לב חצות – רייבנלופט 4 – הזאב והאדם

עקב כך שרייבנלופט למעשה לוקח את כל האימה הגותית העתיקה, והושפע מאוד מסרטי המפלצות של שנות ה-30, ולקח את הערפד כנקודת הפתיחה, היה זה רק עניין של זמן עד שנגיע לבא בתור. לא, לא פרנקנשטיין, הוא יגיע בהמשך, לא לדאוג, אלא איש הזאב. איש הזאב הופיע במבוכים ודרקונים הרבה לפני שרייבנלופט נוצרה, אבל אי אפשר להתעלם מהקסם שלה. השאלה האחרת היא, כמה ניתן לחדש לגביה. סרטים רבים נעשו על אותה חיה ההופכת מאדם לזאב בלילות של ירח מלא, גם מייקל ג'קסון הפך למפלצת כזאת בקליפ שצילק נפשות של ילדי שנות ה-80 וסרט עם מייקל אחר (ג'יי פוקס), שצילק נפשות של ילדים אחרים משנות ה-80 מסיבות אחרות. המטרה של רייבנלופט היא לא להציג את העולם שלנו אלא לתת נקודת מבט אחרת למיתולוגיות מוכרות. זה נעשה טוב מאוד בערפד הערפילים שנתן טוויסט מעניין לסיפור הערפד וגם ריקוד המתים שנתן פרשנות שלו לזומבים ולעולם הוודו של ניו אורלינס. וכן הגיע המקום לטוויסט על החיות הליקנטרופיות.

קאזימיר הוא יתום שגר בבית יתומים ומסתיר שני סודות. הראשון, אביו רצח את אימו וזנח אותו ולכן הגיע לבית היתומים. הוא מתכנן נקמה נגדו, וזאת תהיה נקמה מתוקה. הוא לא ישקוט עד שיחסל אותו. השני, הוא ירש את הקללה הליקנטרופית של אביו ולכן הוא יכול להפוך לזאב. יחד אליו מצטרף תוריס, חברו הטוב, שיחדיו הם ינסו להשתמש בכישורי הטרובדוריות של קאזימיר על מנת להביא קרוב כמה שניתן על מנת לבצע את הנקמה.

חלקכם בוודאי שם לב שהתקציר הוא… ובכן, קצר. ואין זה מפתיע. כי התקציר הוא רק עבור 100 העמודים הראשונים של הספר. אתן פה ספויילר, ואין ברירה, כי אפשר לדבר על הספר, על יתרונותיו ומגבלותיו בלי לספלייר. אז קודם כל, סיפור נקמה, זה תמיד דבר טוב, במיוחד כשעושים אותו טוב, ואכן, סיפור הנקמה הוא מופלא, הוא מגניב, הוא קצבי, והוא מסתיים בעמוד 100 מתוך 300. כלומר, אנחנו מגיעים לשיא הספר בשליש שלו. אז מה קורה לאחר מכן, אתם בוודאי שואלים. ובכן, זאת הבעיה, לא הרבה. יש כאן טוויסט כלשהו על סיפור הליקנטרופים ואנשי הזאב, אבל בשביל זה צריך להזכיר את הארקון לוקאס, שר האופל של קרטקס, הממלכה בה מתרחש סיפורנו. הארקון לוקאס, בניגוד לאנשי-זאב, הוא זאב-איש. כלומר, הוא זאב במהותו, אשר יכול לשנות את צורתו לאדם. שאר הסיפור שמתרחש בין מערכת היחסים ההולכת ונבנית בין קאזימיר להארקון לוקאס בוחנת מה משמעות הפיכת הצורה. האם האדם הוא יותר זאב מאשר אדם, ומה המשמעות להיות אדם כשאתה מפלצת שיודעת להתחפש לאדם. המחשבה אכן מעניינת, אבל הביצוע כושל. היה מוטב אילו לא הייתה עלילת הנקמה, וכך היה ניתן להסיט פוקוס. אבל נראה כאילו הסיפור הסתיים מוקדם וכל שאר הספר הוא מריחת זמן גדולה. ואני לא היחיד, שהמלצתי לאנשים לקרוא את הספר ולעצור אחרי 100 עמודים, השיחה הייתה ככה.
צפריר: "אז קראת עד עמוד 100, נכון?"
חבר: "מה פתאום, אחלה ספר, למה לעצור שם?"
צפריר: "לא! מה עשית?"
חבר: "טוב, אז זה קצת משעמם, בטח יהיה עוד אקשן, לא?"
וזהו, שלא. אין אקשן. יש סצינות על שירה, על טרובדורים, על תחרויות שירה ועל מהות הליקנטרופיה, אבל לא לצפות למעבר לכך.

לסיכום, אני נותן לספר את הציון 6 מתוך 10 בסולם צפריר. אילו הספר היה מסתיים בעמוד מאה, הוא היה מקבל ציון 9. אז לפי המלצתי. קראו את 100 העמודים הראשונים וזה הכול. נגמר טוב, לא צריך הלאה וגם הרבה פחות מדכא משאר הספר. אתם תדעו איפה לעצור.

2 Comments

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s