נבחר האלים – המלך הכוהן 1 – איך כותבים נכון פריקוול

כשכותבים 144 ספרים, אין ברירה אלא לחזור אחורנית בזמן אל מאורעות שכבר התרחשו בעבר ואנחנו יודעים עליהם. ברומח הדרקון התחילו לעשות את זה ישר אחרי הספר השישי, בצורה טובה יותר ופחות, אבל הבעיה מתחילה כאשר מתארים מאורע כה גדול, שזכה לתיאורים ופרשנויות מכל כך הרבה כיוונים, שאתה מתחיל לשאול את עצמך, האם יש מקום לשמוע שוב את הסיפור? ישנם סיפורים שעושים את זה טוב מאוד, כמו הספר הנגיד סות׳, שבאמת הצליח להפתיע לטובה, אז האם ספר שמתרחש ממש באותה התקופה, יכול להיות באמת מעניין. זה האתגר שעמד עבור כריס פירסון, סופר צעיר שהצליח להרשים את מרגרט וייס בפגישה אישית ולאחר מכן שלח סיפורים קצרים שלו שהתקבלו לאנתלוגיות. עכשיו פירסון היה צריך לקחת תקופה מוכרת, שכבר ראינו בעת התאומים וגם בהמון ספרים אחרים ולהפוך אותה למעניינת. האם הוא הצליח?

העיר איסטר המעטירה היא כמעט שליטת העולם כולו. היא נמצאת ביחסים טובים עם סולאמניה ואפילו עם שאריות אימפריית ארגות׳, כך ששלטונה נמשך על פני כל יבשת אנסאלון. בעיר איסטר שולט המלך הכוהן, תפקיד שפעם היה ניתן לכוהן בכיר שהיה מסוגל לבצע ניסים, אבל כיום מדובר בתפקיד ממלכתי ותו לא. כאשר המלך הכוהן הזקן מת, אחד הכוהנים זוכה לחזיון שאומר לו לחפש את המלך הכוהן הבא, האדם שיעצים את תהילתו של פלדין, בכך שיהיה מסוגל לבצע ניסים. בינתיים, באימפריה עצמה, נער כפרי בשם קת׳אן מנסה לשקם את חייו לאחר שמשפחתו מתה ממגפה ונראה שהאימפריה לא מוכנה לעזור להם להשתקם או לעזור להם, אבל היא יודעת לאסוף את המסים יפה מאוד. הנתיב שלו ושל נזיר בשם האח בלדין עומדים להשתלב יחד עם האימפריה הגדולה ולשנות אותה מהקצה לקצה.

הדבר הראשון שפירסון עושה טוב הוא להקים לתחייה את העולם של איסטר. בעוד שאנחנו עדיין נמצאים באנסאלון, נראה שמדובר בעולם אחר. איסטר מתוארת בכל הדרה ויופיה וגם האיזורים האחרים זוכים לתיאורים מפורטים ומלאים בחיים. מעבר לכך, הספר מתחיל כמה עשרות שנים לפני עת התאומים, ככה שאנחנו יכולים לראות איך הכול התחיל, ועדיין, אנחנו לא יודעים בוודאות האם בלדין הוא המלך הכוהן, האם זה קת׳אן, או שאולי אפילו מישהו אחר, וכך המתח נשאר כמעט עד לדפי הסיום.

הדבר השני שפירסון עושה טוב הוא העלילה. הוא לא מזניח את העלילה ומצפה שאנחנו יודעים הכול. הוא מבין שהעלילה צריכה להיות מעניינת ולא להתבסס על מה שכבר קראנו, ולכן זהו ספר שגם מי שלא קורא את רומח הדרקון יכול לקרוא ואפילו ליהנות ממנו. שמעתי כמה אנשים שאומרים שכדאי לקרוא אותו ראשון כי הוא מצליח להעביר כמה נושאים שלא מוסברים טוב ברשומות.

הדבר השלישי הן הדמויות. מעבר לקת׳אן ובלדין שמצטיירים כצמד מעולה, יש גם דמויות נוספות כמו הרעים ההכרחיים בספר. קורנוס מצטייר מעולה ככוהן של פלדין שחורש מזימות ובכלל לא מהכוהנים שאנחנו מכירים, וכמובן יש את נבל העל הגדול ביותר של רומח הדרקון: פיסטנדנטילוס שמתגלה בכל הדרו בשיאו ועושה ככל העולה על רוחו והקוראים רק מחכים לעוד ועוד פרקים עליו.

כפי שהבנתם, מדובר, לפי דעתי, באחד הספרים הטובים ביותר של רומח הדרקון, שהצליח להפתיע אותי לגמרי כאשר קראתי אותו. בהתחלה חשבתי שלא לקרוא אותו, אבל הביקורות שקראתי עליו ממש היללו אותו ואמרתי שאני חייב לראות במה מדובר, ונדהמתי. כן, הוא ממש טוב. עד היום הסדרה נחשבת לאחת הסדרות הטובות ביותר של  רומח הדרקון. ופה יש חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שהספר תורגם לעברית, החדשות הרעות שהוא נדיר מאוד וקשה למצוא אותו, אבל שווה מאוד לקריאה לכל חובבי רומח הדרקון.

לסיכום, אני נותן את הציון 9 מתוך 10 בסולם צפריר לספר הזה, שמעמיד סטנדרט חדש לרומח הדרקון ומסמל למעשה את תקופת תור הזהב השני של רומח הדרקון, שלרוע המזל לא נמשכה שנים רבות, אבל הוציאה כמה סדרות טובות. השאלה הייתה האם כריס פירסון יהיה מסוגל להמשיך ברצף הזה, כי ידוע שבדרך כלל מוסרים את כל מה שיש בספר הראשון כדי להציג את הקונפליקט ואז נתקעים בספר השני לפני שפותרים אותו בצורה רעה בספר האחרון. וזאת נראה בפוסט הבא.