אחד המאורעות המשמעותיים ביותר של מלחמת הנשמות היה ההרס של שתי ממלכות האלפים: סילבנסטי וקואלינסטי. בעוד שסילבנסטי "רק" נכבשה על-ידי המינוטאורים, נושא שראינו בפרוטרוט בטירלוגיית מלחמות המינוטאורים, קואלינסטי הושמדה לחלוטין על-ידי ההתרסקות של בריל על העיר וקבירתה בתוך אגם, שנקרא אגם המוות. את האגם הזה ביקרנו כבר בספרים קודמים, ובמיוחד באגם המוות, שמתאר גם את סוף הסאגה של דהאמון. כתוצאה מכך, ממלכות האלפים יוצאות לגלות בראשותו של גילתאס, בנם של תניס ולאורנה, וקריאנסראי, הלביאה, מנהיגת צבא האלפים ואהובתו. מאז שקראתי את מלחמת הנשמות, רציתי לדעת מה קורה עם האלפים, מכיוון שזה אחד הקווים המעניינים ביותר של רומח הדרקון. הכיף הגדול ביותר היה לשמוע שאת הסדרה כותבים פול ב. תומפסון וטוניה קרטר, שהתחילו לכתוב את הסדרה הראשונה על ממלכות האלפים, עוד בשנת 1991, ועכשיו מגיעים לסגור אותה בשנת 2005, כמעט 15 שנים לאחר מכן. כמו כן, הסדרה הזאת סוגרת את כל הקצוות של כל הסדרות שתומפסון וקרטר כתבו אי פעם ונראה כי היא סוגרת את הארק של האלפים, שהוא אולי המשובח ביותר בכל רומח הדרקון.
כבר מהספר הראשון של תומפסון וקרטר, הבכור, היה ניתן לראות את הקסם של האלפים, והמשכנו ללכת עם תומפסון וקרטר הלאה, דרך הפיצול של סילבנסטי במלחמת טבח השארים ועד להתעצמות קואלינסטי. במהלך אותה התקופה, תומפסון וקרטר המשיכו לפזר רמזים על העלילה הענקית הגדולה שלהם בכל הספרים ונראה שבספר הזה הם הולכים להביא את הכול לכדי סיום אחד גדול, כולל סדרת הברברים והספרים הבודדים על מלך היער ואמצע שום מקום. הסדרה עד כדי כך שאפתנית.
אנחנו מצטרפים אל האלפים חמש שנים לאחר מלחמת הנשמות. באופן אירוני, החלום לאחד את סילבנסטי ואת קואלינסטי התגשם, אבל בצורה שאיש לא ציפה. לאחר צעדה ארוכה, שגבתה קורבנות רבים מהאלפים, הם התיישבו בארץ כור, באמצע המדבר, מול העיר כורי-כור. השליט של העיר, סאהים-חאן, דורש מהאלפים 1,000 מטבעות פלדה על כל יום של שהות בעיר האוהלים מול עירו והאפשרות לסחור בעיר, ומתעשר לאיטו מצרותיהם. גילתאס מבין שאי אפשר להמשיך באופן הזה וכי חייבים למצוא מולדת לאלפים. קריאנסראי תוקפת שוב ושוב את סילבנסטי על מנת לגרש משם את המינוטאורים, אבל כל כוח שנשלח לשם אינו חוזר ובפעם האחרונה קריאן כמעט נהרגת בעצמה. גילתאס מבין כי חייבים לשנות מסלול והפעם לחפש מולדת חדשה עבור האלפים. המטרה שהוא שם לעצמו: עמק החולות הכחולים בקצה ארץ כור, הנקרא גם אינאת'-ווקנטי. המקום הזה הוא אגדי, והרבה אומרים שהוא כלל אינו קיים, אבל גילתאס מוצא מפה עתיקה שיכולה להוביל אותם למולדת חדשה והוא שולח את קריאן לשם. באותו הזמן, כוחות שבטי כור יוצאים נגד האלפים במטרה להכחיד אותם פעם אחת ולתמיד. מעבר לכך, כוחות עתיקים משחר ההיסטוריה בוחשים מאחורי הקלעים במלחמה סודית שנמשכת מזה אלפי שנים בין ממלכות האלפים.
כפי שאמרתי, זהו ספר אפי, ולא קצר במיוחד, למרות זאת, הוא נקרא ממש מהר. תומפסון וקרטר עושים את מה שהם עושים הכי טוב וזה לכתוב על אלפים. מרגישים כבר מההתחלה כי מדובר בסדרה שעומדת לסיים את סאגת האלפים האדירה ואולי סוף כל סוף נקבל תשובות לשאלות שהועלו לפני זמן רב. מעבר לצרה הנוכחית של גילתאס וממלכות האלפים, אנחנו חוזרים לאותה מריבה קדומה בין באליף לבין ודודסיקה ויש שימוש רב במיתולוגיה של קרין. יש המון כבוד לספרים שנכתבו בעבר, כולל הספרים המלך הבובה והלביאה, שאפילו לא נכתבו על-ידם, אבל תורמים להרגשת הסאגה האדירה של האלפים ברומח הדרקון.
אני מעניק את הציון 9 מתוך 10 בסולם צפריר לספר הזה, ללא ספק אחד מהטובים שקראתי לאחרונה וממש גורם לי להתרגש מספר של רומח הדרקון, מה שהרבה זמן לא קרה. חייב להגיד שבעקבות הסדרות האחרונות היה מעין עייפות כבר של סיום קורס, אבל פתאום מגיע ספר שמעיר אותך ומראה לך שאפשר לחדש ברומח הדרקון ואפשר לבנות סאגה נהדרת.
מסע בקרין 