שובם של הגולים – טרילוגיית לינשה 3 – בעולם הבריונים

הגענו לספר האחרון של טרילוגיית לינשה וגם לספר האחרון של מרי הרברט בעולם של רומח הדרקון. ועל אף שבדרך כלל אני כותב מילים על הסופרת לקראת הסוף, נראה לי שאני לא מקדיש מספיק זמן לסופרים עצמם. במהלך המסע שלי התוודעתי לכמה סופרים טובים, כמה פחות, אבל עכשיו כשכבר עושים סיכומים, יש מקום להיפרד גם יפה מכל הסופרים והסופרות שכתבו את הספרים של רומח הדרקון. הראשונה שמהן איפרד היא מרי הרברט, שהגיעה לעידן החמישי, אבל כתבה בו לא מעט ספרים. בפעם הראשונה, שנתקלתי במרי הרברט היה למעשה בתחילת שנות ה-90 עם תחילת עידן הזהב של TSR. מרי הרברט כתבה סדרה בליין ספרי המקור של TSR, שהיה ליין מאוד מעניין. הוא הכיל גם ספרי פנטזיה, גם פנטזיה אורבנית, וגם כל מיני ספרים מוזרים, שאולי יום אחד אתעמק גם בהם. היא כתבה סדרה די ארוכה על שבט של רוכבי סוסים, ובמהלך הכתיבה של הסדרה, היא קיבלה פנייה לכתוב לרומח הדרקון, ולפי טעמי, היא עשתה את זה טוב מאוד. הכישרון של מרי הרברט הוא בדמויות שלה. העלילות שלה טובות, אבל די ג'נריות, אבל הדמויות שהיא יוצרת הן החזקות. היא העניקה לסרה דנסטן את הספר שהגיע לה כל-כך במורשת פלד. אחרי הספר המבטיח הזה, היא המשיכה לכתוב ספרים בטרילוגיית הצמתים, וכתבה את הספרים על האחים לבית מאז'ר: לינשה ואולין. העבודה על לינשה הייתה טובה מאוד ולכן היא זכתה גם לכתוב טרילוגייה מלאה עליה. לינשה הפכה להיות אחת הדמויות החזקות והטובות של רומח הדרקון וחבל לכן שזה ככל הנראה הספר האחרון עליה, מכיוון שהיה לה פוטנציאל ענק. אז תודה, מרי הרברט, נעמת לנו מאוד, ועכשיו לספר עצמו.

המנוסה של אבירי סולאמניה ולגיון פלד מלפני הבריונים מסתיימת, ובעוד שהם מצליחים לעצור קלות את הבריונים, אבל כדי להציל את מורשת הדרקונים הטובים, לינשה נאלצת לעזוב את אנסאלון ולעבור אל אי הבריונים, ושם להינשא לראש הבריונים. לינשה יוצאת לגלות בעולם אחר מזה שהיא הכירה. באי הבריונים, היא מגלה כי היא נקלעה למשחק אלים של חיים ומוות על מנת לשמור את מקומה, בעוד שהיא מנסה כל הזמן לחזור חזרה אל אנסאלון. במהלך הגלות שלה, לינשה תיאלץ לתכנן מסע בריחה שיאפשר לה לא רק לחזור ליבשת, אלא גם לגנוב את ביצי הדרקונים הטובים שנגנבו, שהם המורשת היחידה שעוד נותרה מאייסטה.

בדומה לספרים הקודמים, הדגש המרכזי הוא על דמויות ועל לינשה, שנאלצת להילחם לא פעם על חייה כנגד מתחרות על ליבו של מנהיג הבריונים, ומתברר שהדרך לזכות בליבו הוא פשוט לחסל את היריבה האחרת. אבל בעוד שנראה שהטרילוגייה הייתה צריכה להתמקד בחיים באי הבריונים, מוקדש לכך רק ספר אחד, ולכן יש הרגשה כאילו הספר ממהר לרוץ קדימה ואין כמעט זמן לחקור את התרבויות השונות של האי, אלא רק את זאת של הבריונים, וגם הסיום נמהר מאוד, כדי לא לעבור את מכסת הדפים, על אף שישנם נושאים רבים שצריך לדון בהם. כמו כן, הסיום, שלפי דעתי היה מעט מאולץ, בין לינשה להוגאן בייט יצר קצת אכזבה. מעבר לכך, הספר מסתיים יחד עם מלחמת הנשמות, אולי ממש באותו הרגע, ולכן אין לנו מידע על מה שמתרחש לאחר מלחמת הנשמות, מכיוון שכל מה שהתרחש היה רחוק ולא קשור.

הספר מקבל את הציון 7.5 מתוך 10 בסולם צפריר, מכיוון שנראה שהיה צריך לסיים את הספר ואת הסדרה והיה מקום להרבה יותר. היה אולי אפשר להרחיב את הסדרה לכמה ספרים, במקום לטרילוגייה, או לשלב חלקים בספר השני והשלישי, כדי להדק יותר את העלילה. בכל מקרה, סדרת לינשה מקבלת אצלי את הציון 8 מתוך 10, והיא סיפור טוב המתרחש במקביל למלחמת הנשמות, כך שלא לצפות לפגוש דמויות מאותה הסדרה. אבל מי שמתעניין בלינשה, זאת לגמרי הטרילוגייה שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s