נשמת הרוח – מדרגות הזמן 2 – סופו של גיבור

קודם כל, זה לא ספויילר. הבעיה בסדרות כמו מדרגות הזמן הוא שאנחנו יודעים מה קורה 30 שנה לאחר שהן מתרחשות, וכתוצאה מכך, ההנאה בספרים האלו היא להבין איך דברים התרחשו, כי יש ספויילר אדיר על הספר עוד מההתחלה. סדרות כאלו יכולות להיות חכמות או שהן יכולות להיות בזבוז זמן. וזאת בדיוק הבעיה שבה נתקל הספר הזה והסופר הצעיר שלה כריס פירסון, שהיה צריך להתמודד עם העובדה שאנחנו יודעים את הסוף הטראגי של הסיפור.

כן, גיבורים מתים, ואנחנו קיבלנו את ההודעה כבר בסדרת דרקוני העידן החדש שסהר-פז נמצאת לבדה לאחר שמי-נהר, בעלה האהוב, נהרג בתחילת תקופת דרקוני העל. ולכן, אנחנו מבינים מההתחלה, כי מי-נהר לא ישרוד את הספר. בעיה נוספת היא שלקרוא סיפור ששולחים גיבור למות הוא די סיפור מעצבן, כי מעבר לכך שהורגים לנו את אחת הדמויות הראשיות, אנחנו מבינים שאין לו סיכוי? שהמוות שלו חסר תועלת? לפירסון פתרונים.

הזמן הוא שנה לאחר מלחמת הכאוס ומליס מתחילה לעשות בעיות באיזור המרוחק של קנדרמור. בתקופה הזאת, עדיין לא ידוע מה מליס מתכננת, אבל היא מתחילה לעצב לעצמה את הממלכה. בפרק הפותח, אנחנו פוגשים שוב את קרונין, מנהיג הקנדרים, שעומד בעוז מול מליס ומשלם על כך בחייו. זאת נקודת פתיחה לספר קודר מאוד, שבו הקנדרים מגיעים למרגוע כדי לבקש עזרה מקרמון וממשפחת מאז'ר המהוללת לעזור להם כנגד הדרקונית. קרמון כבר מבוגר יחסית, הוא בן קרוב ל-60 והשרירים שלו הפכו לשומן. הוא ממש לא בכושר, ולא משנה כמה זמן הוא יהיה בזירת הגלדיאטורים באיסטר, הוא לא יהיה שרירי שוב. הוא מבין שהוא לא מסוגל לעזור להם, אבל מי-נהר, איש המישורים, שמגיע לביקור מחליט לעזור להם. מי-נהר חולה במחלה סופנית, והוא מבין שלא נותר לו הרבה זמן לחיות. הוא גם בן 65, אבל הוא מבין שאם הוא מעדיף למות, זה לא יהיה באוהל שלו. מי-נהר גם סבל קשות במלחמת הכאוס, כאשר משפחתו סבלה פגיעה של צללי כאוס, וכתוצאה מכך, איש אינו זוכר כמה מהם. הוא מחליט ללכת ולעזור לקנדרים.

שתי בנותיו של מי-נהר מצטרפות אליו, לוחמות אף הן. והם מגלים כי מליס היא לא סתם עוד דרקונית כמו אלו שנטבחו לרוב במלחמת הרומח, אלא דרקונית על ענקית, וגרוע מכך, היא עומדת גם להתרבות. מי-נהר מבין שאי אפשר לנצח את מליס, במיוחד לא עם צבא של קנדרים, אבל ניתן לפגוע בה קשה ולהתנגד לה. הוא ובנותיו מובילים את הקרב כנגד מליס והוא יוצא להשמיד את הביצים שמליס הטילה על מנת שדור נוסף של דרקוני על לא יקום בקרין.

כפי שכתבתי, כולנו יודעים איך הספר הזה מסתיים, אבל כל רגע שבו שובר לך את הלב. מי-נהר, דמות שלא קיבלה פוקוס מרכזי בסדרה, אלא רק כברברי הרוטן בצד ששומר על סהר-פז, מקבל עכשיו את הבמה המרכזית וכמה שכיף לראות אותו. הוא אדם מלא טוב ואהבה כלפי בנותיו וכלפי העולם כולו. הוא מבין שזוהי שעתו האחרונה והוא לא מוותר לא לעצמו ולא לאיש על שהעולם יזכה לקצת שלווה שהוא לא יהנה ממנה, עבור אשתו האהובה וילדיו. הסוף ידוע מראש, אבל איזו הליכה בדרך, איזו נשמה גדולה של סופר שיודע לצקת את אהבתו לסדרה וכלפי הדמות במהלך הירואי אחד אחרון שייזכר עוד שנים רבות בעולם של קרין. לא יכולנו לבקש פרידה טובה יותר מדמות, כמו בספר הזה.

הספר הזה הוא אחד האהובים עליי ביותר, ויש לי פינה חמה עבורו, מכיוון שזה אחד הספרים שגם תרגמתי לעברית. "נשמת הרוח" הוא אחד הספר הנהדרים ביותר של רומח הדרקון והכי כיף היה לקבל את ההודעה שאני אתרגם אותו. הספר מקבל אצלי את הציון 10 מתוך 10 בסולם צפריר. ספר אולי מושלם, שאולי מתאר הכי טוב את האימה של העידן החמישי ואת חוסר האונים של האנושות מול האיום הנוראי הזה. ספר חובה לכל אוהבי רומח הדרקון! רק לשכוח לבוא עם טישו.