קשה לסיים סדרה. אין מה לעשות, תמיד יהיו אנשים שלא יהיו מרוצים והמטרה של הסופרים היא לרצות את הקוראים ולתת סיום מפוצץ ומרשים. אז יש מעטים שהצליחו לעשות את זה, אבל הרבה סופרים מתרסקים כאשר מגיע הסוף והם לא יודעים איך לקשור את כל חוטי העלילה שהם פתחו בספרים הקודמים. הספר הזה לא שונה מהסופרים האחרים. בעוד שהספר הראשון פתח את העולם והשני הרחיב אותו, השלישי מתמקד יותר במלחמה האחרונה ונאלץ לגרור את הגיבורים מהמקומות השונים שלהם כדי שיגיעו אל הקרב האחרון ולפעמים, אנחנו מרגישים שאנחנו נגררים לשם.
לאחר הקרב הקשה בצריח הכוהן הראשי, כוחות הטוב מבינים שרומח הדרקון לא יספיק לחסל את צבאות הדרקונים והם צריכים למצוא את הדרקונים הטובים ולגלות מדוע הם לא משתתפים בקרב. בעוד שצבאות האבירים מתאספים לקראת מתקפה, החבורה מחליטה לצאת אל נראקה עצמה, אל לב מקדש האופל של טאקיזיס ולחסל בעצמם סופית את המלחמה.
כפי שניתן לראות מהתקציר. צריך לקרות הרבה בספר, אבל לרוע המזל, הוא כמעט ולא קורה, מכיוון שבשלב הזה, הספרים מכרו כל-כך הרבה, שהוחלט למנף את המכירות גם למודולים, ולכן לא להכניס לסיפור אלמנטים חשובים, כמו למשל החיפוש אחר הדרקונים הטובים שמופיע כל כולו במודול אחר. מעבר לכך, נראה שהדמויות נגררות לעלילות משנה לא מובנות ולא חשובות. חלק מהחבורה נשאב לתוך ים הדם של איסטר ופוגש שם אלפית ים, אבל מלבד להכיר את המקום, אין שום הצדקה לחלק הזה. העובדה שלאורנה הופכת להיות פתאום לגנרלית אחרי שהתעלפה בספר הראשון מעלבון קשה הוא קצת לא הגיוני. הסוף אמנם נהדר, אבל אין הרגשה שסגרו את הסדרה בצורה מספקת. כך שאנחנו מקבלים פתרון לכמה מהקונפליקטים הגדולים של הסדרה, אבל אנחנו לא מקבלים סוף הולם למלחמה מלבד לכך שהרוע פונה כנגד עצמו ולכן הוא תמיד יפסיד. תפיסה נאיבית מאוד שמתאימה אכן לשנות ה-80, אבל כבר אז היא לא היתה מספקת.
הספר לא רע, אבל לא נהדר כמו השני ונמצא בערך ברמה של הספר הראשון (פחות או יותר) ולכן הוא מקבל את הציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר. רוב הנקודות ניתנות בגלל המתח בין רייסטלין לקרמון שככל הנראה עבר כל-כך טוב שהוא ימשיך לסדרת הספרים הבאה, האגדות, שסוף כל סוף תתנתק מהעולם של המודולים והכפייה של מערכת השיווק לטייל בכל קרין כדי שאנשים ירצו לשחק במקומות האלו, ופשוט נתנו להם לפתח סיפור. ואיזה סיפור זה הולך להיות.
מסע בקרין 
1 Comments