הרעיון המרכזי הוא טוב. ממש טוב. לעשות אירועים משני עולמות ולצרף לכל אחד מהם אנתלוגיה עם הסופרים המרכזיים שירחיבו את הסיפור. כמו כן, מוציאים את אוסף הסיפורים בין הספר השני לשלישי, בדיוק לפני הקליימקס הגדול, כדי להגביר מכירות. דוגרי רעיון ממש טוב. האנתלוגיות של הממלכות נמכרו היטב והם ידעו לשווק אותן טוב לפי נוסעים. היה ניסיון לעשות דבר כזה פעם, כאשר יצא אוספי סיפורים על תת האפלה יחד עם הספרים של קנינגהאם בנוגע לליריאל באנר וגם על העולם העתיק של הממלכות, אבל להכניס את האוסף לפני הספר השלישי, החלטה גאונית. כמה גאונית? זה יהפוך להיות הסטנדרט של הממלכות כמעט עד לסוף. כך יהיה גם במלחמת הצללים, בדרקונים המטורפים, עם בית האלפים ועוד ועוד. לפעמים זה היה כה מוצלח עד שעשו אפילו שני אוספי סיפורים. אבל צריך לזכור דבר אחד חשוב. אוסף סיפורים הוא מוצלח כאשר הוא מביא נקודות מבט שונות ומעניינות על מאורעות שאנחנו מכירים. החידוש המרענן באנתלוגיה הוא שיש לנו תאריכים של הסיפורים, כך שאנחנו יודעים מתי כל סיפור מתרחש לפי רצף הזמן וגם חלק מהם ממשיכים יותר לעתיד, מה שמרמז לנו קלות על העתיד של הסדרה. להלן פירוט הסיפורים.
בחירות קשות מאת לין אבי: לין אבי היא סופרת שמוכרת יותר בעבודה שלה בשמש השחורה ופחות בממלכות. היא לא כתבה מעולם בממלכות הנשכחות. בסיפור הזה, אנחנו מתוודעים למאלנטי שנשלח לחדור לכפר של אלפי ים וכאשר הכפר מושמד הוא הופך להיות בעל כורחו המנהיג של הכפר. לאחר עשרות שנים, כאשר באה הקריאה למתקפה על מי מצולות, הוא צריך להחליט היכן הנאמנות שלו. סיפור מעניין שהיה יכול להיות עוד יותר אילו גם הייתה לו פואנטה ולא סתם סיפור ההקרבה הסטנדרטי. ציון 5 מתוך 10 בסולם צפריר
אש היא אש מאת איליין קנינגהאם: אתם יודעים כמה אני אוהב את איליין קנינגהאם ופה היא עונה על השאלה החשובה ביותר. היכן היה קלבן ארונסון במהלך המתקפה על מי מצולות. אנחנו מקבלים את התשובה מנקודת מבטו של מתלמד צעיר של קלבן שיש לו כישרון בקסמי אש, אבל הוא די עצלן. כאשר מתחיל הקרב, הוא לומד על בשרו מדוע הסאהואגין מפחדים מאש ומדוע כולם צריכים לפחד מהם. סיפור קצר אבל לא הכי חזק של קנינהאם, אפילו מעט מטופש. ציון 5 מתוך 10 בסולם צפריר
שליח אל סרוס מאת פיטר ארצ'ר: פיטר ארצ'ר הוא מנהל הספרים בוויזארדס והוא תורם מעט סיפורים פה ושם. הוא כתב גם את הסיפור של הדרקון הלבן הגדול בממלכות הנשכחות והוא שמח להגיד שהוא אכן צאצא של הלמן מלוויל. בסיפור הזה, הטריטונים בים החרבות מבינים שהאיום עומד להגיע גם אל סרוס, ים הכוכבים הנופלים, והם שולחים את אחד מבני מינם לעבור את היבשת, אבל מה יעשה יצור שאינו מסוגל לחיות מחוץ למים? סיפור שמתחיל מעניין אבל נופל לתהומות השטות. ציון 4.5 מתוך 10 בסולם צפריר
המקום שבו השומרים הולכים לנחור מאת אד גרינווד: תראו, יש מה להגיד על כך שאחד הסיפורים היחידים שעוד ניתן לקרוא הוא של אד גרינווד. הפתעה הפתעה. בסיפור שלנו, שולית קוסמים צעיר נאלץ להתמודד עם איום הסאהואגין באחד האיים, על אף שהוא מעדיף לעסוק בתעלולים על חבריו. בעוד שלסיפור יש את המאפיינים המרגיזים של גרינווד, נראה שכשהוא כותב בקצרה ולא מתעסק בשטויות, הוא כותב אפילו נחמד. ציון 6 מתוך 10 בסולם צפריר
מטרה אבודה מאת ריצ'רד ליי ביירס: ריצ'רד יהפוך להיות אחד הסופרים הפוריים ביותר של הממלכות, אבל פה אנחנו רואים אותו עוד בתחילת דרכו. מיליציה של אנשי הכפר מקבלים מפקד חדש שמנסה להתמודד עם האיום מהים. המתח בין האנשים ובין המפקד וחוסר היכולת שלו לפקד עליהם גורם לכך שהמלחמה בין יצורי הים היא האיום הקטן ביותר שלהם. אני אוהב את ליי ביירס, אבל פה הוא מעייף, הסיפור קטן מאוד בקנה המידה שלו וגם מסתיים בצורה לא מעוררת עניין. ציון 5.5 מתוך 10 בסולם צפריר
