שנת הוצאה: 1988
שנת הספר: 1357 (שנת אפס – מהדורה 1)
לכל אחד יש את הספר הראשון שהוא קרא בסדרה כלשהי, ואני חושב שזה מאפיין את האופן שבו הוא מתייחס לסדרה עצמה. לא תמיד אנחנו מתחילים בספר הראשון. בסדרות ארוכות כמו רומח הדרקון והממלכות הנשכחות, ישנם סיפורים של אנשים שהתחילו לקרוא בנקודות שונות ומשונות וההתחברות שלהם שונה לסדרה כולה. למזלי, אני התחלתי את רומח הדרקון בספר הראשון (דרקונים של דמדומי הסתיו) ולכן התפיסה שלי הייתה יותר כרונולוגית, יותר שמה דגש על הסדר של המאורעות, מה שלא קרה בממלכות הנשכחות. את מונשיי פספסתי והספר הראשון שקראתי היה הספר הזה, ולמה? בגלל שאהבתי את משחק המחשב? מבולבלים? בתקווה הפוסט הזה יעשה לכם קצת סדר.
בעוד שהממלכות נהנים קצת מהספרים של ניילס וסלבטורה (שנחשבו לשוליים ורק נכתבו כדי שאפשר יהיה להוציא את הספרים יחד עם קופסת המשחק), היוצרים של העולם אד גרינווד וג׳ף גראב התיישבו לכתוב את הספרים שיהיו למעשה נקודת הכניסה לעולם של הממלכות. הספרים יהיו בדידים, כדי להכניס את האנשים לעולם המשחק. בעוד שאד גרינווד נכנס עם כל הכוח למיתולוגיה של העולם ולא מרחם על הקורא המסכן, ג׳ף גראב, שיש לו ניסיון או שניים בכתיבה, החליט לקחת סיפור הרפתקאות סולידי יותר, שגם מעין חבורת מו״ד שיוצאת להרפתקה, אבל שינה קצת מהחוקים, התאים יותר לספר מאשר להרפתקה ומיקם אותה באיזור ארצות הלב, כמו גרינווד, ועם חלק מהדמויות המוכרות, אבל… איך להגיד את זה, עשה את זה טוב.
אליאס מתעוררת בממלכת קורמיר מבלי שהיא זוכרת איך היא הגיעה לשם. לאחר זמן קצר היא מגלה כמה דברים. הראשון, יש לה יצור דמוי דינוזאור אילם שמסוגל לתקשר באמצעות ריחות שעוקב אחריה, השני, יש לה קעקועים כחולים על היד. הדבר השלישי, מישהו רוצה להשתמש בה כדי לרצוח את המלך אזון הרביעי, ואין לה כל שליטה להתנגד לזה. אליאס יוצאת יחד עם חברים שהיא פוגשת בדרך על מנת לגלות מה המשמעות של כבלי התכלת המקועקעים על זרועה ומגלה שמדובר בקונספירציה עמוקה הנעוצה בשורשים העתיקים של הממלכות ובאל עתיק שרוצה לחזור חזרה אל הממלכות.
אין מה להגיד, זהו אחד הספרים הנהדרים ביותר שנכתבו בממלכות ואיזה כיף שהוא גם היה הספר הראשון שלי, כי לכן יש לי פינה חמה בלב לספרים האלו. אני רק חושב מה היה קורה אילו הספר הראשון היה לחש-אש, רחמנא ליצלן. ג׳ף גראב הוא סופר בחסד, ואשתו קייט נובאק, מסייעת לו בכתיבה ובעלילה, והם צוות מצויין. הספר התקבל בצורה כה אוהדת עד כי הפכו אותו למודול משחק של הרפתקה שהוא מעין המשך לספר הזה ובו אחת הדמויות מגלה את הקעקועים עליה והחבורה צריכה לחסל את האחראים. כמו כן, חברת אס. אס. איי. שהיה לה את הזיכיון למשחקי מבוכים ודרקונים למחשב פיתחה משחק שנקרא ״קללת כבלי התכלת״ (כמו השם של ההרפתקה) והוא הצליח מאוד והוליד אחריו סדרה שלמה של משחקי מבוכים ודרקונים בממלכות הנשכחות וברומח הדרקון (שדרך אגב, ניתן לשחק אותם גם היום בגלל אמולטורים של חברת גוג). הספר גם הצליח מאוד שג׳ף גראב התבקש מיד לכתוב ספרי המשך כדי לסגור טרילוגייה, גם אד גרינווד בסופו של דבר חזר לכתוב על שאנדריל, אבל אני עדיין מנסה להתעלם מזה.
הספר מקבל אצלי את הציון 9 מתוך 10 בסולם צפריר, ספר חובה לכל קוראי הממלכות, שמציג את העולם המרכזי בכל הדרו, שמראה איך כותבים ספר של ממלכות נשכחות וחוויה לכל מי שקורא אותו. היום הוא אולי קשה להשגה, אבל מי שיצליח, יהנה ממנו מאוד.
מסע בקרין 