לאחר קובץ המעשיות האחרון שהיה הרבה יותר מהודק, שהכיל הרבה פחות סיפורים, עם דגש חזק מאוד על התקופה וסיפורים שעוסקים יותר בדילמות, ציפיתי שגם הכרך הבא יעשה את זה, אבל בעוד שהאנתלוגייה הקודמת פתחה בשיא, עכשיו נראה שהעריכה הייתה קצת בעייתית יותר. האנתלוגייה חזרה למקורות הישנים שלה. במקום שבעה סיפורים כמו בספר הקודם, כעת היו 10 סיפורים באורכים שונים, כלל הנובלטה של וייס והיקמן, וגם הרבה התייחסות לסיפורים מהכרך הראשון, מה שהזכיר מאוד את המעשיות הראשונות. גם פה הסיפורים נעו על טווח מסוים, אז הבה ונתחיל:
המילה והדממה + סימן הלהבה, סימן המילה מאת טרי וויליאמס: קשה לי להתייחס לשני הקטעים כסיפורים שונים. הקטע הראשון הוא שיר והקטע השני הוא סיפור המתייחס לשיר הזה כסיפור מסגרת. אדם יוצא בעקבות שיר שנכתב על אביו כדי למצוא את האמת על השיר, שגרם לחורבן גדול בקארגות'. מתברר שלמילים יש כוח לבנות ולהרוס ושושלת משפחתית שלמה משלמת מחיר על הרצון לקבור שירים באדמה ולהסתיר את האמת. רעיון טוב, באמת רעיון טוב, עם ביצוע קצת כושל. דבר ראשון, אין לו קשר לחורבן, הסיפור מתרחש כמה מאות שנים לאחר מכן, ואין אזכור לחורבן, ככה שמאוד מוזר לשים את הסיפור הזה שם. כמו שכתבתי, הביצוע קצת פחות טוב, מזכיר את התקופה של טרי וויליאמס ב"לפני המסכה" (שנכתב בערך בתקופה הזאת), ופחות בתקופות הטובות יותר שלו. ציון 5 מתוך 10 בסולם צפריר.
העסקנית מאת מארק אנתוני: מארק אנתוני הוא סופר שמסמן את תחילת הדור החדש של TSR. הוא התחיל בכתיבת נשמות אחיות ולאחר מכן עבר לסדרת ההרפרים של הממלכות, עשה גם אתנחתא ברייבנלופט ואז יצא לכתוב את סדרת רב המכר שלו. היא די נכשלה, אבל היו עליו הרבה ציפיות. לא כולם יכולים להיות כריסטי גולדן. נחזור לסיפור. עסקנית ממולחת בתקופה לאחר החורבן עושה עסקה עם אביר שיוצא בעקבות בובה מכושפת על עיירה באמצע שום מקום כדי להציל עלמה במצוקה. סיפור נחמד, לא יותר מזה. מארק מוצא את עצמו הרבה יותר טוב בממלכות מאשר במגבלות שלו בקרין וגם הסיפור לא קשור כל-כך לחורבן. עדיין, כתיבה לא רעה. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר
המחפשים מאת טוד פאנסטוק: טוד פאנסטוק התחיל את הכתיבה שלו ב-TSR, אבל מעולם לא קיבל את הספר. לעומת זאת, הוא יעזוב די מהר ויתחיל לכתוב בעצמו ספרות YA, שהיום ממש מצליחה. ועכשיו לסיפור: שני אנשים יוצאים למצוא את האלים לאחר החורבן. שניהם מחפשים נקמה, כל אחד מסיבותיו שלו, אבל כאשר הם נפגשים, הם יצטרכו להבין האם הם מוכנים לקבל את העולם כפי שהוא או לא. סיפור עם הרבה דילמות שמתרחש זמן לא רב אחרי החורבן ומדבר באמת על הדברים החשובים. סיפור טוב מאוד, שאמנם לא קורה בו הרבה, אבל משאיר אותך עם מחשבות. אין פלא שהסופר יעבור אחר כך לדברים גדולים הרבה יותר. ציון 8.5 מתוך 10 בסולם צפריר
אין אלים, אין גיבורים מאת ניק או'דונויו: חבורה שסוחבת חביות שיכר רוצה להתעשר לאחר שהעולם השתנה בעקבות החורבן. במהלך הנדודים הם מגיעים לעיר שצריכה עזרה והם צריכים להחליט האם הם עוזרים לעיירה או פשוט לעשות רווח. סיפור קצת סתמי, שהיה יכול להיות הרבה יותר טוב, דמויות חזקות, אבל ריבוי שלהן בפרק זמן קצר גורם לבלבול. מה שכן, הייתה קריצה לסיפור הקודם והמצוין של ניק "נזיד קנדרים", והיה כיף לראות את ההמשך, על אף שהסיפור עומד לגמרי בפני עצמו. בכל זאת, לא השאיר הרבה רושם. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר
אל תוך הצללים, אל תוך האור מאת ריצ'ארד נאק: אני לגמרי חושב שהחוזקה של נאק היא בסיפורים הקצרים שלו. יש לו עלילה טובה, הוא מבין מה הוא רוצה לכתוב ולפעמים הצורך לכתוב 300 עמודים פשוט כופה עליו פורמט. אמנם בספרי רומח האחרונים, הבחור דפק 400-500 עמודים בלי להניד עפעף, אבל הוא לגמרי חזק בכתיבת הקצרים שלו. זהו למעשה אפילוג ל"האגדה של הומה". אחד מהמשתתפים בקרבות האחרונים של הומה מקבל הזדמנות לחזור לחיים על מנת לכפר על הבגידה שלו. האם יש אפשרות בעולם חסר אמונה למצוא עוד אמונה בעבר? זה מסוג הסיפורים שאני אוהב לקרוא. גם חזרה לקלאסיקות הטובות וגם למי שקרא את הספר על הומה, מקבל עוד קצת הצצה למה שקרה שם וגם סוגר יפה את הפינה בלי להרגיש מאולץ. אהבתי. ציון 9 מתוך 10 בסולם צפריר.
