ורד האש – העוגים הטיטאנים 2 – בחיפוש אחר המקגאפין

זאת לא הסדרה הראשונה של ריצ'ארד נאק, והיה לי העונג (פחות או יותר) לקרוא הרבה ספרים שלו במהלך המרתון הזה. מתברר שיש לו תבנית מאוד קבועה. ספר ראשון ממש טוב, ספר שני שלא בדיוק יודע מה לעשות, אלא מכין את הקרקע לספר הבא, דבר שידוע ברבים כתסמונת הספר האמצעי בטרילוגייה, וספר שלישי שמסיים בפיצוץ, אבל בסוף לא מפתיע במיוחד. מתברר שגם הסדרה הזאת הולכת בעקבות הסדרות הקודמות, ואחרי ספר ראשון ומופתי, שאולי היה הטוב ביותר של נאק, בשם הטופר השחור, שבו הוא סוגר את כל העלילות של הסדרות הקודמות שלו ומעצים את עולם העוגים, כולל השפה שלהם, המנהגים שלהם, כך שהוא מתעלה הרבה מעל הספרים האחרים של הז'אנר. למרות זאת, בספר השני, אנחנו נאלצים לשכוח הרבה מזה. נאק ממשיך בעלילה, אבל במקום לדבר על הפוליטיקות בעולם העוגים, אנחנו עוברים למשחק "חפש את המטמון".

לאחר סיום עלילת הספר הקודם, הקרב של גולגרן כנגד האל-מתים שצבאו על גראנת'ה, הוא הופך לחאן הגדול של כל שבטי העוגים ומאחד אותם לאומה אחת. הטיטאנים עצמם סופגים גם מהלומה קשה כאשר דאורות', מייסד הטופר השחור ואבי הטיטאנים, נופל קורבן לבגידה בידי סגנו סאפראג. לסאפראג עצמו יש תוכניות אחרות עבור הטיטאנים שנאלצים להתמודד עם העובדה שהשיקוי המעניק להם את מעמד הטיטאנים עומד להיגמר. סאפראג מאמין כי ורד האש, שרק רסיס נותר ממנו אצל הטיטאנים, הוא המפתח לתחיית הטיטאנים, אבל מתברר כי כל העולם מחליט לחפש אותו. חלקים שלמים של צבאו של גולגרן מתפרקים ומתחילים במרד נגדו, וכשגולגרן יוצא לגלות מה קרה, המרד מגיע אל הבירה שלו ומאיים לקחת ממנו את כל מה שהשיג ומבין כי המפתח להצלחתו הוא ורד האש. במקום אחר, סר סטפן רנרט, שהיה האסיר הסולאמני של גולגרן, ניצל ממוות ופוגש בטיראנוס, המכשף המסתורי ויחדיו הם נאלצים לברוח מגרגוילים ולחפש אף הם את ורד האש. כמובן שכולם יתאחדו כדי לראות מי יצליח למצוא את הוורד ומה הוא מסוגל לעשות?

הבעיה הראשונה של כל ספר הוא שהעלילה תלויה במקגאפין. כלומר, כל העלילה נובעת על מנת לשרת את אותו ורד האש, ולכן אין פיתוח דמויות וכולן נעות כמו על לוח שחמט כדי שיגיעו למקום שבו יפגשו ויצליחו (או לא יצליחו) למצוא את החפץ. מעבר לכך, חפץ רב עוצמה כמו ורד האש הוזכר בפעם הראשונה רק בספר הקודם, ומתברר כי הוא אחד מחפצי הקסם הכי חזקים שאי פעם נוצר, אז איך מעולם לא מצאו או דיברו עליו? כמו כן, פתאום נראה שכולם יודעים איפה הוא נמצא. לרוע המזל, הספר הזה נקרא יותר כמו מודול הרפתקה ופחות כמו ספר עלילתי. הוא מקדם אמנם את העלילה של העוגים בצורה עקיפה, בפרקים שבהם לא עוסקים במרדף אחרי ורד האש, וגם רוב הנסתר על הגלוי, שאמור להתבהר בספר השלישי והאחרון (גם של נאק). זהו ספר לא רע, אבל משאיר טעם מריר של אכזבה, כי הספר היה יכול להיות כל-כך הרבה, אבל נופל להרבה קלישאות.

אני נותן לספר את הציון 7 מתוך 10 בסולם צפריר, שזה עדיין ספר ברמה אחת גדולה מעל הרבה מהספרים של רומח הדרקון, אבל די נמוך יחסית לסדרה הזאת שהתחילה ממש ממש גבוה. הוא עדיין מהנה ועדיין יש הרפתקה נחמדה, אבל מתברר שאחרי שקראתי הרבה ספרים, אני מחפש משהו נוסף, עומק לדמויות וקידום עלילה. מתברר שזאת אחת הסדרות האחרונות של רומח הדרקון היא שאמנם הוא עושה כמה צעדים קדימה, אבל עדיין מפחד לצעוד הלאה, אל מקום שהיה יכול להיות הרבה יותר מעניין, אבל נופל לקללת הסטטוס קוו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s