אגם המוות – עידן בני התמותה 6 – סוף הסיפור

מכירים את הקטע שבו אתם שואלים חבר שלכם לספר סיפור, אבל אז הוא אומר, "תראה, לא קראת את הסדרה הראשונה, אז לא תבין הרבה, ויש גם עוד כמה ספרי ביניים, ואז אולי תבין מה קורה פה". אז זה הספר הזה. כדי להבין את הספר הזה, יש להבין דבר אחד, הוא סוף של סדרה, וסדרה לא קצרה בכלל, שכתבה ג'יין רייב במהלך שנות העבודה שלה ברומח הדרקון. הספר הזה העניק לה את האופציה לתת סוף לסיפור שפשוט מסרב להסתיים, ומדובר על הסאגה של דהאמון. השם הזה בוודאי מוכר להרבה מהקוראים, אבל אתם זוכרים בדיוק איפה הוא הופיע, מה הוא עשה, ואיך הוא הגיע למצב שלו? טוב, בשביל זה הפוסט הזה, שהוא הפוסט האולטמטיבי על דהאמון שמתחיל את הסיפור שלו ומגיע לסופו.

דהאמון גרימוולף היה אחד מאבירי טאקיזיס הנאמנים. הוא התחיל את השירות שלו כחובש קרבי אבל התקדם באמצעות אומץ לבו להפוך לרוכב דרקונים. הוא נקשר לדרקון כחול בשם סופה ושניהם נלחמו עבור אבירי האופל. במהלך אחד הקרבות, דהאמון נלחם נגד אביר סולאמניה זקן, שהצליח לנצח אותו ולפצוע אותו קשה. במקום להרוג את דהאמון, האביר הסולאמני הזקן לימד את דהאמון את המשמעות האמיתית של הכבוד ודהאמון הבין שהוא לא יכול לתמוך יותר באבירי טאקיזיס והוא ערק מהשירות. לאחר מותו של האביר הזקן, הוא יוצא לכבד את משאלתו האחרונה ולהעניק כבוד לקבר הגיבורים האחרונים שנמצא במרגוע. במהלך שהותו שם, סהר-פז יוצרת אתו קשר מחשבתי וקוראת לו למצוא גיבורים ולבוא אל האי שלסי ומצודת האור על מנת להתנגד לדרקוני העל. דהאמון אוסף את גיבורי הלב, ג'ספר כור-אש, אחיינו של חלמיש, פריל האלפית הדרואידית הקאגונסטית שמתאהבת בדהאמון, ריג ואשתו שאון, הפיראטים הארגות'יים, חצי העוג האילם גרולר, והקנדרית יבלת, ויחדיו הם יוצאים לקבל את המשימה מסהר-פז והיא לחסל את דרקוני העל באמצעות שריד של רומח הדרקון שעוד נותר. במהלך ההרפתקאות שלהם, הגיבורים מנסים לפגוע בדרקונים, אבל עושים עבודה די גרועה. במהלך שייט של החבורה, הדרקון סופה, שעדיין כעס על נטישתו של דהאמון, תוקף את הספינה והורג את שאון, וכאשר ריג מגלה שסופה היה הדרקון לשעבר של דהאמון, הוא מפתח טינה כלפיו שנמשכת שנים רבות וגורמת לפיצול בחבורה. כמו כן, החבורה מצליחה אמנם לחסל את אחד מדרקוני העל, מלח, הדרקונית האיומה שהשמידה מרבית מיישובי הדימרנסטי וגם מפריעה לטקס הפיכתה לאלוהות של מאליס במהלך הקסם בחלון לכוכבים, אבל החיבור בין אנשי החבורה היה כה חלש עד שלאחר שהם מסיימים את המשימה הזאת, כולם מחליטים להתפצל ולא לראות אחד את השני יותר. 

דהאמון עצמו סובל את המכה הקשה ביותר במהלך הקרב שלו נגד הדרקונים. במלחמה נגד אחד מקציניה של מאליס, אותו קצין סורר תולש שריון של מאליס מחזהו ונועץ אותו ברגלו של דהאמון, דבר שגורם לו ליפול תחת שליטתה של מאליס. דהאמון משתגע והורג את סהר-פז בפרץ רצחנות ונמלט. לחבורה קשה לקבל שהוא לא רצח אותה בכוונה, מכיוון שהוא היה בעבר אביר טאקיזיס, אבל בסופו של דבר הם מבינים וג'ספר כור-אש מחזיר את סהר-פז לחיים, אבל זמן קצר לאחר מכן הוא עצמו מחזיר את נשמתו לבוראו ריאורקס. דהאמון עובר טקס אצל דרקון הצללים, יצור לא מובן שמופיע משום מקום ויחד עם דרקון כסף, הוא מצליח לעצור את ההשפעה של מאליס, אבל הקשקש הופך לשחור וגם שיערו ועיניו של דהאמון לשחורים (הוא היה לפני זה בלונדיני עם עיניים כחולות). הקשקש הזה עוד ימשיך לעשות בעיות.

