להגן על פלאנתאס – האלופים 4 – רומיאו ויוליה

כמו שכתבתי בפוסט הקודם, נראה שהסדרה האלופים מבוססת על רומנים ישנים, פשוט לא שמתי לב לזה עד עכשיו, כפי שזה ברור בספר הזה. בעוד שהספר הראשון להציל את מרגוע היה מחווה לספרות הבלשים של שרלוק הולמס ואגתה כריסטי, הספר השני, הים הזר, היה בסגנון הרפתקאות ימיות של ז'ול ורן. הספר הקודם, הדרקון הלבן הגדול, היה מחווה ברורה מאוד למובי דיק ואילו הספר הזה הוא מחווה ל"רומיאו ויוליה". כמה מחווה, כמו לקבל עוגה בפנים ומלבד לצעוק בפרצוף, זה ברור עד השמות של דמויות המשנה. אז לפני שנדבר על הסדרה כולה, נתמקד קצת בספר הנוכחי.

להגן על פלאנתאס הוא למעשה ספר בדיד, אבל ניתן להתייחס אליו גם כאל ספר המשך ל"להציל את מרגוע" וגם אפילוג לסדרת כוהנת האופל. בספר שלנו ג'רארד אות' מונדאר מגיע לפלאנתאס על מנת לדבר עם אבירי סולאמניה ולבקש מהם שיגדילו את מענק הסיוע שהם נותנים למרגוע. כיום, יש את המשמר על קבר הגיבורים האחרונים, שג'רארד היה פעם חלק ממנו, אבל בגלל מתקפות חוזרות ונשנות של הברון סמובל, הוא רוצה לבקש מהם עזרה נוספת. מהצד השני, סמובל שולח שליח משל עצמו כדי לבקש שהאבירות תוציא את כל הכוחות הקיימים שלה ממרגוע, ולשם כך, הוא שולח את השגריר הנאמן שלו, גאלדר המינוטאור. המפגש בין גאלדר וג'רארד הוא בלתי נמנע, במיוחד לאחר המאבקים ביניהם במלחמת הנשמות, אבל הם יצטרכו לשתף פעולה, כאשר גנב מחליט לגנוב קופסת תכשיטים מאחת הקוסמות בעיר, והיא עושה טרור לאבירים ולעיר כדי שמישהו ישיב לה את הגנבה. העסקה מסתבכת כאשר מתברר כי בקופסת התכשיטים אין תכשיטים כי אם רוע עתיק יומין משחר ההיסטוריה של קרין.

בניגוד לספר "להציל את מרגוע", שהיה מאוד רציני עם בדיחות לא מוצלחות, הספר הזה הרבה יותר מוצלח והסופר שלו, דאגלס קלארק, עושה הפעם עבודה טובה. זהו ספר קליל, מלא ברומנטיקה ואקשן, שמציב את גאלדר וג'רארד בחבורה אחת שצריכה לעזור לזוג האוהבים ג'וליט ופוקו רום במרדף הארוך אחד כנגד השני. גם סיפור האהבה הוא לא שגרתי ויש פה טוויסט, כאמור, על רומיאו ויוליה, אבל הוא לא מפריע לסיפור. הדמויות של גאלדר ושל ג'רארד כתובות היטב והעלילה פשוטה עד מאוד, וגם יש המשך העלילה של האהובים של כמוש, אבל החלק ההוא בעלילה לא ממש מתקדם ולא מובן למה הוא מופיע, כי הוא פשוט לא מקדם את העלילה. הייתי דווקא רוצה לדעת מה קרה להם אחרי אותה הטרילוגייה, אבל מלבד לדעת שהם פשוט עוד קיימים ועושים צרות, אין הרבה מידע מעבר לכך.

לסיכום, הספר הזה הוא שיפור משמעותי מהספר הקודם של דאגלס קלארק, אבל לרוע מזלו, זה הספר האחרון שהוא כתב. זה מה שקורה שהשם שלך זהה לזה של רוצח סדרתי ידוע לשמצה. אני בכיף הייתי רואה עוד הרפתקה של ג'רארד במרגוע. בכל מקרה, הסדרה הזאת נעה בבינוניות מספרים לא טובים לספרים נחמדים. אלו ספרים בדידים למי שרוצה להכיר קצת יותר את העולם, אבל הם לא מרחיבים ואפילו במעט את העלילה בספרים, כמו הטרילוגיות הגדולות.

אני מעניק לספר את הציון 7.5 מתוך 10 בסולם צפריר. ספר שבאמת היה כיף לקרוא ועל אף שהוא היה מטופש ברובו ולא קידם את עלילת העולם, הוא נחמד לקריאה. ומעכשיו אנחנו ניגשים לשתי הטרילוגיות האחרונות של רומח הדרקון (עד החדשות של וייס והיקמן), ומפה לסוף המסע!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s