ישנם ספרים שיש להם הרבה מאוד עלילה, עלילה שנמשכת מספר חודשים ומתארת מלחמות ארוכות, מאורעות חשובים, אבל הסופר לא הכי יודע במה להתרכז. האיום מהים הוא סדרה שכזאת. הסדרה מתמקדת בשני הספרים הראשונים בשתי דמויות מרכזיות, ג'רק ולאקויאל, שכל אחד מהם נמצא בצד השני של המאבק. באמצע מופיעות עוד כל מיני דמויות כאלו ואחרות, אבל אנחנו רואים למעשה מסלול התנגשות בין שני כוחות ועל זה פועל המתח המרכזי, מה יקרה כאשר שתי הדמויות ייפגשו? סדרות שבנויות על דברים כאלו, עובדות יפה מאוד, הבעיה היא שעושים את זה בשלושים העמודים האחרונים.
בספר השלישי, אנחנו ממשיכים את מסעו של ג'רק בים הכוכבים הנופלים, ובו הוא ממשיך לחפש את גורלו, בזמן שאיאחובס ולאקויאל ממשיכים במסע שלהם לאחד את הסאהואגין. איאחובס מארגן לו ברית עם גזעי ים מרושעים והגזעים הטובים מנסים לאגד את עצמם, בזמן שהם יודעים שאיאחובס למעשה מעוניין רק באוצר שמסתתר במית' נאנטר, עיר המסתורין של האלפים שנזנחה לפני מאות שנים.
כיאות לספר שלישי ואחרון, זהו ספר שבו העניינים נפתרים, אבל מל אודום מותח אותנו יותר מדי זמן. אנחנו מודעים כבר מהספר הראשון שג'רק הוא הנבחר וגם שיש לו גורל חשוב, אבל עד כמעט סוף הספר, דוחים את ההסברים שוב ושוב בתואנות ממש אומללות. כשאנחנו כבר מגלים מה הטוויסט, הוא בכלל לא טוויסט והיה אפשר לגלות את זה הרבה יותר מוקדם. הקרב האחרון בין איאחובס ובין ג'רק היה צריך להיות משהו אפי וגדול, אבל הוא מסתיים בפרק אחד, וגם הוא לא מסתיים בצורה ריאליסטית. למרות כל זאת, הספר עדיין כתוב טוב, ומלבד הדברים המעצבנים האלו, הוא מציג דמויות מעניינות ועלילה מותחת. עדיין, כספר שמציג מאורע שמשפיע על כל העולם, הוא לא הכי עושה את העבודה שלו.
אני מעניק לספר את הציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר ולסדרה עצמה 7 מתוך 10 בסולם צפריר. זוהי סדרה שיכולה לעשות הרבה יותר, והיא מקיימת במספר מובנים, ומחטיאה במובנים אחרים. אני יכול לקבל שוויזארדס רק התחילו להיכנס לעסק והם מחפשים את עצמם. זהו מהלך שאפתני, אבל עדיין בוסרי.
מסע בקרין 