לטרילוגייה יש מבנה ברור מאוד. הספר הראשון מציג את העולם ונותן קונפליקט מרכזי אחד. בסוף הספר מתגלה כי הקונפליקט שמסתיים בהצלחת הגיבורים הוא למעשה חלק מקונפליקט הרבה יותר גדול. הספר השני הוא הרחבה של העלילה ובו אנחנו מגלים את הפרטים על הקונפליקט המרכזי. הדמויות מתמודדות נגד אחד האויבים הראשיים ומנצחים (או שלא) ומתכוננים לקראת הקרב הסופי. הספר השלישי הוא הקרב הסופי והגדול שבו החבורה מנצחת (או שלא). די פשוט. דרקונים של דמדומי הסתיו עשה את זה מעולה, "מלחמת הכוכבים" ועוד הרבה מאוד ספרים וסרטים. אבל מה בנוגע לסלבטורה? הוא חייב להיות שונה.
אם תשימו לב, סלבטורה מחליט לקחת את הנושא הזה, אבל הקונפליקט עצמו הוא לא קונפליקט פיזי, אלא קונפליקט רגשי או מחשבתי. בטרילוגיית האלף האפל, הקונפליקט הוא לא המלחמה נגד האלפים האפלים, הם הצבא, ואילו הקונפליקט המרכזי הוא כיצד אדם בעל כבוד יכול לחיות בעולם ללא כבוד. בספר הראשון, אנחנו חושבים כי האלפים האפלים הם הסיבה לחוסר הכבוד, אבל בשני, כאשר אנחנו מקבלים הרחבה על תת-האפלה, אנחנו מגלים כי כל העולם התת-קרקעי הוא אפל ונוראי, וכי הדרך היחידה לחיות במקום כזה, הוא מעל לפני הקרקע. גם שם, דריזט לא חווה הצלחה רבה, אבל הוא מבין שבכל מקום שהוא יחיה בכבוד, יהיה לו כבוד, וזאת התימה וההצלחה הגדולה של הסדרה. התימה של חמישיית הכוהנים היא של אמונה. בספר הראשון אכן נתקלנו בכך שקאדרלי מבין שהאמונה היא דבר עמוק יותר מאשר רק להגיד שאתה כוהן ולהתמודד עם אל אפל. אבל אז משהו השתבש. הסדרה בנויה כמו טרילוגייה, אבל הספר השני דורך במקום ולא מתקדם ונראה שלמעשה הספר הראשון והשני הם ספר אחד עם קונפליקטים זהים. אז הגיע הספר השלישי והוא היה כמו הספר השני של הטרילוגייה, כמעט מושלם של סלבטורה, עם הרחבה של העולם, אויבים חדשים והכנה לקראת הקרב האחרון, והנה הוא מגיע… אבל אנחנו רק בספר הרביעי. מה קורה כאן, בוב?
החבורה של קאדרלי ודניקה יוצאים בכל הכוח יחד עם הכוחות המשולבים של האלפים של שילמיסטרה ותושבי קאראדון כנגד מצודת טריניטי, בניסיון לחסל את האיום שמרחף מעליהם. במהלך המסע, קאדרלי וחבריו יצטרכו לאמץ את האמונות שלהם, להבין את הכוחות שלהם ולראות מה כל אחד מהם מוכן להקריב למען האמונה. אבל מצודת טריניטי לא תשתוק ותשלח את כל האויבים שלה כנגד הצבא המשותף, לקרב אחד גדול ונורא של כשפים, רוחות רפאים, אמונות מתנגשות וגם דרקונית אדומה אחת.
זוכרים את המטוטלת של סלבטורה, אז פה היא עובדת שוב. בעוד שהספר היה צריך להיות מגניב עם קרבות, הוא די משעמם. הקרבות צפויים, ויש המון הרגשה של דאוס אקס מאכינה שנגרמת מכך שהדמויות לא יודעות מה לעשות, אז האלים ממש אומרים להם מה נתיב הפעולה שלהם. הלחשים של הדמויות בדרגות האלו הם ממש חזקים, וכתוצאה מכך, קאדרלי מסוגל להטיל לחש של שינוי נטייה על דרקונית אדומה. כן, שמעתם, שינוי נטייה. האם יכול להיות יותר השתלטות של מו"ד על הספרות? לא התחברתי לספר הזה, ולפי דעתי, הוא אחד הספרים החלשים של סלבטורה.
אני הענקתי לספר את הציון 6 מתוך 10 בסולם צפריר, וזה מאכזב מאוד, כי הטרילוגייה הזאת ממש לא יציבה. בעוד שהראשון והשלישי לא רעים בכלל ואפילו טובים, השני והרביעי ממש נוראים. זה נראה כאילו מחליפים סופר כל ספר. ומה עוד? העלילה הסתיימה. זהו. כאילו, יש עוד ספר והכול, אז איך זה אפשרי? לסלבטורה פתרונים.
מסע בקרין 