סוף כל סוף הגענו לספר השלישי והאחרון בסדרת הברברים. הסדרה הזאת מתרחשת כ-4,000 שנה לפני החורבן הגדול שהשמיד את קיסרות איסטר (ספויילר!) ומתאר את קורות בני האנוש לאחר שהשתחררו מעול העוגים. בני האנוש חיים בקבוצות קטנות המשוטטות לאורך המישורים הגדולים, מסילבנסטי בצד האחד והיער שנקרא סוף העולם בצד השני. הם נודדים יחד עם החיות, משפחות קטנות, לומדים לשרוד אבל מעולם לא מתקדמים. בעוד שהאלפים מקימים את הממלכה שלהם, תוך כדי שהם מגרשים משם את הדרקונים ומתחילים להתפשט החוצה, בני האנוש הם גזע עלוב, חי שלושים או ארבעים שנה במקרה הטוב, ומאמינים באמונות תפלות. הקסם אינו קיים בעולם לאחר שבוטל על-ידי האלים לפני שלושת-אלפים שנה בעקבות מלחמה אדירה של הדרקונים ונראה שהאנושות עומדת בפני כליה.
אבל אז קמים אח ואחות, וכל אחד מהם יוצא לדרכו שלו. האח, אמרו, מתיידד עם דרקון ברונזה חביב בשם דוראניקס, אשר לוקח אותו כחיית מחמד, ויחדיו הם מקימים את העיר האנושית הראשונה. האחות ניאנקי, הידועה גם בשם קאראדה, מקימה את חבורת הנוודים הגדולה ביותר שאי פעם הייתה קיימת. אך כנגדם עומד הדרקון המחריד סת'ן, ירוק עתיק ואויבו הנצחי של דוארניקס, אשר רואה את התקדמות בני האנוש ומחליט לשחק אתם בעצמו, מקים חבורות פשיטה משל עצמו ושולח אותם בכל הכוח להשמיד את ארקו-פלי, העיר של בני האנוש. בעוד שאמרו ואנשיו מנסים להגן בשארית כוחותיהם על הישוב האנושי היחיד, קאראדה מקבלת הודעה על המתקפה ויוצאת להציל אותם. אבל הפושטים לא בוחלים באמצעים וקוראים לעוגים להילחם יחד אתם, בעוד שדוראניקס וסת'ן עוברים מסביב לעולם במרדף של חתול ועכבר, בו רק אחד מהדרקונים יצא בחיים.
מכיוון שזה גם ספר שלישי, אפשר גם לסכם את הסדרה ולא רק אותו. תחילה על הספר עצמו. מדובר בהמשך ישיר של הספר השני, שנגמר בקליפהאנגר, והפתרון נמשך כמעט לכל אורך הספר. בעוד שהמלחמה נמשכת כמעט כל הספר, חמישים העמודים האחרונים מציגים סגירה הרמטית לסדרה כולה. הכתיבה, כמו תמיד אצל תומפסון וקוק, היא מעולה, וניתן לראות כיצד בני האנוש הופכים מגזע עלוב, לגזע שיכול לתת תחרות אפילו לגזעים האחרים ונותן לו תקווה. דבר נוסף שכיף לראות הוא את באליף, הגנרל האלפי המהולל, נותן סוף כל סוף הופעה ארוכה ולא מופיע רק לחצי פרק, אלא ממש לוקח חלק פעיל בעלילה. ללא ספק, אחת הדמויות הטובות ביותר שאי פעם נכתבו.
בעבר, כאשר ראיתי את הסדרה, לא ידעתי איך אפשר לכתוב על הברברים, והסדרה נראתה לי, ממבט ראשון, משעממת ביותר. אבל זוהי אחת הסדרות הטובות של רומח הדרקון. היא אמנם לא מחדשת דבר, ולא נותנת איזה מבט נסתר שלא ידענו לפני זה, אבל מדובר בסיפור טוב, לא מדהים, אבל ממש טוב. כמו כן, אפשר לקרוא וליהנות מהסדרה אפילו מבלי לקרוא ספר אחד בלבד של רומח הדרקון. העובדה שמדובר כי הוא מתרחש 4,000 שנה לפני העלילה הראשית תורמת לכך. הדמויות טובות מאוד, והספרים קריאים ומהנים. הספר עצמו מקבל את הציון 8 מתוך 10 בסולם צפריר ואילו הסדרה כולה מקבלת את הציון 8.5 מתוך 10 בסולם צפריר. לא מדובר בשכלול כל הציונים, אלא בתחושה שסיימתי את הספר. הייתי שמח מאוד אילו היו עוד ספרים כדי לקרוא על התקופה הזאת או על הדמויות, על אף שהסוף מציג לנו מבט יפה מאוד על העתיד של האנושות ושל השבטים האנושיים הרבים.
אחרי הסדרה הזאת, אני ממשיך מאתיים שנה קדימה אל 3,800 לפני החורבן. אל מלחמת הדרקונים הראשונה שהתרחשה בין האלפים ובין הדרקונים, ואל גזע האלפים הפראיים שמילא תפקיד חשוב מאוד במלחמה הזאת, הקאגונסטים.
מסע בקרין 
ספר מקסים וטרילוגייה מקסימה.
לדעתי הספר הזה בהחלט השלים את הבור של הספר הקודם ע"י החזרת ניאנקי, שהיא אחת הדמויות המעניינות ברומח לדעתי. גם אמרו לידה מקבל גוון מאוד מעניין וקשה מאוד שלא לחבב אותו.
גם סת' ודורניקס ממש הביאו הופעה מרשימה.
היתה לי התלבטות גדולה אם לקרוא את הטרילוגיה כי היא לא באמת מתקשרת לספרים אחרים, ללא ספק עשיתי את הבחירה הנכונה.
אהבתיאהבתי
איזה כיף לשמוע. עכשיו לרוץ אל מלך היער כדי לדעת איך מסתיים הסיפור של באליף
אהבתיאהבתי
הדבר היחידי שחסר לי זה מידע על ודבסטיקה שנעלם לגמרי ואמרו עליו רק כמה מילים. אני ממש מקווה לפגוש אותו עוד בעתיד
אהבתיאהבתי
מבטיח שהוא עוד חוזר
אהבתיאהבתי