אמצע שום-מקום – סדרת הצמתים 5 – כרונולוגיה שבורה

הספר הזה מוזר מכמה בחינות. אבל בוא ונתחיל מההתחלה. כשהתחלתי את המסע, החלטתי לעשות אותו בסדר כרונולוגי. אני לא בטוח שזאת השיטה לקרוא את הספרים, אבל היא עוזרת להקיף בצורה מעולה את ההיסטוריה של העולם. הספר שאני הולך לסקור היום הלך איפה שהוא לאיבוד בכל האתרים. על מנת לערוך את הכרונולוגיה, השתמשתי באתר הנקסוס המופלא, ובמיוחד בהצבת הספרים שלו, שהייתה ממש מצוינת:
https://lexicon.dragonlancenexus.com/index.php/Chronological_Product_List

ולכן, כאשר ניגשתי לקרוא את הספר הזה, היה כתוב שהוא ממוקם בשנת 422, היא השנה ה-39 לחורבן השני. אבל מתברר שאנשים כנראה לא קראו את הסיפור, מכיוון שהוא מתרחש 30 שנה לאחר החורבן השני, כלומר, קרוב לעשר שנים לפני שהסיפור הזה אמור להתרחש וללא ספק מתרחש לפני מלחמת הנשמות. כבר בעיה ראשונה. מעבר לכך, הספר היה צריך להיכתב על-ידי הסופר הצעיר קווין קייג', שהיה אחד מהסופרים שהצטרף בעידן החמישי לכותבי הסיפורים הקצרים ועמד לקבל את הספר הראשון שלו, אבל קווין, לרוע המזל, לא הצליח לכתוב את הספר מכיוון שהוא נפטר ממחלה קשה בגיל 33. כדי לכתוב את הספר, נשכר ברגע האחרון פול ב. תומפסון, הברנדון סנדרסון של רומח הדרקון, שהצליח באופן מפתיע לכתוב ספר שלם תוך כדי שהוא מסיים סדרה אחת (הברברים) ומתחיל סדרה אחרת (ארגות'). דבר שלישי, כבר באנתלוגיית הדרקונים הראשונה, היה ספר בשם "אמצע שום-מקום", ובהתחלה חשבתי שמדובר בהרחבה של הסיפור, אבל מדובר במשהו אחר לגמרי. אז אחרי ההקדמה הזאת, בואו ונדבר על הספר עצמו.

שום-מקום הוא כפר באמצע… ובכן, שום-מקום. אין לנו אינדיקציה איפה הוא באמת, מלבד העובדה שדרקונית אדומה שולטת באיזור וככל הנראה הוא באיזור הצפון מזרחי של קרין, ממש לפני ים הדם של איסטר. בגלל שהכפר נמצא בשום-מקום, הוא נהנה משקט יחסי והדאגה החמורה ביותר של האנשים היא האם המים מהבאר יהיו מתוקים ומזג האוויר. אבל כל זה מסתיים כאשר חבורת שודדים מגיעה אל הכפר כדי לגייס בכפייה עובדים למכרות הברזל של קונצרן גמדים. מעט מהאנשים שנותרים מבינים שאין להם ברירה, וכי הם לא מסוגלים להילחם נגד חבורת השודדים הזאת ושולחת משלחת לעיר הקרובה כדי למצוא לוחמים שיהיו מוכנים להילחם למען קרב צודק, מכיוון שכסף כמעט ואין להם. משימת הגיוס לא פשוטה, אבל תושבי הכפר מצליחים לאסוף לעצמם חבורת טלאים של לוחמים למחצה, קצינים שיכורים, וכמובן, קנדר סקרן אחד שמגלה עניין רב בכל מה שמתרחש מסביב. במהלך ההתמודדות נגד השודדים, אנחנו מגלים לאט את הסיפור של הלוחמים שבאים להגן על הכפר ומדוע הם עושים זאת, וגם נגלה האם הם יצליחו להגן עליו.

חובבי הקולנוע בוודאי יזהו מיד את הדמיון לסרט "שבעת הסמוראים" או "שבעת המופלאים", וזה די ברור, מכיוון שהספר מוקדש לאחד השחקנים של "שבעת הסמוראים". זוהי למעשה הגרסה של רומח הדרקון לסיפור הזה, ואין מה להגיד, הסיפור הזה מחזיק מים ממש ממש טוב, אם כותבים אותו נכון. הדמויות שתומפסון מביא הן מעניינות, החל מהאלפים הקאגונסטים החמקנים ועד לאביר סולאמניה השיכור שמנסה למצוא גאולה והפעם אפילו הקנדר לא היה מעצבן. דבר שני, אין קסם בספר הזה, אפילו לא לחש אחד. הסיפור הזה היה יכול להתרחש בכל עולם פנטזיה כלשהו, על אף שהוא מסתמך רבות על האגדות של העולם, אפשר היה גם לקרוא אותו בממלכות הנשכחות עם שינויים קטנים, ולכן גם מי שלא קרא אי פעם ספר של רומח הדרקון, יוכל ליהנות ממנו.

מה שמתקבל לנו בסיכומו של דבר, הוא ספר קטן, מנותק מכל השאר, ובאופן מפתיע, גם מוצלח מאוד. פול ב. תומפסון הוא סופר נהדר, כפי שנראה בספרים רבים, ואם זה מה שהוא מצליח להוציא בלחץ, מדהים מה הוא יכול לעשות עם קצת מחשבה. ספר מהיר, מצחיק מאוד, גם מרגש לעתים ובכלל הרפתקה כתובה היטב על שבעה גיבורים ועל מה המשמעות של להיות גיבור.

אני מעניק לספר את הציון 8.5 מתוך 10 בסולם צפריר, וזה אחד הציונים הגבוהים בזמן האחרון, לאחר שהספרים התחילו להתרסק בעקבות מלחמת הנשמות. ספר כיפי מאוד לכל מי שרוצה לקרוא ספר הרפתקה ולא משנה לו באיזה עולם זה.