה גם לכתוב סדרה של מדע בדיוני, אבל לאחר הכישלון המחריד של הספר הראשון, שאר הסדרה לא נכתבה. הוא ניסה לכתוב ספר אפוקליפטי שגם לא הצליח הרבה. הוא גייס את מרגרט וייס לשני פרויקטים, שהראשון מביניהם היה מגן הכוכבים, שהיה צריך להיות פרויקט מולטימדיה שאפתני שבו אנשים יוצרים עולמות באינטרנט, וזה נשמע נחמד, אבל הבעיה שהוא נכתב בשנת 1996 והאינטרנט היה כל-כך בחיתוליו שאיש לא לקח את זה ברצינות (כמו שאמרתי, הקדים את זמנו). לאחר כישלונות רבים, וייס והיקמן חזרו בתרועת ניצחון למכשפי החוף וכתבו את טרילוגיית מלחמת הנשמות. הכתיבה לא הייתה פשוטה וזה כבר לא היה הטי. אס. אר. שהם הכירו, אלא חברה משומנת שהיה חשוב לה יותר ליצור משחקים מאשר תוכן, ולכן היקמן לא התחבר ווייס המשיכה לכתוב שם.
היקמן היה בטוח שהשם שלו חזר לכותרות ויצר סדרת פנטזיה חדשה בשם מזמורי הארד, שהייתה אמורה להיות חידוש בעולם הפנטזיה ובו ספר שמתרחש במקביל בשלושה עולמות שונים. הוא כתב את הספרים עם אשתו, לורה היקמן, שותפתו משכבר הימים, שאיתה כתב מודולי הרפתקאות מרהיבים, כמו מדבר השממה ורייבנלופט המקורי, אבל משהו לא עבד שם והטרילוגייה נכשלה. הוא ניסה לכתוב עם וייס סדרה נוספת שלא קשורה ברומח הדרקון הנקראת אבן השליטים, המבוססת על העולם שכתב לארי אלמור, הצייר הוותיק של רומח הדרקון והאומן המזוהה יותר מכולם עם העולם הזה, והיא הצליחה באופן בינוני, אבל לא גרמה לו להמריא. בעוד שמרגרט וייס מקבלת חוזים גם מחברות אחרות כמו טור כדי לכתוב סדרות פנטזיה, נראה שהיקמן מתחיל לסגת לאחור ולכן הוא מקבל את ההצעה של וויזארדס כדי לכתוב טרילוגייה חדשה ברומח הדרקון, מכיוון שהמכירות מתחילות להיות גרועות. זה הולך גרוע מאוד. הספרים הראשונים אמנם נכתבים טוב, אבל בעיות עם הספר השלישי והדדליין שלו גורמים לכך שוויזארדס לוחצים עליהם והם נאלצים לדחות את הספר ויש תביעות ובסוף הם מגישים מוצר חצי מוגמר, העיקר כבר להיפטר מכל זה. בספר האחרון, השם של רומח הדרקון נמצא בקטן קטן, ואלו למעשה ספרי רומח האחרונים שלהם, עד שלאחרונה שמענו שסדרה חדשה עומדת להגיע, אבל היא לא תהיה עם וויזארדס, שעשו להם צרות אחרות. אחרי שהם סיימו לכתוב את הסדרה, הם כתבו סדרה אחרונה ביחד שנקראת הדרקונים של וינדרס שהייתה צריכה להיות רומח הדרקון הבא ומורכבת מששה ספרים. הספרים מכרו כל-כך גרוע שההוצאה אמרה להם לקצץ את הספרים לארבעה ולסגור את השאלטר. מרגרט וייס ממשיכה עוד לכתוב, אבל ללא הצלחה מרובה וטרייסי היקמן מתחיל סדרות וכמעט לא מסיים ולמעשה עבר לכתוב עבור חברת מציאות מדומה, כמעט זונח לגמרי את הספרים. אז אחרי ההיסטוריה העגומה הזאת בוא נדבר על הספר הנוכחי שלנו.