עוג בין גמדים מאת דן פרקינסון: המשך ישיר לסיפור על גמדי המחילות בספר הקודם. הפעם, חבורת הגמדים בורחת מאיסטר לפני החורבן ומנסה למצוא את דרכה. עוג אכזרי מאבד את הזיכרון שלו ומצטרף לגמדים כאילו הוא אחד מהם ויוצא לעזור להם לשחרר את אנשיהם מסוחרי עבדים אנושיים. סיפור נחמד. זהו, קשה לי לתת לו ציון גבוה יותר. כמו שאמרתי, אני לא אוהב את גמדי המחילות. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר.
בן הסנדלר מאת רוג'ר אי. מור: מור מפציץ שוב. כשהוא טוב, הוא ממש טוב, וזה סיפור טוב. קנדר שמאומץ על-ידי סנדלר בעיירה אנושית כותב מאמר לאסטינוס האם אנשים מקבלים את החורבן כרוע הכרחי או לא. המחקר יגרום לעיירה שלמה להתפוצץ מזעם ויעמיד בפני האנשים מראה מכוערת מאוד על האנושות. סיפור חזק, הסיפור הטוב ביותר באסופה הזאת, חוץ מהסיפור של נאק, ששניהם סיפורים חזקים מאוד. הסיפור שמראה בדיוק מהי האנושות מנקודת מבט קנדרית תמימה ששואלת שאלה פשוטה ומקבלת תשובה נורא נורא מורכבת. ציון 9 מתוך 10 בסולם צפריר.
המסע של רודפת-השמש מאת פול ב. תומפסון וטוניה קוק: הסיפור על נקודת האפס של החורבן, שבו אנחנו רואים ומרגישים אותו. דבר שמאוד חסר היה עד כה. הספינה רודפת-השמש מפליגה לאיסטר על מנת להביא בן נעלה עם צלחת מכושפת. החורבן מתרחש במהלך המסע והספינה נאלצת להתמודד עם עולם שמשתנה והשאלה כמה אנשים ניתן להציל. סיפור על הישרדות ודילמות אנושיות, אחד מהטובים של הצמד. ציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר.
הכוהן העליון מהאלקיון מאת דאגלס נילס: אני חושב שכתבתי פעם שדאגלס נילס מצא את עצמו יותר בממלכות מאשר ברומח הדרקון, למרות זאת, היו לו יציאות. בסיפור הזה, כתבן של אסטינוס (כרגיל אצל דאגלס) יוצא למצוא עדות לגבי כוהן שטוען כי הוא אמיתי. הכתבן ימצא את האמת הנוראית על הכוחות של הכוהן, ועל אימה שעתידה להתרחש בקרין כולה. סיפור לא רע של דאגלס, ובמיוחד הסוף שמרמז, כמובן, על מלחמת הרומח. אבל הסיפור לא כל-כך קשור לחורבן, אפילו מתרחש בשנים לפני המלחמה עצמה, אבל עדיין, סיפור לא רע. ציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר.
אביר אמיתי מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן: ההמשך ל"חוטי המשי" מהספר הקודם. כוהן מישקאל לשעבר ואבירה יוצאים לחפש בעולם את הסיבה לחורבן ומאמינים שהיא נמצאת בדיסקיות של מישאקל שאבדו בזק טרות'. במהלך החיפושים הם גם ינסו להבין האם באמת הנגיד סות' בגד באמונתו, אפילו שהם זוכרים אותו כאחד מאבירי האמת האחרונים. סיפור לא רע, יותר טוב מהקודם, אבל סוף מאולץ וגם די חלול בעלילה. ציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר.
זהו, אלו הסיפורים של האנתלוגייה הזאת, שמתחילה די חלש, מפציצה באמצע, וממשיכה במי מנוחות. הציון של הספר עצמו הוא 7.5 בסולם צפריר בממוצע שדי דומה לאנתלוגיה הקודמת ובכלל לספרי אנתלוגיות. הסיפורים ממוצעים פלוס, עם כמה טובים מאוד, כמה נוראים והרוב ממוצע, כמו שצריך להיות. מקווה למצוא כבר אנתלוגיה ברמה הכי גבוהה (אם קיים).
מסע בקרין 