תמיד קשה לחזור להתחלה, במיוחד כשההתחלה שלך הייתה מיוחדת. ספרי המשך הם לא פשוטים כאשר הספר הראשון שלך היה בדיד, והמצב קשה עוד יותר כאשר מבקשים ממך להמשיך ולכתוב סדרת המשך לסדרה מצליחה, ולא פחות אלא לסדרה הראשונה של הממלכות. לאחר שדאגלס נילס הלך לפתח את מאזטיקה, שניסתה להיות אלטרנטיבה, אבל לא הצליחה במכירות ונסגרה לאחר שלושה מודולים בלבד, הוא קיבל הצעה לחזור ולהמשיך את הסיפור של איי המונשיי. עכשיו, איי מונשיי היה התחלה מאוד מוזרה לממלכות. הספר הראשון בכלל לא היה שייך לממלכות ועבר מעין הלחמה לא טבעית כדי להעביר אותו לשם, דבר ששינה את מהות הספרים והאופן שבו מתייחסים לאלים בממלכות. לאחר שדאגלס המשיך עם הרוח הזאת גם בספריו האחרים, במיוחד במאזטיקה, ניתנה לו האפשרות לעשות סגירת מעגל עם הסדרה הזאת ולספר מה קרה עם הילדים של טריסטאן ורובין. זה רב מכר בטוח, לא? מה שידוע הוא שהסדרה הצליחה, אבל דאגלס נילס לא המשיך לכתוב עוד בממלכות הנשכחות, כולל סיפורים קצרים, ויתמקד רק ברומח הדרקון, שבה יכתוב אפילו את הספר האחרון (לפני שווייס והיקמן יחזרו לעולם עשר שנים לאחר מכן).
החיים באיי מונשיי לא הכי טובים בעולם. עשר שנים לאחר סוף הטרילוגייה הראשונה, אמנם השלום בין העמים עדיין קיים, אבל מזג האוויר החמיר. סופות פוגעות בכל האיים וישנם מקומות בהם יש רעב, עד כדי כך שהמלך טריסטאן נאלץ לנדוד לחוף החרבות על מנת להשיג עסקאות כדי שיהיה מספיק מזון באיים. מתחת לפני השטח, האלים מתחילים להתמודד על האיים בעקבות ההשלכות של מלחמת האלים. הראשון מביניהם הוא טאלוס, אל הסערה, שמטיל את הסערות על האיים. השני הוא מאלאר, אל החיות הנוראי. כאשר טריסטאן יוצא לאחד ממסעותיו ורובין, המלכה הנעלית, נופלת לקומה, יורשת העצר, הנסיכה הלוחמת אלישיה קנדריק, צריכה לקחת על עצמה את הנטל ולחקור סדרה של תקיפות מצד העמא כנגד אנשי הצפון ושל אנשי הצפון נגדם. בינתיים, הבת השנייה של משפחת קנדריק, דיירדרה, מתחילה להתעסק בכוחות אסורים שיכולים להעמיד אותה מהצד השני של המתרס.
אני תמיד אומר, אם זה טוב, לא לגעת. אבל במקרה הזה, טרילוגיית מונשיי הייתה נחמדה ונתנה סיום די טוב. הספר מראה שלא הכול היה טוב וכי המצב דווקא הורע שם (דבר שיחזור על עצמו בהרבה מהספרים בשלב הזה שיחזרו לבדוק מה קרה עם סיפורים קודמים). בספר אין כמעט את טריסטאן ואת רובין, ולמעשה נועד כולו כדי להציג את הדור החדש של הגיבורים באיי מונשיי, ומה להגיד לכם, זה רק עושה טוב. טריסטאן היה דמות מעצבנת, וטוב שהוא יוצא למסע ימי שלוקח אותו רחוק. רובין הייתה חזקה יותר מדי, ועכשיו שהיא יוצאת מהתמונה, אפשר לראות את אלישיה, דמות טובה מאוד, יוצאת ופוגשת את הגיבורים החדשים: קין, מכשף שמשמש גם כמורה של אלישיה, ברנדון, הויקינגי החתיך ורב העוצמה ומשפחת בלקסטון הנוראית. מעבר לכך, די מעצבן שכל דמות שנייה מתאהבת באלישיה, וכך במקום שהיא צריכה לבחור בשניים, מתברר שהיא צריכה לבחור בין שלושה. בצד השני, דיירדרה מתפתחת כדמות נפרדת מהמשפחה ומראה מה קורה כשאומרים כן ולוקחים סמים קשים, או במקרה הזה, קסמים קשים.
בסך הכול, פתיחה מוצלחת מאוד לסדרה חדשה, שמציגה לנו מהפך חדש בעולם המונשיי ותחזיר אותנו לקרקע יציבה ומוכרת. מומלץ מאוד למי שרוצה לדעת מה קרה הלאה. אני מעניק לספר את הציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר וזוהי עוד הצלחה לליין הספרים שמסוגל להוציא ספרים בקצב וגם לשמור על איכות טובה.
מסע בקרין 