"וואו, אני צמא".
"ברור שאתה צמא, חצית את המדבר הגדול והגעת לצד השני שלו".
"כן, אז איך קוראים לעיר הגדולה הזאת".
"אה, זאת מי-מצולות, העיר הגדולה ביותר שפארון. אחד התלמידים שלי, קלבן ארונסון מתגורר שם ועוד כמה טיפוסים מעניינים".
"אז יש שם הרפתקאות?"
אלמינסטר מחייך מתחת לשפם שלו
.
בטח שיש שם הרפתקאות. מי-מצולות נועדה להרפתקאות מסמרות שיער והרבה מהספרים של הממלכות הנשכחות מתרחשים במי-מצולות, יש אפילו שני ספרים עם השם של העיר וסדרה עם השם שלה, מספיק? אז בספר השני של ההרפרים, אנחנו הולכים להתמקד ב… מי-מצולות, כמובן, אבל לא רק.
"ים החרבה" לא הייתה הצלחה גדולה. המכירות שלו היו טובות, אבל לא הייתה דרך לעצור את הסדרה. הקברניטים של TSR כבר החליטו לכתוב חמישה ספרים בסדרה והם הוציאו אותם בקצב של אחד לשלושה חודשים. הספר השני כבר עמד לצאת, והוא יעשה לסדרת ההרפרים מה שאף ספר לא היה יכול לעשות. הספר הזה, כמובן, היה "צלל-אלף". את הספר כתבה איליין קנינגהאם, שתהפוך להיות סופרת מצליחה מאוד בעקבות הספר הזה. הספר הזה נחשב לכמה אנשים לספר שבאמת מתחיל את סדרת ההרפרים והוא מציג דמויות בלתי נשכחות, החל מהגיבורים, הרעים ומה שבאמצע.
אריליין להב-סהר היא חצי אלפית יפהפיה, בתה של נסיכת אברמיט המנוחה. אריליין לומדת אצל ההרפרים במובלעת אברסקה, אחד המעוזות האחרונים של האלפים הכסופים. אריליין ירשה מאימה את להב הסהר שלה, אשר לה כוחות קסומים והיא משתמשת בה כדי לגלות מי רוצח הרפרים. אליה מצטרף הגנדרן דאנילו ת'אן, עלם חמודות, קצת דביל, אשר בעל לב טוב, שמתאהב באריליין ומנסה לעזור לה. בסתר, דאנילו הוא הרפר, מכשף ואחיינו של קלבן ארונסון, שעוקב מקרוב אחרי אריליין מהמחשבה שהיא דווקא הרוצחת. במהלך החיפוש אחר הרוצח, מופיע גם אליית' קרולנובר, הדאלאמר של הממלכות הנשכחות, אלף כסוף מרושע, נבל מקסים ורוצח אכזרי, שלב הזהב שלו קבור עמוק בתוך כעס.
בעברית, הספר יצא פעמיים. פעם ראשונה בהוצאת מיצוב ולאחר מכן בהוצאה ועריכה מחודשת בהוצאת אופוס, כך שניתן לקרוא אותו עד היום ולא לכתת רגליים לחנות היד השנייה הקרובה ביותר.
לפני זמן לא רב, איליין קנינגהאם יצרה קשר עם הקוראים שלה בפייסבוק והיא כעסה על כך שהסופרים והעורכים לא היו מתואמים ולכן הספרים לא התאימו אחד לשני ולמודולים. איליין אמרה שכאשר היא כתבה על כך שאליית' קופץ בין גגות בניינים באחד הרחובות במי-מצולות, היא הלכה אל אחד העורכים, ששאל אותה באיזה רחוב מדובר, ואז הם מדדו בסרגל את הסנטימטרים מבית לבית ואז את הסטטיסטיקה של אליית' וכאשר הם ראו שיש אפשרות, היא השאירה את זה בספר. לדעתי, פשוט מדהים.
לסיכום, ספר מצוין, מצחיק ומלהיב, אחד מהספרים היחידים שקראתי מספר פעמים והוא תמיד מעביר לי תחושה נעימה בגוף. ספר נהדר, כמו שכל ספרי הממלכות היו צריכים להיות כתובים. כיף טהור. הציון הוא 10 מתוך 10 בסולם צפריר. כן, גם אני נותן חמישה כוכבים. רק אל תחשבו שיהיו הרבה כאלו, כן?
בפעם הבאה, אנחנו נלך מזרחה, נחתוך קרוב מאוד אל הגבול ואל דמויות אפלות ואדומות.
מסע בקרין 