רוב הסדרות לאחר מלחמת הנשמות עוסקות בגזעים השונים של קרין ובהתמודדות שלהם עם העולם לאחר המלחמה. בעוד שראינו את המינוטאורים והעוגים, עכשיו אנחנו מגיעים לשלישית מבין טרילוגיות הגזעים הגדולות, שעוסקת בבני האנוש. האימפריה הגדולה ביותר של האנושות בשנים האחרונות הייתה סולאמניה, שירשה את התואר מארגות', שבכלל התנפצה סופית והפכה לחסרת רלוונטיות עם החורבן הראשון. אבירי סולאמניה תמיד היו משואה בוהקת בעולם של רומח הדרקון, גם במהלך מלחמת הדרקונים השלישית והומה רועץ הדרקון וגם במלחמת הרומח, שבה סער בהיר-להב הצליח לאחד את האבירות במותו בכך שהגשים את עקרונות האבירות והוקיע את השחיתות ממנה. במהלך מלחמת הנשמות, האבירות משחקת תפקיד חשוב מאוד, אבל כבר אז ניתן לראות את הניצנים של חוסר אמונה. האבירים כבר לא מאמינים בשבועה ובמידה. הם עדיין נשבעים את אסט סולארוס אות' מיטאס – כבודי הוא חיי – אבל הם לא מאמינים בעקרונות. במהלך העידן החמישי, גונתאר, השריד האחרון של האבירות ניסה לתקן את המידה לזמנים המודרניים, אבל מת לפני שהספיק לעשות זאת, על אף שהכתבים שלו הגיעו לליאם ארלינג, היורש שלו. במהלך השנים ליאם התגלה כשליט חלש מאוד ואבירי סולאמניה הפכו להיות לא יותר מקבוצת שכירי חרב שלא שונה בהרבה מאבירי האופל של נראקה. מלחמת הנשמות אמנם ריסקה את אבירי האופל, אבל גם אבירי סולאמניה יצאו בשן ובעין.
מסדרי האבירות אינם מסדרים של עלייה בדרגות. כל עיר מחזיקה במסדר אבירות, שהוא למעשה מסדר העיר. סולאמניה הפכה להיות מארץ של אבירות לארץ של סוחרים, אשר בראשה עומד דושיין, נסיך הסוחרים של פאלאנתס, אשר מצליח להביא את סולאמניה לשגשוג אדיר. בשלוש הערים הגדולות של סולאמניה, סולנתוס, ת'לגארד וקארגות', אבירי סולאמניה שומרים על דרכי המסחר. למרות זאת, לורד לורימאר, אביר הוורד, מחליט לנסח את ברית החופש, שתעניק לכל הערים שוויון זכויות מלא. כמו כן, הגמדים מהרי נופך העניקו לו אבנים יקרות שאותן התכוון להציב בכתר שיכין עבור מלך סולאמניה העתידי. הוא גם הכין דגל של כל שלושת המסדרים והתכונן לקראת עליית סולאמניה
אבל אז רצחו אותו. הרוצח היה ג'יימס מארקהאם, אחד משומריו האישיים. מארקהאם נמלט תוך כדי שהוא גונב את חרבו הבוערת של לורימאר ומנפץ את כל תקוות סולאמניה. למרות זאת, נראה שג'יימס הופלל, והוא יוצא לדרך שבה יצליח להוכיח את חפותו. מעבר לכך, הוא מחפש גנומים. גנום אחד במיוחד שיש לו אבקת פלאים שהוא חושב שתוכל לעזור לו. בצד אחר של סולאמניה, חצי ענק בשם אנקהאר מאחד את שבטי הגובלינים שאימצו אותו לצבא אחד אדיר, שאליו מצטרפים גם דרגונים ואבירי אופל. אנקהאר מתחיל לתקוף את ערי סולאמניה בזו אחר זו ונראה שלא ניתן לעצור אותו. בעוד שהאבירים מנסים לשלב כוחות ביניהם, נראה שאחד מאלי האופל חדר עמוק לתוך שורות האבירים ומנווט אותם כדי להיכשל.
זה הספר הראשון בסדרה וכפי שאתם רואים הוא מלא במידע. יש לציין כי זה ספר רומח הדרקון הגדול ביותר שלא נכתב על-ידי וייס והיקמן. בעוד שלהבת קיץ ומלחמת הנשמות היו ספרים גדולים, שאר הספרים הם בדרך כלל 300 עמודים או 400 מקסימום. הספר הזה מגרד את ה-500. מעבר לכך, הוא ספר טוב. הוא לא ספר וואו, שמציג משהו שלא ראינו בעבר, אבל 500 העמודים האלו מלאים בעלילה, אין דפים מיותרים. בנוסף, זה דאגלס נילס ולכן הוא מחזיר כמה דמויות מספרים קודמים שלו, כמו קורין, שראינו בפעם האחרונה כראש הגלימות הלבנות החדשה שיוצאת לעזור לג'יימס ונראה שיש להם מערכת יחסים הרבה יותר עמוקה. דבר נוסף מעניין שמתנהל בספר הזה הוא ההתקדמות הבלתי ניתנת לעצירה של רומח הדרקון לעבר העת המודרנית וההוספה של אבק שריפה לקאנון. בעוד שאבק שריפה הופיע בעבר בספרים כרעיון גנומי מחריד, הפעם הסולאמניים מוציאים לו צידוק וצורך בכלי נשק חדשים ובשימוש הנדסי. מעבר לכך, סולאמניה חוטפת מכה אחת אפיים בספר הזה ויש סיכוי שלעולם לא תתאושש.
אני מעניק לספר את הציון 7.5 מתוך 10 בסולם צפריר. זה לא ספר מצויין, אבל עדיין, אפילו שהוא היה אחד מהגדולים, לקח לי לקרוא אותו פחות זמן מאשר הספרים של טאלאדס, כי הוא פשוט מעניין. הוא במקום כלשהו באמצע, בין וואו לבין בסדר, והכינוי שלי הוא פשוט ספר אפקטיבי.
מסע בקרין 