מסע בקרין – מחשבות לאחר תום המסע

עבר יותר מחודש מאז שסיימתי את המסע ואני חושב שהייתי צריך מנוחה קטנה על מנת לחשוב על המסע הזה, ולמעשה לדבר קצת על רומח הדרקון. רומח הדרקון התחיל את דרכו כהצלחה ענקית בשנת 1984. ההצלחה היתה כה אדירה עד כי ההוצאה המקורית לא הדפיסה מספיק ספרים שנקנו בכנס שבו שווקו. ההמשכים גם היו מצליחים מאוד והעלו את שמם של מרגרט וייס וטרייסי היקמן ככוכבי הפנטזיה החדשים. לאחר שתי הסדרות המוצלחות שלהם (הרשומות והאגדות), הם עברו לפרויקטים אחרים (חרב האופל, ורד הנביא) בהוצאות אחרות ומדי פעם הבליחו כדי לכתוב כמה דברים קטנים על רומח הדרקון, שהתחיל לתפוס חיים משל עצמו. אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי את הכריכות באחת מחנויות הספרים וידעתי שזה מה שאני רוצה לקרוא, שזה מה שחיכיתי לו כל חיי. התמונה של תניס, סהר-פז וסער בהיר-להב היא עד היום תמצית הפנטזיה הג׳נרית המושלמת שהיתה כה נהדרת בשנות ה-80. קראתי כל ספר שהצלחתי לשים עליו יד. בשנות ה-80 קראתי את רוב הספרים שיצאו, וכך גם בתחילת שנות ה-90, אבל אז עברתי לדברים ״מתקדמים״ יותר כמו הממלכות הנשכחות, השמש השחורה ורייבנלופט ורומח הדרקון לא התקדם אז איבד אצלי עניין. אבל תמיד שמרתי אמונים לרומח הדרקון ומדי פעם שיצאה סדרה חדשה של וייס והיקמן, אז קפצתי לקרוא, קראתי קצת ספרים והעניין דעך. עד לפני כמה שנים, כאשר סיימתי את התואר שלי וכתבתי את עבודת הסמינריון על עולם רומח הדרקון והתרגומים שנעשו עליו בעברית. שוב, אותה הרגשה של ילדות עטפה אותי והייתי חייב לקרוא שוב את הכול. ועכשיו הכול דיגיטלי והכול באודיובוק, אז לא צריך לרדוף אחרי ספרים ואפשר ליהנות במגוון דרכים מהם. זהו, אמרתי לעצמי, אני יוצא למסע שבו אקרא את כל ספרי רומח הדרקון, כל 145 הספרים (לא כולל אנתלוגיות, מודולים וספרי נוער). ואחרי שנתיים עשיתי את זה. המסע הסתיים בהצלחה. אז המאמר הזה למעשה מסכם את המסע שלי ואת רומח הדרקון בכלל ואוכל לתת באמת דעה מלומדת מה דעתי על הסדרה.

אתחיל בספרי העבר של שנות ה-80. רומח הדרקון התחיל ביצירתם של טרייסי ולורה היקמן שלאחר מכן שיתפו גם את מנהלת מחלקת הספרות מרגרט וייס. ביצירת העולם השתלבו עוד הרבה יוצרים מוכשרים כמו טרי פיליפס, שהיה ההשראה לדמותו של רייסטלין ודאגלס נילס. הדבר שמאפיין את ספרי שנות ה-80 הוא שאנשים לא בדיוק ידעו מה הם רוצים לעשות עם העולם הזה וכל אחד לקח אותו למקום שלו. בעוד שווייס והיקמן ראו את העולם כמספר סיפור של החבורה והדמויות הובילו את העלילה, בספרים האחרים, העלילה הובילה את הדמויות לכל מיני שגעונות של יוצרים. כמה שלחו את הדמויות לירח האדום, כמה נתנו להם טבעות עם משאלות, אלים של חתולים, אלפים תת-קרקעיים וזה התחיל להדרדר עוד יותר, עד שמחלקת הספרים אמרה, מספיק ודי, צריך להתכוונן פה על אסטרטגיה. וכך התחיל תור הזהב של רומח הדרקון שמתחיל עם סדרת ממלכות האלפים, שבה מתחילים לראות עלילה הדוקה בין הספרים של הסדרה ובין ספרים של סדרות אחרות. זה המשיך יפה מאוד עד שהתחילו להיגמר הרעיונות והתחילו לכתוב ספרים על דמויות משנה של דמויות משנה כמו הדריק התיאוקרט, שמופיע משהו כמו עשרים שורות בכל הספר הראשון ועוד דמויות הזויות כאלו ואחרות ועלילות לא מובנות ונראה שהם איבדו את הצפון. גם העובדה שטי.אס.אר. עמדה לפשוט את הרגל בוודאי ולא סייעה למחלקת הספרים. למזלם, וויזארדס קנו אותם והתחילו לעשות קצת סדר. הם הצליחו אפילו להחזיר את וייס והיקמן שאמנם קיבלו חוזים בהוצאות אחרות, אבל מעולם לא חזרו להצלחה האדירה של רומח הדרקון. אבל בגלל התנהלות גם כושלת של וויזארדס, הוחלט לסגור את ספרות רומח הדרקון סופית בשנת 2011, אחרי שגם וייס והיקמן לא הועילו.

אז מה חשבתי על הספרים? אני מודה שיש עליות ויש ירידות, אבל ללא ספק יש כאן המון זבל. בעוד שלפעמים יש פנינים שלא מוצאים, כדאי להתמקד בסופרים מסוימים ולקרוא את הספרים שלהם. מי שרוצה לקרוא את הדברים העיקריים, יכול להסתפק בספרים של וייס והיקמן בלבד, לא צריך יותר. הסיפור מסופר יפה בכתריסר ספרים, ולא צריך יותר. זאת גם החוויה הטובה ביותר עבור הקוראים. בנוגע למכורים ממש, אז שווה להתמקד בעוד מספר סופרי משנה כמו דאגלס נילס, קרטר ותומפסון, כריס פירסון, וריצ׳ארד נאק ולקרוא סדרות מסוימות שלהם. עבור אלו שממש רוצים יותר ולהבין יותר על העולם, צריך לבחור בפינצטה, כי האיכות ממש משתנה. ובשביל זה, כמובן, יש את האתר הזה.

אני לא חושב שהמסע הזה מיועד לכולם, אלא רק למכורים כבדים. חשבתי על מסעות דומים, אבל כעת אני לא מתכוון לעשות את זה מכיוון שהגיע הזמן להגיע לפנטזיה קצת יותר בוגרת, כי אין מה לעשות, הספרים האלו מוגבלים מבחינת התוכן שלהם. הוא לא מיועד לקהל מבוגר (מלבד הספרים האחרונים), והוא מנסה לדמיין את התמימות שאהבנו משנות ה-80, אבל אנחנו הרבה יותר מבוגרים. הספרים הראשונים לא התיישנו טוב, אבל עדיין יש כמה ספרים ששווה לקרוא אותם.

אבל הדבר החשוב ביותר הוא לדעת שאם אתה שם לעצמך מסע, אתה מגיע לסוף. אמנם, מסע לפני יעד, אבל גם היעד חשוב. אשמח, כמובן, לענות לכל השאלות שלכם ומוזמנים לשלוח אליי מסרים. מבטיח לענות בכנות. שלכם, צפריר

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s