הספר הראשון, דרקונים של דמדומי הסתיו מסתיים כאשר הגיבורים משחררים את פקס תרקס והספר השני, דרקונים של ליל החורף, מתחיל כאשר הגמדים חוגגים יחד עם הגיבורים את מציאת מקבת כראס שאבדה ותמורתה, הגמדים מאפשרים לפליטי פקס תרקס להתגורר בתורבארדין. אנשים שאלו שנים רבות, רגע אחד, היה ספר באמצע? יש פה איזה חלק חסר. והם צודקים, היה חלק חסר, שנעשה בכוונה תחילה, על מנת למכור את מודולי המשחק. למי ששואל מה הוא מודול משחק, מדובר בהרפתקת מבוכים ודרקונים (מו״ד להלן) שלאחר שאנשים קראו את הספרים, הם בוודאי ירצו גם לשחק את ההרפתקאות של הגיבורים ולכן יחד עם הספרים יצאו מודולי הרפתקאות שנתנו לשחקנים להמשיך את הסיפור של הגיבורים, אחד מהם, המודול הרביעי, דרקונים של שממה, שנכתב על-ידי טרייסי היקמן ומייקל דובסון, תיאר את המסע של הגיבורים למצוא את מקבת כראס בקבר המעופף של כראס. בעוד שספר אחר, להב הסערה, ניסה לגשר על הפער הזה והמציא סיפור צדדי שמתרחש באותו הזמן, לא היה משהו ״קאנוני״ עבור הסיפור, וכעת הוא הגיע.
בעוד החבורה עושה את דרכה מפקס תרקס לתורבארדין, חלק מהחבורה מתפצלים אל זעמן, המצודה הישנה של פיסטנדנטילוס, בעוד השאר יוצאים בנתיב הסודי לתורבארדין בתקווה שיוכלו למצוא את המפתח הסודי. סער מוצא קסדה עתיקה שמעניקה לו את הסוד, אבל הגמדים חוששים שהחבורה היא למעשה חיל חלוץ של כוח פלישה. כדי להוכיח שהם דווקא בסדר, הם יוצאים למסע כדי לחפש את מקבת כראס האבודה כדי להשיב את המונרכיה לשבטים המסוכסכים של תורבארדין.
אז כן, למעשה הספר הזה הוא הרשומות 1.5 וכדאי לקרוא אותו בין הספר הראשון לשני, אבל השאלה היא האם כדאי בכלל לקרוא אותו. בתור מישהו שכבר מכיר את הרשומות ואת שאר הספרים, הספר הזה הרגיש לי מיותר. הוא לא מחדש כלום, הוא למעשה סוגר פינה, אבל בניגוד לספרים המתרחשים במקביל לספרים אחרים (כמו הצל של אנדר), הוא לא גורם לך להבין דברים אחרים שלא הבנת קודם. מה שכן, הוא יתאים מאוד למי שהתחיל לקרוא את הרשומות ולכן הספר הזה מתאים מאוד. כמו כן, הכריכה האדומה שלו, משתלבת יפה עם דמדומי הסתיו. לפי דעתי, הוא נועד למעשה להכיר את הרשומות לדור חדש של קוראים ופחות מדי עבור הדור הוותיק שרוצה לדעת מה חדש בעולם.
אני לא יכול להגיד שנהנתי מאוד מהספר, ואני נותן לו את הציון 6.5 מתוך 10 בסולם צפריר. עבורי זה היה כמו לקרוא שוב ספר שקראתי. האם ההרפתקה הנוספת הייתה מעניינת, בערך, לא ממש. האם הספר הזה נחוץ, ממש לא. מי שקרא את הרשומות יכול לדלג עליו בקלות, מי שמתחיל לקרוא את רומח הדרקון, מומלץ לו לקרוא את הספר בין הראשון לשני. מעבר לכך, הוא מיועד רק למעריצים השרופים של וייס והיקמן שכותבים על הדמויות האהובות על כולנו. לרוע המזל, פה אי אפשר יותר להגיד שמדובר בשיקולים אומנותיים, מדובר במסחטת כספים ללא בושה.
מסע בקרין 