בריתות – גלות האלפים 2 – ובקצה השני של היבשת…

אנחנו מתקרבים לסוף הסיפור על האלפים, ולכן כדי להשלים את הסיפור הארוך, הסופרים עושים דבר מאוד מוזר והוא שינוי כמעט מוחלט של העלילה וחוזרים אל קואלינסטי. בעוד העלילה של הספר הראשון התמקדה בגלות האלפים של גילתאס וקריאן בארץ כור, כעת אנחנו נזרקים אל הצד השני של היבשת, אל קואלינסטי, ואל דמויות אחרות ומוכרות, וכך למעשה, רואים על המלחמה של האלפים בקואלינסטי. זאת בחירה מוזרה מאוד, ויכולה להיות משהו שהקוראים מאוד יאהבו, או לגמרי ישנאו.

בפעם האחרונה שעזבנו את האלפים, קריאן הועברה באורח קסם מהקרב האחרון של האלפים ומתברר שהיא נזרקה עד לקואלינוסט. בעודה בתוך ממלכת היער, היא מגלה כי האלפים נוהרים לדגלו של הדחליל, אלף כחוש ומכוסה מכף רגל ועד ראש בבדים שמסתירים את זהותו. קריאן מצטרפת אליו ולאחר שמגלה את זהותו, היא מבינה שיש עוד סיכוי למאבק של האלפים. כאשר אלפים נוספים מסילבנסטי מצטרפים אל הקרב של הדחליל, קריאן צריכה להחליט האם היא חוזרת להיאבק עבור בעלה גילתאס במלחמה שהיא לא מאמינה שאפשר לנצח או נשארת להילחם עבור האלפים של קואלינסטי במאבק קשה, אבל שניתן לנצח ולכבוש מחדש את קואלינוסט. בינתיים בארץ כור, גילתאס מחליט להעביר את שארית הפליאה של האלפים אל אינת'-וואקנטי, אבל ללא ידיעתו, כל שבטי כור יוצאים למלחמה נגדו וקיים סיכוי רב שהאלפים יכחדו לפני שיגיעו ליעדם.

אז כפי שאמרתי, רוב העלילה יושבת בקואלינסטי, על אף שיש הבלחות לארץ כור, באחוזים של שמונים-עשרים. העלילה מתמקדת הרבה יותר בשחרור קואלינסטי ובניסיונות של המורדים לבנות כוח תקיפה אמיתי. בספר הזה, כמו בספר הקודם, יש הבנה רבה בעולם של האלפים וגם המון קריצות וחזרות של דמויות מוכרות יותר ופחות מספרים קודמים של האלפים ושל פול תומפסון. כמו למשל, אנחנו נתקלים שוב ברוביין מהספר אמצע שומקום, שכיף תמיד לראות אותו שוב, על אף שהוא רק מבליח לרגע, וגם אנחנו פוגשים את בתו של גנרל אברייד מאותו הספר, שזאת קריצה נחמדה מאוד. מעבר לכך, אנחנו מקבלים גם תשובות לכמה השאלות החשובות ביותר למשפחת המלוכה האלפית וגם אולי לעתיד בין הממלכות.

הספר הזה קצר בהרבה מהספר הקודם, וזה רק עושה לו טוב. באופן מוזר, הוא פתאום הסתיים לי. הייתי בטוח שיש עוד 100 עמודים ופתאום הגיע הסוף, וזה היה לטובה. הרגשתי כבר שהספר צריך להגיע לשיא ואז הוא מגיע וזה מסתיים ולא צריך למלא עוד ועוד דפים. העלילה הדוקה הרבה יותר ועל אף שהספר מלא במסעות ובהיתקלויות רנדומליות, הוא בדיוק בגודל המתאים. מעבר לכך, המאבק בין האלים מחריף וכתוצאה מכך אנחנו רואים הרבה שאלות שהתשובות להן הם: "האלים רוצים ככה", וזה דבר שאני ממש לא אוהב. למרות זאת, יהיה מעניין לראות כיצד הקרב בין האלים ההם יסתיים והאם האלפים ישלמו את המחיר עליו.

אני מעניק לספר את הציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר, פחות טוב מקודמו, אבל עדיין ברמה גבוהה מאוד ובינתיים נראה שהסדרה הזאת היא הטובה ביותר בזמן האחרון מאז המינוטאורים. הספר הבא הוא האחרון בסדרה וגם האחרון מהספרים של תומפסון וקרטר, וזאת תהיה הזדמנות גם לסכם קצת את הקריירה שלהם ולדבר על האלפים בכלל.

כתיבת תגובה