סוף כל סוף הגענו לסוף החלק השני של ההרפרים, שהוא סוף חלק ההמשכים. הפעם אנחנו מדברים על המשך נוסף, אבל הפעם מדובר בהמשך שלישי לסדרה המצליחה ביותר של ההרפרים, הלא היא סדרת ארילין ודאנילו, שמאז הספר הראשון כמעט ולא ראינו אותם ביחד. מה נסגר? אז אחרי שבפעם הקודמת ראינו את ההמשך מנקודת מבטו של דאנילו, מה יכול להיות טבעי יותר מאשר לכתוב ספר שמתרחש באותה נקודת זמן, אבל הפעם מנקודת המבט של ארילין. נשמע טוב, נכון? או שלא…
יפה, הספר ה-13 של סדרת ההרפרים, "צללי הכסף", מביא אותנו חזרה לעולם התככים של זאזספור המעטירה, העיר הגדולה ביותר בממלכת טת'יר שסועת הקרבות. בעוד שב"שיר אלף" ראינו את זאזספור למספר רגעים מועט לפני שדאנילו נחטף במהירות אל מי מצולות להרפתקה של דרקונים ושירים. הפעם אנחנו רואים את העלילה מנקודת מבטה של ארילין, שבאותה משימת הרפרים היא מתחברת אל גילדת המתנקשים במטרה ליצור קשר עם אחד מהנסיכים של העיר. לאחר שגילדת המתנקשים מוציאה חוזה על חייו של דאנילו, ארילין מבריחה אותו משם (בשחזור הסצינה מהספר הקודם) ואז היא הולכת לגלות מי בעצם ניסה לחסל אותו. ללא הפתעה, זה היה הרע של הספר הקודם, שחוזר פה לתפקיד זהה. אבל זאת לא עלילת הספר, ממש לא. כל זה רק הקדמה לשחזור של אוואטאר. האלפים הפראיים של יער תת'יר מגורשים יותר ויותר מאדמותיהם וארילין מקבלת משימה ממלכת האלפים עצמה (וסבתה לעת מצוא, אבל היא נראית ממש ממש נהדר), להגיע לפשרה בין האלפים לבני האדם, שחס ושלום האלפים לא יפגעו. אבל מדובר בימים של הנסיגה, ההחלטה של האלפים לעזוב את האדמות של בני האנוש ולהגיע אל אברמיט. האלפים הפראיים לא קיבלו את ההצעה ולכן הם נמצאים על סף כליה.
הספר מציג את אחד הקונפליקטים המרכזיים של עולם הממלכות הנשכחות, והוא המאבק בין האלפים לבין בני האנוש וההשתלטות של בני האנוש על אדמותיהם. היו מספר ספרים שהראו את המאבק הזה, כמו קורמיר, שהראה כיצד האלפים גורשו משם, אבל לאחר עשר שנים של נסיגה, נראה שהמצב של האלפים אינו משתפר. קונפליקט נוסף, שמתרחש בהרבה ספרי פנטזיה, כולל הממלכות הנשכחות ורומח הדרקון, הוא ההתנגשות בין האדם לבין האלף בגוף אחד. חצאי אלפים. האם הם מאמצים את האלף שבהם או את האדם שבהם. אחת הדוגמאות הטובות הייתה תאניס חצי-שדון (סליחה, אלף), וכך גם ארילין, שנאבקה עם הקסם של חרב הירח שלה, והמורשת האלפית שלה. הספר הזה מחליט לפתור את שני הקונפליקטים. אה, ויש גם שכירי חרב שמנסים לגרש את האלפים ומחליטים לחסל אותם. זוכרים שדיברתי על החוק השלישי של סנדרסון. לקרוא ולהפנים, סופרי הממלכות, לקרוא ולהפנים.
כפי שהבנתם, הספר מנסה לטפל בכל-כך הרבה נושאים בבת אחת, עד שהוא עושה חטא לעצמו. העלילה נעה ונדה בכל-כך הרבה מסלולים שנראה שלא עומדים להצטלב ושהם עושים זאת, אז נראה כאילו העלילה דוחקת את הדמויות ולא הדמויות את העלילה. אם דמות צריכה להגיע למקום מסוים, היא תעשה הכול, כולל לפעול בניגוד לדמות עצמה, כדי להגיע לשם. גם הטיפול בדילמות לא נעשה בעדינות אלא בפטיש חמש קילו ובעוד שהאלפים הפראיים שונאים זרים ובמיוחד חצאי אלפים, לא רק שהם מקבלים אותה באהבה כאשר היא מתחזה לאלפית, כאשר הם חושפים את העובדה שהיא אלפית למחצה, הם ממשיכים לחבק אותה כאילו כלום לא קרה. אחד הדברים שעוד הרגיז אותי שעלילת משנה כה סתמית בהתחלה הופכת להיות במקרה (כבר אמרתי בעיית עלילה) הדרך לפתור את הדילמה של הספר. וגם חסרונו של דאנילו מורגש מאוד עקב כך שהוא נמצא בעלילת "שיר אלף".
זאת הנקודה שבה הסדרה של איליין קנינגהם מתחילה לקרטע וחבל שזה קרה לאחר הספר השלישי, כי היה לה פוטנציאל הרבה יותר טוב. יכול להיות שהיא רצתה להתמקד בסדרה האחרת שלה וזרקה את הספר הזה במהירות כדי לצאת לידי חובה (טרוי דנינג, מישהו?) או שהעורכים כבר התחילו לזרוק בשלב הזה, אבל הקוראים התחילו להתלונן. גם הקורא הזה התלונן, באופן אישי וכאן באופן פומבי ונתן את הציון 5 מתוך 10 בסולם צפריר. כתוצאה מכך, העורכים מנסים משהו שונה, ומתחיל השלב השלישי והאחרון, והוא התחלת סדרות חדשות. העורכים לוקחים בהתחלה את התותחים הכבדים ביותר שלהם ומוציאים ספרים עם פוטנציאל להמשכים. היי, אם זה עבד בהתחלה, זה יעבוד גם עכשיו, לא?
אבל אז התברר שיש קונה ל-TSR וכי הוא מוכן להמשיך בהוצאת הספרים, אבל יהיו מספר שינויים, תלוי בהתאם למכירות הספרים, שלא היו טובות לאחרונה. נחתמים חוזים לשלושה ספרים, והם התקווה של הסדרה. מה יעלה בגורל ההרפרים?
מסע בקרין 