תרבות הקרנבל לא חזקה בישראל, וטוב שכך. לעומת זאת, בארצות הברית, זוהי תרבות נפוצה מאוד. זוהי חבורה של נודדים, שעוברת ממקום למקום ומקימה את הקרנבל, מעין קרקס מקומי של אטרקציות. מגלגל ענק שהם מקימים ועד לביבר המעוותים שלהם, שהפך ידוע לשמצה. הם היו מביאים את האנשים המוזרים ביותר בעולם כדי שהאנשים הפשוטים יהיו מסוגלים לראות אותם. האישה המזוקנת, האיש החזק ביותר בעולם, האיש עם שני הראשים ועוד ועוד. מתברר שעוד הרבה לפני פניוייז של סטיבן קינג, אנחנו פחדנו מהקרקס, מהפחד שאחד המעוותים האלו יברחו. שהליצן המחייך הוא למעשה רוצח איום, שאיש הזאב יתנתק מהשלשלאות וירצח את האנשים בלילות. הקסם המוזר של התלהות מהחדש והמעוות ובאותה המידה גם הפחד ממנו. הפחד הזה מניע את הספר השישי של סדרת רייבנלופט, בה אנחנו מתוודעים לקרנבל שכזה.
הקרנבל בל'מוראי הוא מסורת עתיקת שנים, והתושבים של ל'מוראי אוהבים לבקר בו ולראות את המעוותים שבו. הם מאוד אוהבים לראות את מארי, הלהטוטנית העיוורת, מורקאסל הקוסם השרלטן, הרמוס הענק ובורגו הגמד בולע החרבות. על הקרנבל שולט אדון הבובות הנסתר, שדואג לרווחת אנשיו, אבל באחד הימים מתגלה גופה בקרנבל והיא שייכת לבורגו הגמד, אשר שופד למוות על-ידי אחת מחרבותיו. מארי הלהטוטנית העיוורת מנסה לגלות מי הרוצח או הרוצחת של בורגו ולשם כך משתפת פעולה עם מורקאסל והרמוס, אבל מתברר שכוחות גדולים מהם ימנעו מהם לגלות מי עשה את זה. ואפילו אם הם ימצאו את הרוצח, אמת נוראה הרבה יותר מסתתרת מאחורי הקרנבל, אשר יכולה להעמיד בסכנה לא רק את הקרנבל, אלא את העיר עצמה.
זה הספר האחרון שתורגם לעברית בהוצאת מיצוב והוא אקורד סיום מעולה. הסופר ג'יי. רוברט קינג, שלכלך בספר הקודם שלו, לב חצות, נותן הפעם את אחד הספרים הטובים שלו. רוברט, שבדרך כלל נחשב לסופר של העולם מג'יק, וכתב בו ספרים רבים, כתב גם ספר אחד בעולם של רומח הדרקון, וינאס סולאמנוס, ועשה עבודה לא רעה בכלל, לא המשיך לכתוב עוד ברייבנלופט או ברומח הדרקון וחבל שכך. באופן מעניין, הוויקיפדיה שלו, מלבד אנגלית, הוא רק בגרמנית ובמצרית. מבולבלים? גם אני.
בואו נדבר קצת על הספר. אחרי האכזבות של שני הספרים האחרונים והשלישייה הראשונה המעולה, רייבנלופט חוזרת להיות מעניינת ולהתעסק בדברים החשובים באמת. אימה איטית ומחלחלת. האימה הגותית האהובה ביותר היא לא הג'אמפ-סקייר ורעש חריקה שנועד להבהיל אותך, אלא אימה שמשהו לא תקין ומזדחל עד שמגלים את האמת. אני אוהב גם תעלומות רצח שמתחילות באופן ברור לעין ואז הופכות למשהו אחר לגמרי. צריך כישרון אמיתי כדי לעשות את זה בצורה טובה וג'יי שלנו עושה עבודה מעולה. הסוף "הרע" הרייבנלופטי מכה פה שוב, כמו כל הספרים של רייבנלופט ולא נראה אי פעם מישהו יצליח לגמור טוב בספרים האלו. זאת הבעיה, כי לפעמים אתה רוצה שאולי מישהו קצת יצליח משהו לשנות ברייבנלופט. אולי משהו קטן? אבל לא.
אני מעניק לספר את הציון 9 מתוך 10 בסולם צפריר, וזהו ספר חובה לכל אוהבי רייבנלופט וגם מי שרוצה ליהנות מספר אימה חביב שיטריד אתכם שעות רבות אחרי שתסיימו לקרוא אותו. מומלץ ביותר!
מסע בקרין 