בריכות האופל – טרילוגיית הבריכות 2 – עושה טוב קצת להתנתק

מהלך שיווקי נכון הוא לדעת מתי להוציא המשכים. אחרי שמוצר ראשון כמו סרט או ספר או משחק מחשב מצליח בצורה בלתי רגילה, מגיע הזמן לחשוב איך אפשר לעשות לו המשך, אבל שיהיה טוב יותר, וכמובן, ירוויח הרבה יותר. כאשר יצא הפרויקט הגדול של "בריכת הזוהר", הייתה הצלחה אדירה. היה מדובר בשלושה מוצרים: מודול משחק, משחק מחשב וספר. כאשר חזרו על ההצלחה בפרויקט השאפתני של "מלחמות האלים" (ללא משחק מחשב), הייתה הצלחה נוספת, ובגלל זה, במהלך תחילת שנות ה-90 החליטו ללכת על שתי דרכים להביא קוראים לממלכות הנשכחות. הראשונה היא לצאת בסדרות חדשות, דוגמת סדרות ההרפרים, שהייתה דומה במובן הזה מאוד לסדרה של רייבנלופט, והמשכים לסדרות ישנות, שמטרתן תהיה לגרום לקוראים של הממלכות הנשכחות לחפש את הסדרות הישנות וככה להמשיך ולמכור אותן. לשם כך, צריך לעשות המשכים שטובים יותר מהראשון. ההזדמנות הראשונה שניתנה להם הוא להמשיך את סדרת הבריכות, שלא היה מתוכנן לה המשך כלל. משחק מחשב חדש יצא והוחלט לקחת אלמנטים ממנו ולבנות גם ספר (בלי מודולים) ולעבד אותו בצורה שלא תחקה אותו אחד לאחד, כמו שעשו בספר הקודם.

אנחנו מצטרפים לעיר פלאן שמותקפת תחת הנהגתו של צבאותיו של ביין, כאשר בראשם עומד המכשף המעצבן מרקוס ועוזרו השד. הם מבריחים את פלאן ועוד ערים נוספות מעל פני העולם בניסיון לכבוש אותן ולהעביר את הנשמות ישירות לאלים באמצעות בריכות אופל, בריכות זוהר מושחתות. אבל מרקוס וחבר מרעיו לא הבינו עם מי הם הסתבכו. שאל וטרל מובילים את ההגנות על העיר, בזמן שרן מגבש חבורה בדרכו להציל אותם.

אחד הדברים שהבנתי מוקדם מאוד כשהתחלתי לקרוא את הספרים של TSR היא שאסור לקחת אותם ברצינות. אם אתם מחפשים מסרים עמוקים ודמויות עגולות, אולי באמת תמצאו את זה במעט מהספרים, אבל אם אתם פשוט מחפשים הרפתקה טובה שכיף לקרוא, אז תוכלו באמת ליהנות. והספר הזה הוא באמת כיף. קליל מאוד, ולמרות הנושא האפל שלו כביכול, הוא מתאר הרפתקת מו"ד טובה וקליטה, הרבה יותר טובה מהספר הראשון. מעבר לכך, בקריאה בין השורות, מדובר למעשה בשכתוב מוצלח הרבה יותר של "רסיס הקריסטל". בעוד בספר ההוא הדמויות היו שבלוניות, כן קצת יותר עגולות, אבל הרבה יותר כיף. לפעמים כיף לקרוא ספרים ללא הכבדות האופיינית של סלבטורה. זהו לא סיפור מושלם, אבל כספר טיסה או ספר כיפי כדי לשבור בלוק של קריאה, הוא לגמרי עושה את העבודה.

אני מעניק לספר את הציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר, ציון שאפילו הפתיע אותי, כי לא ציפיתי ליהנות מהספר הזה, ולרוע המזל יש לי עכשיו ציפיות לספר האחרון שלו. ספר פשוט, כיפי ונחמד, שככל הנראה לא תזכרו בכלל מה קראתם, אבל עדיין תיהנו מהקרבות שבו.

כתיבת תגובה