הקאגונסטי – אלפים פראיים במרוצת השנים

ספרי היסטוריה הם דבר מורכב. מצד אחד, הם צריכים להיות קריאים ומעניינים ומצד שני הם מקיפים תקופה ארוכה של היסטוריה, ודי צריך להתעכב על פרטים משעממים. הספר "הדרקונים" סיפר על תקופה ארוכה מאוד של הדרקונים בקרין החל מ-8,000 לפני החורבן ועד סוף מלחמת הרומח כ-350 שנה לאחר החורבן. הספר אכן היה מעניין מבחינה היסטורית, אבל כמעט ולא היה מסוגל לגעת מבחינת דמויות. הספר הזה, "הקאגונסטי", נכתב על-ידי אותו סופר (דאגלס ניילס) ומתייחס לתקופות זמן דומות ולכמה דמויות זהות, אך יש לזכור כי הספר הזה נכתב לפני ספר הדרקונים. הפעם דאגלס ניילס נוקט בעמדה אחרת, הוא לא מספר לנו רצף זמן או מאורע אחד, אלא מראה לנו את התפתחות הקאגונסטי בשלוש תקופות זמן שונות מנקודות מבט של שלושה אלפים.

הנקודה הראשונה המובאת היא קאגונוס עצמו, אבי העם. החלק הראשון מתחיל בשנת 3357 לפני החורבן ומתאר את מלחמת הדרקונים הראשונה מנקודת המבט של קאגונוס, מנהיג אלפי הפרא, שמחפשים עצמאות מהאלפים הסילבנסטים שנמצאים במלחמה נגד הדרקונים הצבעוניים. קאגונוס כורת ברית עם סילבנוס, אבי האומה הסילבנסטית, על מנת לחסל את התוקפים למשימת התאבדות שקיים סיכוי ששניהם לא יצאו ממנה בחיים.

החלק השני מספר על אשטאווי, אלף קאגונסטי המשתתף במלחמת הדרקונים השלישית (כן, משום מה הסופר דילג על השנייה) בשנת 1,019 לפני החורבן, והפעם האלף יוצא עם אבירי סולאמניה למשימה בעורף האויב, תוך כדי שהוא מנווט ביערות על מנת לתקוף בסיס סודי שיכול להציל את המלחמה עבור הומה והדרקונים הטובים. החלק השלישי קופץ עוד אלף שנה אל 14 לפני החורבן ומתאר את אידאהו (אין קשר), אלף צעיר בתקופה שבה הקאגונסטים מעטים ועל סף הכחדה, כאשר הם נאלצים להסתתר מאימפריית איסטר ולהתמודד עם בעיה קטנה של הר אש שנופל מהשמיים.

זהו לא סיפור עלילתי בכל מובן. החלקים מנותקים זה מזה ולמעשה מדובר בשלושה סיפורים קצרים שהחוט המקשר ביניהם הוא שהדמות הראשית היא קאגונסטית. כמו כן, גם הסיפורים לא באותה הרמה. הסיפורים הראשון והשני טובים, בעוד השלישי חלש יחסית. מעבר לכך, קשה להיקשר לאחת הדמויות, כי היא לא תמשיך בסיפור הבא (על אף שלא ידעתי זאת בתחילה) ומאוד התאכזבתי שלא ראיתי את ההמשך של הסיפור של קאגונוס, שעליו אולי העלילה הייתה להתבסס.

בסיכומו של דבר, ספר בינוני, מעולה למי שאוהב שיעורי היסטוריה כי הוא מקיף תקופה ארוכה ומפורטת, בעוד שהוא חלש יחסית בעלילה, שנמרחת על הרבה עמודים ולרוב היא מחסה עבור שיעור ההיסטוריה. כתוצאה מכך, הציון הוא 6 מתוך 10 בסולם צפריר ומראה שסדרת ההיסטוריות האבודות מתנדנדת בין הטובים לבינוניים וזה חבל.

לספר הבא, נקפוץ 1,000 שנה קדימה למעין אפילוג לסדרת הברברים, אל אחת הדמויות המעניינות ביותר שהיו אי פעם ברומח הדרקון, באליף, שר צבא סילבנסטי.

3 Comments

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s