הוורד והגולגולת – מדרגות הזמן 5 – האיחוד הגדול

כבר דיברתי על הקושי הגדול של כתיבת ספרים שאנחנו כבר יודעים מה הסוף שלהם. בספר הזה הבעיה קשה מאוד. אנחנו מקבלים כאן תעלומה שכביכול כבר נפתרה בספרי דרקוני העידן החדש, ולכן הלכתי לבדוק ואכן, ספרי דרקוני העידן החדש יצאו בין ספטמבר 1996 לפברואר 1998, בעוד שהספר הזה יצא במרץ 1999, כך שמתברר שזאת הייתה הכוונה המקורית. כפי שכבר כתבתי בנשמת הרוח, היה חשוב מאוד לקחת סופר שיידע לקחת נושא שכבר ידוע מראש על מנת להרחיב אותו ולהפוך אותו לקריא ומעניין. הנושא שלנו היום, מעניין מאוד, ובאופן כלשהו, גם משמש כהמשך לספר המורשת של פלד, כך שהוא ממשיך את סיפור אבירות טאקיזיס, והעומדת בראשה, מיריאל אברנה. אבל זהו גם סיפור של אבירות סולאמניה, ולמעשה, הסיפור מדבר על משהו שהסדרה הזאת והעידן החמישי בא להביא, לנתק אותנו מהסדרות הישנות של העידנים הקודמים, לגרום לנו לשכוח מעט מהגיבורים המבוגרים ולהביא לנו גיבורים חדשים.

המצב של שני מסדרי האבירות הוא גרוע. עברו עשר שנים מאז מלחמת הכאוס והדרקונים מתחילים להשתולל בקרין. מעבר לכך, אנחנו בתקופה שבה כל דרקון חשב שיש לו סיכוי להיות דרקון על, והתחיל טיהור הדרקונים שגרם למספר דרקונים להפוך לגדולים ולבעיתיים במיוחד. אחד מהם הוא פירותקרסוס, דרקון אדום שהטיל את אימתו על האי סנרקיסט ומושב האבירות של ראש האבירות גונתר אות' ויסטן. אות' ויסטן הוא אדם חכם ומבין שזמנו עומד להגיע, וגם כי השעה דורשת שינויים במידה. הוא עובד על השינויים האלו במשך עשרות שנים, מתאים אותם לעידן המודרני, אבל בעקבות מות אשתו ובנו, בריאותו ומצבו הנפשי של האביר הזקן מתרופפים עוד יותר. ונראה שהמעשה האחרון שלו הוא המסוכן ביותר. דרקונים כחולים נוחתים בטירת אות' ויסטן על מנת לסייע במאבק נגד פירותרקסוס יחד עם אבירי טאקיזיס, ואות' ויסטן מגלה לאבירים הנדהמים כי הוא חתם על עסקה עם מיריאל אברנה לאחד את שני מסדרי האבירות למסדר אחד גדול, אבירי סנקריסט, מסדר שיהיה מכוון לכבוד ולא לאחד האלים.

המהלך הזה הוא קיצוני במהותו, ועל אף שאבירי טאקיזיס נראים נלהבים לרעיון ומנסים להתיידד עם אבירי סולאמניה, כמה מהם לא מאמינים בהם. המצב מחמיר עוד יותר, כאשר במהלך מסע ציד, גונתר נרצח על-ידי דרגונים המסתתרים על האי ונראה שכמה מנסים להסתיר את המצב ולהגיד שהוא מת מסיבות טבעיות. המצב בין שני מסדרי האבירות הופך להיות מתוח יותר ויותר כאשר לא ידוע מי אויב ומי חבר, האם האבירים באמת מגיעים להצטרף למסדר אחד, או שמדובר בתרגיל נוסף שלהם. ומה בנוגע למידה החדשה, שנראה שגונתר עבד עליה בעשרות השנים האחרונות והיא נראית מבולבלת וחסרת פשר. האם זה מסמל את סוף אבירות סולאמניה?

וכאן הגענו לבעיה. אכן, בעיה דרמטית ביותר, אבל במהלך ספרי דרקוני העידן החדש, נתקלנו גם באבירי טאקיזיס וגם באבירי סולאמניה, ולא נתקלנו באף אחד מאביר סנקריסט, מה שקצת מרמז שהאיחוד הזה לא מי יודע מה הצליח. האם יש לספר הזה טעם אפילו כשאנחנו די יודעים את זה. האמת שכן. הספר מציג את אבירות סולאמניה הצעירה ואת הראשים החדשים שלה, שזה כבר מעניין וגם דמויות מוכרות חוזרות, כמו קריסניה, שעדיין חיה ובועטת. מערכת היחסים בין שני המסדרים טובה מאוד ואנחנו ממשיכים לנחש עד הרגע האחרון מה התוכנית הגדולה. למרות כל זאת, עדיין יש מספר בעיות. מעבר לעובדה שאנחנו כבר יודעים מה הסוף, אין כמעט טיפול בנושא של פירותרקסוס, ואין קרבות עם דרקונים. והדבר המעצבן ביותר הספר הזה הוא ההתמקדות הארוכה וחסרת התוכלת בגמדי מחילות. מעבר לכל הגזעים בקרין, זה הגזע שאני הכי שונא, והספר הזה מראה בדיוק למה. זהו גזע אנוכי, חסר כל מצפון ושכל, שצריך להשוות אותו יותר לאסון טבע. קנדרים אולי מעצבנים, אבל הם נחמדים ולא מנסים לפגוע, אבל אפשר להבין מדוע תושבי קרין מתייחסים לגמדי מחילות כמו עכברושים, זה לא רחוק מהמציאות. אחת מעלילות המשנה היא העובדה שגונתר אות' ויסטן מאמץ גמד מחילות שיש לו קצת שכל יותר מלשאר והיה עד לרצח שלו ולכן הוא נמלט ממקום למקום. ההתמקדות בו עייפה אותי מאוד, במיוחד כשרואים אותו ושאר החברים שלו מחריבים את חייהם כל האנשים שנתקלים בהם.

אני מעניק לספר את הציון 7.5 מתוך 10 בסולם צפריר. זהו ספר לא רע, והתעלומה בו טובה, אבל יותר מדי גמדי מחילות, ופחות מדי הפתעה. אבל הסופר ג'ף קרוק עושה עבודה טובה ואני מצפה לקרוא את שאר הספרים שלו. הספר הבא שנגיע אליו מציג דמויות מוכרות ישנות אהובות וכמה חדשות ממשפחת מאז'ר המסועפת.