המדרגות הכסופות – מדרגות הזמן 4 – לידת כוח הלב

כמו כל חגיגה, מגיע הרגע שבו האורחים המגניבים עוזבים ואנחנו נשארים עם אותם אנשים שאנחנו שואלים למה בדיוק הזמנו אותם ומה הקירבה שלנו אליהם. כמו גם בכל סדרה ארוכה, אנחנו מגיעים לנקודה שבה מחליטים מראש על ספר מסוים, כי הוא מאוד חשוב לעלילה, אבל לא יודעים בדיוק מה רוצים לכתוב בו. הספר נכתב והקוראים שואלים את עצמם מה בדיוק הסופרת רצתה להגיד לנו. וזה המקרה של הספר לפנינו.

סדרת מדרגות הזמן מתעדת למעשה את התקופה של שלושים השנה בין מלחמת הכאוס לבין הקרב בחלון לכוכבים בין גיבורי הלב ובין דרקוני העל, שלמעשה פותח את המערכה של האנושות נגד הדרקונים ומסמל את סוף טיהור הדרקונים. בספרים הקודמים עברנו על חמש השנים הראשונות וסיימנו עם הקמת לגיון פלד. עכשיו אנחנו קופצים עוד ארבע שנים קדימה ומגיעים לתשע שנים לאחר מלחמת הכאוס. אנחנו פותחים את הספר עם סהר-פז שמחליטה להעתיק את מרכז הלימוד שלה מאבאנסיניה אל האי שלסי. סהר-פז גילתה את כוח הלב, הכוח שנמצא בתוך האנשים עצמם, הכוח שלמעשה מניע את העולם כולו ואפשרה לאנשים ללמוד להשתמש בו על מנת להשיג יכולות דמויות-קסם, כמו ריפוי. זהו למעשה, כוח הכישוף שהיה אסור על-ידי מכשפי הכישוף הנעלה, אשר נלחמו בו בכל תוקף, כמו שראינו בספר המגים העריקים. אבל כעת, כשהקוסמים כבר אינם בשטח, הכישוף מתחיל לתפוס תאוצה.

גם המעבר לאי שלסי לא עובר בקלות. בעוד שסהר-פז מושכת אליה מאמינים רבים, המוצב של אבירי סולאמניה באי שלסי לא מקבל אותה בברכה. יתרה על כך, נראה שהתושבים באי שלסי עצמו לא מקבלים אותה בברכה ומחליטים לפגוע בה בכל הזדמנות, על אף שראשי השבטים טוענים שהם עצמם לא עושים זאת. אבל סהר-פז נמשכת אל המדרגות הכסופות, חפץ קדום מימיה הראשונים של קרין, אשר היה חיבור לכוחות הקסם של הירחים. במהלך מלחמת הכאוס, שני מדרגות מתוך השלושה התרסקו ורק המדרגות הכסופות, שהיו מובילות בעבר לכוחו של סולינארי, נותרו, וכל העולה עליהם, מקבל חזיון וכוחות קסומים. מצודת האור נבנית מסביב למדרגות האלו, אבל הם נתקלים כל הזמן בקשיים מבחוץ וגם מבפנים, כאשר גאייר, אלף שמתאבל על מות אביו ואחיותיו מצליח ללמוד את הכוח לדבר עם המתים וגם לפתוח עבורם את השער.

ג'יין רייב, שכתבה את סדרת דרקוני העידן החדש, חוזרת על כמה מהדמויות שעליהן היא כתבה בסדרה, כמו ג'ספר כור-אש וסהר-פז, ומוסיפה דמויות חדשות, שלפי דעתי נועדו למלא חוסר שקיים בספר. קשה לכתוב ספר מלא על הנושא של הקמת מצודת האור. זה אמנם נושא חשוב, אבל מתאים יותר לסיפור קצר של 150 עמודים מאשר לספר שכפול ממנו. וכתוצאה מכך, רואים את הבעיתיות. אנחנו לא מודעים לקונפליקט המרכזי עד קרוב למחצית הספר, וגם הפעמים שבהם משמידים את מצודת האור ובונים אותה מחדש הוא נושא שחוזר שוב ושוב. זה מובן בהיבט התמטי שרוצה להראות שסהר-פז אינה מוותרת, אבל זה גם מתיש את הקורא. כמו כן, הספר לא מתקדם יותר מאשר הקמתה הסופית של מצודת האור, ושם הספר מסתיים, במקום בו מעניין לראות איך החיים היו שם. זאת הבעיה של ספרים שהסוף ידוע מראש. קשה מאוד להפוך אותם למעניינים וגם באמצע די מבינים מה ההפתעה, מכיוון שמי שקרא את דרקוני העידן החדש, יודע מי שורד ומי לא שורד את הקרב. הדבר שכן אהבתי דווקא הוא העובדה שיש אחידות בין הדמויות לבין העלילה הגדולה של רומח הדרקון ויש הרגשה של עלילה אחת גדולה ולא סיפורים קטנים וחסרי משמעות, ועל זה באמת כיף לקרוא את העידן החמישי.

בכל מקרה, הספר הזה הוא החלש בינתיים מהסדרה ואני מעניק לו את הציון 6.5 מתוך 10 בסולם צפריר. זהו לא ספר חובה. ממש לא. הוא משמש כמעין פרולוג לסדרת דרקוני העידן החדש, אבל הוא לא מחדש דבר, אלא מלבד למלא דפים ומחוייבות של סופרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s