לאחר שהחבורה מתפרקת, דהאמון מפקד על כוחות מיליציה כדי להילחם נגד הדרקונים. במהלך אחד הקרבות, דהאמון מקבל שיתוק בקרב ופשוט נמלט מהמקום באימה. כתוצאה מכך, כמעט כל המיליציה שלו נהרגת וכאשר הוא מתגלה לאחר מכן, שיכור בבית מרזח, השורדים מאותה מיליציה מחליטים להוציא אותו להורג על עריקה, אבל הוא מצליח להימלט תוך שהוא מוביל שובל של גופות מאחוריו. דהאמון מתחיל באותו הרגע את ההדרדרות שלו מגיבור הלב לפושע, כאשר הוא מבין שהדרך היחידה שנותרה לו לחיות היא רק באמצעות גניבה. דהאמון מתחבר לשני אנשים, מאלדרד, נוכל מקסים ובעל כוחות כישוף וריקאלי, גנבת חצי-אלפית שהופכת להיות המאהבת של דהאמון ויחדיו הם שודדים אנשים, כולל בית חולים של לגיון פלד ועוד לבצע מעשים שהוא מעולם לא היה חושב לעשות. מאלדרד מנסה לעזור לדהאמון להיפטר מהקשקש שברגלו, שמתחיל לגרום לו לכאבי תופת, והם יוצאים לתוך הממלכה של הדרקונית השחורה עלטה וארצות העוגים כדי למצוא פתרון. אליהם מצטרף גם הדרגון ראג, סיבאק חסר כנפיים, שהיה אחד המרגלים של עלטה. במהלך המסע דהאמון פוגש שוב את ריג ואת פיונה, אבירת סולאמניה שהפכה להיות בת זוגתו לאחר מותה של שאון. כמובן שדהאמון דואג לכך שריג ימצא את מותו, יגרום לטירוף של פיונה, שגם היא תמות זמן קצר לאחר מכן. ריקאלי מגלה שהיא בהריון מדהאמון, אבל מבינה שהוא לעולם לא ישאר אתה, וכאשר בן אנוש צעיר מתאהב בה, הם מחליטים להינשא ולגדל יחדיו את ילדו של דהאמון, מבלי שהוא יהיה חלק מחייו.

עדיין איתי? יופי. מגיעים לסיום ולספר הזה. דהאמון מגלה כי הקשקש שנשתל בו היה למעשה קנוניה של דרקון הצללים, שהבין כי ימיו ספורים על פני האדמה והחליט שדהאמון יהפוך להיות הגוף שאליו הוא יעביר את נשמתו. הקשקש הפך את דהאמון לאט לדרקון שחור, אבל דהאמון מנצל את כוחותיו והורג את דרקון הצללים, אבל לא מצליח לעצור את השינוי שלו ובסופו של דבר, דהאמון הופך לדרקון שחור, ואילו מצטרף ראג כדי לעזור לו למצוא תרופה שתחזיר לו את האנושיות שלו. 

ועכשיו הגיע הזמן לסיום. לאחר סיום מלחמת הנשמות, דהאמון ממשיך לנסות ולהשתנות חזרה לבן אנוש. עלטה שרדה את המלחמה והיא ממשיכה לשלוח כוחות נגד דהאמון שחודר אל הביצה שלה והופך חלק ממנה לשלו. לאחר שהקסם חוזר, הוא מנסה להשתמש בחפץ קסום כדי לגלות היכן יש פתרון, ומגלה כי הוא נמצא בקרקעית אגם המוות, המקום בו שכנה פעם העיר קואלינוסט. הוא מגלה כי בקרבת מקום נמצאת פריל, אשר סייעה לאלפים פליטים. הוא יוצר אתה קשר והיא מחליטה לעזור לדהאמון להפוך חזרה מדרקון לבן אנוש. במהלך המסע, היא מגלה כי הפתרון לעזור לדהאמון הוא קשקש של אחד מדרקוני העל, קשקש שלם ולא פגוע. בתחילה, היא מנסה להגיע לגופתה של בריל באגם המוות, אבל נדחקת לאחור בגלל השומרים האל-מתים שלה. לאחר מכן, הם מנסים למצוא קשקש של עלטה ומסתובבים כל הספר בניסיון למצוא אותו. בסופו של דבר, מתברר כי כל המסע היה תוכנית זדונית של עלטה להיפטר אחת ולתמיד מדהאמון, והתוכנית כמעט מצליחה, אבל אז דהאמון מזנק על עלטה ועל אף שהוא קטן יותר ממנה, הוא מצליח לפגוע בה בנקודה רגישה והורג אותה. כן, דהאמון, במו ידיו, מחסל את עלטה. אבל יש לכך מחיר, ודהאמון נפצע קשה בקרב, וגם הוא מת מפצעיו. 

וזה סוף הסאגה של דהאמון ואנחנו מקבלים פתרון מה קורה לאחת משני דרקוני העל שנותרו לאחר מלחמת הנשמות, וכעת רק כפור נותר חופשי בעולם. למי שתוהה, גם כפור מוצא את מותו באותה השנה, אבל לא תקראו על כך בשום ספר, מכיוון שכפור הפך להיות הנבל העיקרי בסדרת מודולים שיצאה לאחר מלחמת הנשמות, ושם המקום היחיד שניתן להרוג אותו. לאחר הספר הזה, למעשה, אין יותר דרקוני על בקרין וחזרנו שוב לבני אדם מול דרקונים רגילים, והפעם יש גם אלים, כיפאק היי.

כפי שקראתם, הספר דל מאוד בעלילה, וזה אחד מהספרים שאתה אומר לעצמך, יאללה, בוא נסיים אותו כי יש עוד הרבה, אבל אני קורא את כל הספרים, אז אין מה לעשות. כתוצאה מכך, הספר מקבל אצלי את הציון 6 מתוך 10 בסולם צפריר. הספר לא עוסק בנושאים חשובים כמו בסאגה של דהאמון, אלא נראה שהוא נכתב רק בשביל לתת סוף לסיפור הזה. אמנם אני שמח שיש התקדמות בעלילה הכללית, אבל באמת הסוף הזה הגיע מאוחר מדי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s