מחושל באש מאת קלייטון אמרי: קלייטון אמרי כתב את הספרים על העולם העתיק ופה הוא מספר על חבורת שודדי ים שנתקלת ביצורים ונאלצת לשתף פעולה עם ספינת שיטור על מנת להציל את עצמם. את הסיפור הזה כבר קראנו באלף תצורות שונות, כולל גם בספר הזה. למעשה, הסיפור שעמם אותי לגמרי. ציון 5 מתוך 10 בסולם צפריר
הוא אשר שוחה עם סקולה מאת מל אודום: אולי הסיבה היחידה שיש צורך באנתלוגיה הזאת. נראה שזהו פרק שנתלש מסוף הספר הקודם והוכנס לכאן כדי שיהיה למעשה המשך של העלילה. הצבא של איאחובאס יוצא להילחם נגד המחסום של הסאהואגין בים סרוס. במידה והסאהואגין יפילו אותו, לא יהיה ניתן לעצור אותם מלפלוש אל מית' נאנטר, העיר האגדית בקרקעית הים. סיפור שממשיך את עלילת הספרים עצמה וכתוב לא רע, כמו הספר עצמו. ציון 6.5 מתוך 10 בסולם צפריר
שונית הבדולח מאת טרוי דנינג: טרוי דנינג מראה שעדיין כוחו במותניו ומביא את הסיפור הטוב ביותר של האנתלוגיה. ענק שמתגורר בתוך שוניות מיוחדת מסתבך בעל כורחו בין שני כוחות שנלחמים זה מול זה. באיזה צד יכול אדם לבחור אם הוא לא תומך באף אחד מהצדדים? דנינג נותן סיפור קצר עם מוסר השכל ונראה שהוא מבין את המלאכה. ציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר
כוח הסיור מאת לארי הובס: זה הסיפור היחידי שכתב לארי הובס, וזה לא מפתיע. כוח סיור מקבל אליו צעיר שהוא בנו של אציל, שזוכה לטיפול לא הולם של שאר האנשים. מפקד שיכור וזקן שמכיר את אביו לוקח אותו תחת חסותו. זה כמעט אותו סיפור כמו כל הסיפורים שקראתי, ולא מעניין כמותם. ציון 5 מתוך 10 בסולם צפריר
הכוכב של טת'יר מאת תומס מ. ריד: תומס מ. ריד גם יהפוך להיות אחד הסופרים המעניינים של הממלכות הנשכחות, אבל פה הוא מראה שהוא עדיין חובבן. הספינה הכוכב של טת'יר, היהלום בכתר בצבא של טת'יר, נשדדת על-ידי יצורי הים וספינה קטנה יותר יוצאת בעקבותיה על מנת להשיג אותה בחזרה וגם לנצח את יצורי הים. סיפור חסר השראה לחלוטין, שהוא פשוט הרפתקה קטנה ולא מוצלחת. ציון 4.5 מתוך 10 בסולם צפריר.
הלהב של פרסנה מאת סטיבן א. שנד: סטיבן שנד הוא יוצר חשוב בתחום של הממלכות הנשכחות וכתב ספרי חוקים רבים וכאן הוא יוצא לחקור את הטריטונים. הטריטונים נלחמים כנגד צבאות הים. טריטון צעיר מגלה כי יצורי הים מנסים להשיג חרב עתיקה ונלחם איתם עליה, אבל הוא מבין שהחרב מתחילה להשתלט עליו וכנראה על חייו. סיפור רגיל, מנסה להיות הגותי אבל בסופו של דבר סתמי. ציון 5 מתוך 10 בסולם צפריר.
והגאות האפלה עולה מאת קית' פרנסיס סטרום: עוד יוצר שכתב עוד כמה סיפורים קצרים ועשה יותר עבודה מאחורי הקלעים. הפעם מלח צעיר שאוהב את הים מנסה, נופל קורבן לשירתה של אלפית ים ויוצא לחסל מפלצת ים כנגד כל הסיכויים. כבר קראנו את הסיפור הזה, אבל פה הפרוזה הייתה קצת יותר טובה. הטראגיות של הסיפור רק פוגמת בו וגורמת לחוסר אמונה. ציון 5.5 מתוך 10 בסולם צפריר.
אלו הסיפורים ומה אגיד, אני חושב שהבעיה המרכזית היא אצל עורך הספרים פיליפ את'נס. צריך לזכור, יש לי המון הערכה כלפי פיליפ וכלפי העשייה שלו. הוא היה העורך המרכזי של TSR לאחר העזיבה של ג'יי רוברט קינג ב-1995, ונשאר גם עם המעבר לוויזארדס, אבל תפקידו של העורך הוא לוודא שיש מספיק מהכול. הוא אכן אסף סופרים טובים ומבטיחים, אבל רוב הסיפורים מספרים את אותו הסיפור. יש מלחמה נגד יצורי הים, מישהו יוצא להילחם ואז הוא שורד/מת. אין משהו מעבר לזה. העורך צריך לקבל מראש את הסיפורים ולהבין שצריך להיות נראטיב על, במיוחד בעולם כזה. למרות זאת, יכול להיות שהבקשה הייתה יותר סיפורי אקשן ימי, פיראטים ולוחמים נגד מפלצות ים, ואז זה הגיוני, אבל כמה אפשר לקרוא שוב ושוב את אותו הדבר.
אני מעניק לאנתלוגיה את הציון 5 מתוך 10 בסולם צפריר. אפשר היה להוריד את הפרק של מל אודום, להעביר אותו לסוף השני ולוותר על האוסף הזה. אוסף שמיועד למי שאוהב הרפתקאות ימיות ולא מחפש משהו מעבר לזה. אני כבר הגעתי לתקופה שאני מחפש משהו מעבר, אז כנראה זה לא בשבילי.
מסע בקרין 