הפושטים מים הדם – מלחמת הכאוס 5 – המינוטאורים במלחמה

אנחנו מגיעים לספר הלפני אחרון של מלחמת הכאוס ושל המסע השני בכלל. כמו בספרים הקודמים, הפעם אנחנו עוסקים בגזע אחר בעולם רומח הדרקון, המינוטאורים. ומי יכתוב את הספר הזה, אם לא האדם המזוהה עם מינוטאורים יותר מכל בעולם רומח הדרקון, ריצ'ארד נאק. ועכשיו סיפור קטן עליו. ריצ'ארד נאק הוא אדם נחמד מאוד, וגם התכתבתי אתו מספר פעמים, והוא היה רוצה מאוד שיכירו אותו מחוץ לרומח הדרקון, מכיוון שהוא כתב גם סדרות אחרות. ריצ'ארד התחיל את המסע שלו ברומח הדרקון בכתיבת הסיפור "ילדים סוררים" באנתלוגיה "הקסם של קרין", וזה היה אחד הסיפורים הקצרים הטובים והמרגשים ביותר שנכתבו אי פעם ברומח הדרקון. ללא ספק, הוא התבקש לכתוב גם סיפור עבור האנתלוגיה הבאה ושם הוא כתב את "מחיר הכבוד", שהיה הסיפור הראשון שלו על מינוטאורים ומשמעות הכבוד. הסיפור היה כה מקסים וכה רגיש, עד שהוא קיבל את האופציה לכתוב את הספר האגדה על הומה, הספר הראשון המלא שיצא לאחר האגדות וגם לא עסק בגיבורי הרומח. הספר עצמו, שהיה לא רע, עדיין לא היה היסטרי, אבל היה רב מכר לא קטן. הספר השני שלו, קאז המינוטאור, היה נפילה קשה מאוד לעומת הראשון. מאז, הספרים של נאק הם מעין סיפור של עליה וירידה, או שהם טובים מאוד או שהם חלשים מאוד. אין ספק שריצ'ארד יודע לכתוב, אבל הוא מזכיר לי יותר מכל את הכתיבה והסגנון של ר. א. סלבטורה, אותו סופר של האלף האפל מהממלכות הנשכחות, ונראה שכבר מהעמודים הראשונים אתם יודעים אם תאהבו את הספר או לא. הקונפליקטים הם אותם הקונפליקטים, ואו שאתם אוהבים את זה מאוד, או שכבר מכירים את זה.

הפעם, אנחנו שוברים חזק מזרחה אל הקצה המזרחי של אנסאלון אל ים הדם והמינוטאורים המשוטטים בו. אריקס, ימאי צעיר, נתקל במתקפה אכזרית של יצורים שלא מוכרים באנסאלון. הספינה שלו מושמדת והוא עצמו ניצל על-ידי ספינה חולפת של אבירי טאקיזיס העושים את דרכם אל נתוסק, בירת המינוטאורים, שעל הספינה ניצב לא פחות מאשר סרגונאס עצמו. הברית בין טאקיזיס לסרגונאס משעבדת שוב את המינוטאורים למלכת האופל במלחמת הכיבוש שלהם, אבל המינוטאורים שמשילים מעצמם את עול השעבוד שוב ושוב, צריכים להחליט פעם אחת ולתמיד את הגורל שלהם באנסאלון. כאשר אותם תוקפים מסתוריים מהים מתחילים לצור על איי המינוטאורים ויצור אופל ענק בשם "הפתיל" שולח את חייליו, כל פלגי המינוטאורים חייבים להתאחד ולהבין האם סרגונאס עומד לצד המינוטאורים או לא.

הספר הזה, מעבר להיותו חלק ממלחמת הכאוס, יכול גם לשמש אפילוג לכל סדרת המינוטאורים של נאק. אחד הדברים היפים שעשו הוא שלקחו את הסדרה הזאת וכתבו בה סיפורים שסוגרים יפה מאוד חוטים פתוחים שנשארו כמה שנים ככה, במיוחד ראש השבט האחרון ודמעות של שמי הלילה וגם הספר הזה סוגר את כל סאגת המינוטאורים של נאק בצורה יפה מאוד. הספר הזה הוא גם ספר אקשן מההתחלה ועד הסוף והוא מעלה נקודות חשובות מאוד ברומח הדרקון, ובוחן למעשה את ההבדל המהותי בין המינוטאורים של אנסאלון לעומת המינוטאורים של טלאדאס, שביבשת אחת הם עבדים כנועים וביבשת אחרת הם הגזע השולט. הופעת האלים גם גורמת למינוטאורים להבין שהם, אולי בפעם הראשונה, יכולים להסיר מעליהם את עול השלטון לא רק של הגזעים האחרים, אלא גם את האלים, דבר שיוביל, בסופו של דבר, להחלטה האכזרית שלהם בסוף מלחמת הנשמות.

אבל לא הכול טוב ויפה. הספר אמנם מרתק ומעלה שאלות, אבל פה גם מגיעה החולשה של נאק, לפי דעתי. יש המון הפוגות בספר. אילו הספר היה רציף עם אקשן ומסתורין, אז מעולה, אבל נראה שנאק מרגיש את הצורך להכניס כל מיני דברים שלא נחוצים לעלילה, ובמקום להשאיר אותה רציפה, אז יש קטעים תקועים וכמו תמיד אצל נאק, יש הרבה דאוס אקס מכינה, ומי שקרא את הספרים שלו מבין, אבל עדיין מדובר באחד הספרים הטובים שלו.

אני מעניק לספר את הציון 8.5 מתוך 10, וזה בינתיים הספר החלש ביותר מהסדרה. תראו איזה מפונק הפכתי להיות, שאני קורא לספר עם ציון כזה גבוה, הספר "החלש" ביותר. מה לעשות, הרגילו אותי בסדרה הזאת לצפות לטוב ביותר. וזהו, נשאר עוד ספר אחד אחרון ועד המעבר לשלב השלישי והאחרון!